לעשות את המהלך הנכון
בתרגום החדש לספרו הישן, משכלל קובן את תבנית הבלש ומציל את הטעם המר שהשאירו עלינו ספריו האחרונים. אך אולי אם "מהלך מוטעה" היה מתפרסם בעברית מיד לאחר צאתו באמריקה, זירת ספרות המתח היתה נראית כאן קצת אחרת
לפעמים נדמה לי שאם נוותר על שלב אחרי שלב בהתגלגלות האירועים שהובילו את הרלן קובן להיות הסופר שהוא, או לחילופין נוותר על האירוע המשמעותי ביותר: הוצאת ספרו הראשון "הנעלמים" לאור, ניתן יהיה לחשוב שההצלחה היתה שלו מלכתחילה, בלי שיצטרך להתאמץ בכלל. אבל במקרה של קובן נקודה מסוימת על ציר הזמן שדילגנו עליה, או בחרנו לפספס, היתה למעשה המשמעותית ביותר לתהליך, ולא תמיד ניתן לחזור לאחור.
מהלך מוטעה. לא תמיד ניתן לחזור לאחור (עטיפת הספר)
הרלן קובן נחשב לאחד מהסופרים המצליחים בעולם. יש לו הרבה יותר מספר אחד ברשימת רבי המכר, כולם אוהבים אותו ומתרגשים מהספרים שלו, ומההתחלה המותג שלו נחשב למבטיח. השאלה החשובה היא, למה קוראים התחלה? ספרו הראשון של קובן שהופיע בעברית ("הנעלמים", שנת 2004) היה למעשה אחד מהמאוחרים שלו, ה-14 במספר.
משום מה בחרו המתרגמים לדלג על ספריו הראשונים ורק עכשיו חוזרים אליהם. אולי כי הספרים הראשונים, רעננים או חדשניים במקוריותם, יוכלו להוציא את קובן מהבוץ אליו נכנס אחרי פרסום הספר החמישי ("התמימים" 2006) בעברית, שהיה דומה מדי לספריו האחרים שתורגמו, ולכן נחשב לפחות אהוב אצל קהל הקוראים.
ולא בכדי. כי כבר מההתחלה, עוד בספריו המוקדמים בתכלית, החליט קובן שהשטנץ המצליח ימשיך להפעיל את קסמיו בכל ספר. אבל בשלב מסוים, כשאתה מנחש (וצודק) מה יהיה סוף הסיפור כבר בפרק הראשון או השני, זה מפסיק לעבוד.
"מכת מחץ". מן הקודמים שתורגמו בסדרת בוליטר (עטיפת הספר)
אך לא כך במקרה של "מהלך מוטעה". הרומן יצא לאור ב-1998 ורק עכשיו תורגם, ובו אנו מקבלים קובן עם שטנץ אחר. התבנית החדשה של סיפור המתח מסדרת "מיירון בוליטר" המוכרת למעריצים, אינה מוכרת כבספרים שמחוץ לסדרה (אותם מובילה דמות גברית שיוצאת לחקירת רצח או חטיפה, מצילה את העולם וזוכה בבחורה). ב"מהלך מוטעה" מתגלה דווקא עניין חדש, ולכן אין לטעות ולחשוב כי מדובר בעוד אחד כזה ולפספס ספר שהוא אחד מהטובים של קובן.
תבנית חדשה, סיפור ישן
הספר, בשמו בלבד, מוכיח את מה שנכתב לעיל, לפעמים אנו המבקרים מבצעים מהלך מוטעה ולא משכילים להבין שגם ספר ביכורים ישן, יכול להכיל בתוכו סיפור מצוין. "מהלך מוטעה" הוא השישי בספריו של קובן והחמישי בסדרת "מיירון בוליטר", אבל במקרה הזה קובן לא שוגה במחשבה שאם הקהל אהב סגנון מסוים, צריך להמשיך איתו, אלא ממציא מחדש את הבלש שלו.
בוליטר הוא שחקן כדורסל לשעבר שהפך לסוכן שחקנים ובלש לעת-מצוא, שהפעם מסתבך עם שחקנית כדורסל מצליחה, ויפייפיה כמובן, הקשורה למשפחה עשירה ומושחתת שמחביאה כמה שלדים בארון, ובנוסף, חי עם בת הזוג שמעוררת את הפחדים שלו מחדש ולא הרף. כבלש בעל קשרים בעולם הספורט, בוליטר מתבקש לסייע לברנדה סלוטר שחקנית הכדורסל, למצוא את אביה שנעלם.
אך החקירה מסתבכת עוד לפני שהתחילה, כי זמן קצר לפני שנעלם סלוטר הגישה נגד אביה צו הרחקה משום שתקף אותה. בוליטר, משום מה, משוכנע שהיא חפה מפשע, אולי מפני שהוא מתאהב בה והיא גורמת לחזית הקשוחה שלו להיסדק ולתעתע את מהלכיו המחושבים. כמובן שהמשפחה העשירה והמושחתת היא זו שנמצאת על הכוונת שלו, אבל גם מול האנשים האלו הוא מתקשה לעמוד, בעיקר כשהוא חוטף מכות בכל הזדמנות.
עוד מוצר מסדרת הבלש המצליח. שעמום או חידוש? (עטיפת הספר)
אצל קובן כמו אצל קובן, האמת לא צצה כשרוצים. צריך לנבור עמוק, למצוא גופות, לאיים, לאבד נשימה, לכאוב ובעיקר לא לאבד תקווה ולהבין שמשפחה זה לא תמיד הכל. בלי לתת יותר מדי ספויילרים, פה ושם ניתן למצוא רמזים מטרימים לפענוח הסיפור, אבל סביר להניח ששום דבר מהם לא יכין אתכם לסופו, כי העלילה עצמה עשירה בפרטים שלפעמים תשלח אתכם החוצה מסיפור המסגרת של התעלומה, ותפתח עבורכם עוד דלתות לעולמות נרטיביים אחרים.
שרמנטי, מחוספס, בעל חוש הומור
לדמות כמו בוליטר קל להתחבר. הוא לא גבר טיפוסי מחוספס, אבל הוא כן מספיק חזק כדי שאפשר
יהיה להישען עליו ולקוות שהכל יהיה בסדר. הוא גם מסוג הבלשים שלא הייתם מתנגדים שיהיה לצדכם, בעיקר עם השותפים העסקיים שלו - יחד הם משפחה מלוכדת שיוצרת עלילה שלמה בפני עצמה.
"מהלך מוטעה" היה צריך לצאת בעברית מיד אחרי צאתו באנגלית. וככלל הנוגע לסדר יציאת ספריו האחרים של קובן בארצנו, מישהו היה צריך לעשות את הצעד הנכון, לחזור אחורה אל נקודת ההתחלה המשמעותית, לקחת הימור, ולהקדים עבורינו את ההצלחה הברורה ממילא. סדרת "מיירון בוליטר" הצליחה אצל הקהל האמריקני עוד בשנות התשעים, והיתה מצליחה גם כאן בשעתה, ואולי כך הייתה מונעת את עוגמת הנפש הנובעת מהקריאה בתרגומים האחרונים של קובן, לפני "מהלך מוטעה".
"מהלך מוטעה", הרלן קובן. מאנגלית: ירון פריד. הוצאת משכל-ידיעות ספרים, 304 עמ'