עדה יונת מסבירה למה לא חתמה נגד חרם אקדמי

בעקבות הפרסום ב-ynet על עצומת חתני פרס נובל שהביעו התנגדות נחרצת לחרם אקדמי על ישראל, רבים התפלאו לראות שם אחד שנעדר מהרשימה. שמה של הזוכה הישראלית האחרונה, פרופסור עדה יונת. היום (א') היא הסבירה את סירובה לחתום, הבהירה שהיא מתנגדת לכל חרם באשר הוא ואמרה ש"זה רק נותן רעיונות לאחרים".

"אני נגד חרמות באופן כללי, גם חרמות נגדנו וגם נגד כל מה שאפשר לעשות נגדו חרם", אמרה יונת ל-ynet. "בעיות צריכות להיפתר בדיבור ולא בצורה כוחנית. לא רציתי לחתום על העצומה כי חשבתי שכל עניין החרם האקדמי על ישראל הוא שולי וכמעט לא קיים".

לדברי כלת הפרס בכימה לשנת 2009, "אלו שמדברים על החרמות נגד ישראל הם אוניברסיטאות שכוחות אל ועל ידי כך שאנשים מפרסמים עצומות, הם בעצם מעצימים את הכוח של החרם ואולי גם נותנים רעיונות לאנשים אחרים. הדעה שלי היא מאוד חזקה נגד חרמות, אבל החשש שההד התקשורתי העצום שיתעורר בעקבות העצומה יעורר דבר שהוא מאוד שולי בעולם האקדמי".

בעצומה שעליה סירבה יונת לחתום נכתב: "אנו החתומים מטה, 37 חתני פרס נובל, פונים לסטודנטים, לעמיתים ולאנשי סגל באוניברסיטאות לדחות ולהוקיע כל כוונה להחרמת, פגיעה כלכלית והטלת סנקציות נגד אנשי אקדמיה ישראלים, מוסדות אקדמיים ומרכזים להכשרה ומחקר, המזוהים עם ישראל". 

על המסמך חתומים בין היתר אלי ויזל,

 שזכה בפרס נובל לשלום ב-1986, אנדרה גיים מאוניברסיטת מנצ'סטר, שזכה השנה בפרס נובל לפיזיקה, והישראלים אברהם הרשקו, ישראל אומן, אהרון צ'חנובר ודניאל כהנמן.

בניגוד ליונת, נשיאת ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, פרופסור רבקה כרמי מאוניברסיטת בן-גוריון, דווקא בירכה על היוזמה. "מדובר בהצהרה של גדולי המדע בעולם, שיכולה לחזק מאוד את מעמדן הבינלאומי של האוניברסיטאות בישראל", היא אמרה.