עיצבן אתכם בטיסה: דחיפות, ילדים ותפילה בקול
"תיקי יד" בגודל מפלצתי, הצורך ביקיצה בשל צרכיו של השכן, ילדים צווחניים ועוד. גולשי ynet סיפרו לנו מה הכי מציק בשחקים
- הנוסע הישראלי - קווים לדמותו ולהתנהגותו
לאחר שדיווחנו כאן על תוצאות אותו סקר, גם גולשי ynet הצטרפו לדיון הכאוב. "ישראלי" אמר כי הוא מוטרד מאחת הקומבינות הישראליות המוכרות בשחקים: "יש את אלה שמפחדים מ over-weight אז הם מעלים חצי עולם ב'תיק יד', ושמים אותו בתאים שמעל הראשים שלנו, ואז כשאני עולה אחריהם עם איזה תיק הכי קטן שיש, כבר אין לו מקום בגלל שהם כבר תפסו חצי מטוס...".
רגליים ארוכות, מרווח קצר
"חיים הובלות" טען כי הנקודה הכי מעצבנת בטיסות היא שאין לו מספיק מקום לרגליים. גולש אחר הגיב בבוטות, האשים את אדון חיים בקמצנות ושלח אותו לקנות כרטיס למחלקת העסקים: "אני 1.80מ' גובה, המקום לא תמיד מרווח, יש לי גם בעיות ברכיים אבל בסה"כ זה לא נורא. אבל יש כאלה שתמיד יבכו......על כל דבר...".
מקום לרגליים - נקודה כאובה (צילום: כרמית ראובן)
הילדים שלא מפסיקים לצרוח
מתוצאות הסקר שערך האתר TRIPADVISOR בארה"ב עולה כי נוסעים רבים יהיו מוכנים לשלם תוספת למחיר הכרטיס, אם יובטח להם שישבו באזור ללא ילדים במטוס. אחד הגולשים, כך נראה, יסכים לסידור שכזה: "הכי מעצבן זה הילדים הצורחים בטיסות לניו יורק. והם לא מפסיקים לצרוח!!!"
יקיצה כפויה לצורך צרכים
"הכי מרגיז זה להירדם ואז שהשכן יעיר אותך כי יש לו פיפי", כתב אחד הגולשים וערר דיון בסוגייה החשובה. "לא נכון!", השיב לו גולש אחר, " יותר מעצבן זה אנשים שבוחרים לשבת במעבר כדי שלא יצטרכו להעיר אף אחד בדרכם לפיפי, והם בעצמם נרדמים ושוכחים שיש עוד אנשים במטוס שיש להם צרכים בסיסיים". על כך העירה גולשת אחרת כי בטיסות ארוכות היא נוהגת לתפוס את המושב הפנימי, כי היא יודעת שהיא ממעטת לקום מכסאה בזמן הטיסה. "בטיסות קצרות אני יושבת במעבר כי לא ממש מפריע לי שיעירו אותי או שאני בכלל לא נרדמת".
הזמירות בדרך לאומן
גולש אחר כיוון אצבע מאשימה לעבר קבוצה מסוימת, שנוכחותה מורגשת היטב ככל הנראה בטיסות לאוקראינה. " הכי מרגיז - 'מאומנים' שמעכבים טיסות ושרים בקולי קולות כל הטיסה. מזעזע לראות איך המראה מתעכבת בחצי שעה כי כל פעם אחד מהם קם כי בדיוק הוא באמצע תפילה + השירים הקולניים שלהם כולל דפיקות על המושבים שלפניהם".
שמח באומן, עצוב במטוס? נוסעים מאומן בנתב"ג (צילום ארכיון: אבי מועלם)
רוני מתל אביב העלה נקודה כאובה, שלטענתו ייחודית רק לנוסע הישראלי: "כשהם קמים מהמושב שלהם הם תופסים את המשענת שלפניהם ומתרוממים, כך שכל הזמן מנדנדים או מעירים אותך". הוא פנה לקהל הרחב בבקשה: "אם גם אתם כאלה, אנא גלו קצת התחשבות ביושבים לפניכם".
העיקר - לריב
אם לשפוט לפני דבריו של גולש אנונימי, הכל תלוי בתרבות המקומית: "לנו הישראלים לא מפריע כלום.
מאבק בנחיתה: מי יורד קודם?
הגולש, "ירושלמי" טען כי מה שהכי מפריע לא מתרחש בהכרח באוויר, אלא לאחר הנחיתה בארץ. " הכי מעצבן שאין 'שרוול 'שני בשדה בארץ", הוא מאשים, "בכל שדה תעופה גדול, ישנם 2 שרוולים לכניסת או יציאת הנוסעים. הכוונה להפריד בין אלה שיושבים בחלק הקדמי של המטוס לאחורי, ואז נכנסים ויוצאים מהר מהמטוס, בלי דחיפות. רק בנתב"ג שנבנה בצורה חלמאית אין 2 שרוולים".
בסוגיה דומה עסק הגולש שכינה עצמו "קוטר": "הכי מציק זה שאלה מקדימה יורדים ראשונים. למה, מה קרה, לא שילמנו אותו דבר?". הגולשת StoutViking השיבה לו: "לפני שנים אני זוכרת שזה היה הפוך, שדווקא מי שהיה מאחור היה יורד ראשון. לי הסבירו זאת (הייתי בת 4) שזה בגלל המשקל, כדי שהמטוס לא ייפול אחורה אם הבטן ריקה והזנב מלא. בגיל הזה זאת תשובה מספקת, ולו רק כי היינו טסים עם אארופלוט".
החיים הטובים במחלקת עסקים
הגולש "ירבוע" כתב כי הוא משוחרר מההצקות במהלך הטיסה: " אני תמיד טס
מחלקה ראשונה. שם אגב, הכי מרגיז שהדיילת שופכת את השמפנייה על הנוסעים כי יש כיסי אוויר". על כך השיב לו "קפטן סטיב": "היא לא שופכת בכוונה, זה אני שעושה לפעמים חארקות מסביב לעננים".
רמי מרמת גן מציע מה שהוא מכנה "פתרון פשוט" לבעיות: "טסים ביזנס קלאס - וכל הבעיות האלה נפתרות. זה עולה יותר כסף? כן, אבל גם לאכול במסעדה יקרה עולה יותר מאשר בחומוסיה השכונתית, ו'לקסוס' עולה יותר מ'טויוטה'".
אם יש עוד מפגעים במטוס - ספרו בטוקבקים.
לפנייה לכתב/ת 
