מאגר ראשון ברשת: "אנחנו הגוגל של הפדופילים"

רוצים למנוע את הקורבן הבא: קבוצה של חמישה הורים ממרכז הארץ הקימה אתר אינטרנט בשם "תנו לגדול בשקט", הכולל מאגר נתונים עם מידע על מאות פדופילים, נאשמים וחשודים בעבירות מין בקרב קטינים בישראל.

"אין בינינו הורים לקורבנות", סיפרה בשיחה עם ynet שני (שם בדוי), ממקימי האתר. "אנחנו פשוט רוצים למנוע את הקורבן הבא. אם תחפש ברשת מידע על אותם פדופילים תמצא את אותו מידע, אנחנו פשוט החלטנו לרכז אותו עבור ההורים".

כל אחד יכול לחפש במאגר הנתונים ולבדוק אם בסביבת מקום מגוריו מסתובב פדופיל שמהווה סכנה לילדיו. המידע שבאתר נאסף ממאות ידיעות, פסקי דין וגזרי דין על עבירות מין בקרב קטינים, כולל מידע על נאשמים שייתכן שכבר זוכו, יש לציין. האתר גם מפנה לאתרים רלוונטיים אחרים, ולחוקים הנוגעים לעברייני מין בקרב קטינים. אפשרות נוספת היא מסירת פרטים ועדכונים על ידי הגולשים.

"אם תחפש ברשת, תמצא את אותו מידע"

"אנו מציגים לכם את מאגר המידע הגדול ביותר הכולל פרטיהם של מאות פדופילים, הפעילים בארץ", כותבים מפעילי האתר, אשר פועלים בהתנדבות. במדור "קיר הבושה" באתר אפשר למצוא את תמונותיהם של עבריינים, נאשמים וחשודים, ולקרוא מה העבירות המיוחסות להם, האם הם חופשיים או כלואים, מה העונשים שהוטלו עליהם, מתי הם פעלו, מה היו גילאי הקורבנות, וכן קישורים לכתבות על אודותיהם. זאת, מסבירים מפעילי האתר, "כדי שתוכלו לוודא מי מהם נמצא בטווח סכנה".

גם חשודים יופיעו: "כבר פורסם בתקשורת"

לדברי שני, האתר נולד בהשראת אתרים דומים מהעולם, בעקבות תהייה של ההורים מה ניתן לעשות כדי להגן על ילדיהם. "אנחנו פשוט הורים לילדים שאכפת להם", היא מספרת, "זה בער בנו הרבה זמן. המקרה בו פדופיל שהשתחרר בקריית גת, לקח ילד בן 5 בגן משחקים ונעצר רק שנייה לפני שפגע בו, הצית את העניין. אילו ההורים שם היו יודעים שמשוחרר עבריין הם היו יכולים להיערך ולא לשלוח את הילדים ללא השגחה לנדנדות".

בתגובה לביקורת, המדברת כי האתר עלול לגרום לפגיעה אנושה באנשים שרק נחשדו בעבירות מין, טוענת שני כי הדבר מצוין בסטטוס החשוד: "מרבית האנשים המופיעים באתר הינם כאלה שהורשעו. בנוגע לאלה שהוגש נגד כתב אישום או נעצרו ולא ברור כיצד הסתיים ההליך אנו מציינים זאת. בכל מקרה, עניינם כבר פורסם בתקשורת ואנו מתבססים על פרסומים אלה, כך שאין חשיפה חדשה. אנחנו בודקים ערעורים ואם אדם זוכה לגמרי ואין לו עבירות דומות קודמות, לא נכניס אותו למאגר".

בנוגע לחשש שהורים ייקחו את החוק לידיים, מבהירה שני כי אין למקימי האתר כל כוונה כזו: "בתור אמא הייתי רוצה להרחיק את הילד שלי מפדופיל שהשתחרר וזו מטרת המידע. באתר שלנו אדם יכול לבדוק האם השומר החדש שמועסק בבית הספר הורשע בעבירות מין, ולמנוע העסקתו - המנוגדת לחוק. כל מה שאנחנו אומרים זה תבדקו, אנחנו חלילה לא קוראים לפגוע".

"השופטים מרחמים על פדופילים"

בידי מפעילי האתר רשימה של כ-150 שמות נוספים, שיתווספו בקרוב למאגר. לדברי שני, המטרה הסופית היא שדווקא המדינה תקים מאגר מסוג זה. "הרי אנחנו מוגבלים וניזונים מאמצעי התקשורת, ואם אנחנו הצלחנו אין סיבה שהמדינה לא תציל את ילדי ישראל. אנחנו הגוגל של הפדופילים ואם האתרים הללו עובדים בחו"ל, אין סיבה שלא יופיעו גם אצלנו. כל עוד החוק לא כולא את אותם אנשים, כדאי שאדע להרחיק את הילד שלי מהם".

שני וחבריה מתכננים לפרסם בקרוב באתר מי הם השופטים המקלים בעונשים של עברייני מין

בקרב קטינים ומיהם המחמירים, תחת הכותרות שכבר מופיעות באתר: "מפקיר הילדים" ו"יקיר הילדים".  

"קראנו מאות פסקי דין של פדופילים ומטריד עד כמה השופטים מרחמים עליהם - לאחד הייתה ילדות קשה, והשני יתום", אומרת שני, "על הקורבנות פחות חושבים. לא פעם מוטלים שלושה חודשי עבודת שירות על אדם שעשה מעשים מגונים במספר קטינים, כאשר בחוק על כל עבירה כזו ניתן להטיל מספר שנים. זה פשוט מגוחך ומקומם. בארצות הברית פדופיל שאנס בפעם השנייה נכנס לשלושים שנה. אנחנו קוראים די לדלת המסתובבת".

ומה הסיכויים של היוזמה להצליח? שני מסבירה כי המפעילים משוכנעים ביכולתו של האתר להביא לשינוי משמעותי. "גם אם נציל נפש אחת של קטין עשינו את שלנו, אך אני בטוחה שזה יהיה הרבה יותר. על הדרך נקווה לשנות את נושא הקנסות השערורייתי, מתיחת המשפטים, שבמקום לדון שלוש פעמים בשבוע כמו במקרה קצב, נמתחים זמן רב, ומקלים בסוף על העבריין, ובעיקר להעלות את המודעות לנושא ולזרז את המדינה לקחת על עצמה את הנושא".

יו"ר מרכז נוגה הקריה האקדמית אונו, ד"ר דנה פוגץ', הגיבה ליוזמה ואמרה ל-ynet כי "בארץ מאגר הפדופילים הקיים סגור לחלוטין לציבור ופתוח רק לרשויות בודדות או רק לאנשי חוק בודדים. לכן, אין זה מפתיע אותי שאזרחים מנסים ליצור מאגר שיאפשר להם להגן על ילדיהם. אני סבורה שהדרך הנכונה היתה לפתוח את המאגר המשטרתי בצורה מוגבלת גם לציבור הרחב כדי שניתן יהיה להזהיר ולהיזהר. אפשר לראות דוגמה טובה לכך באנגליה, שם למשל אשה עם ילדים שעוברת לגור עם גבר יכולה לוודא שאין לו עבר פלילי בעבירות מין".

• המידע הראשוני התקבל באמצעות האימייל האדום