הפוטנציאל הכלכלי של וייטנאם: סין החדשה?
וייטנאם אינה גדולה כמו סין ושלטונה אינו יעיל וריכוזי כמו שלה, אך בכל מה שקשור לפיתוח כלכלי היא צועדת בעקבות הענק שמצפון לה. עם צמיחה של 5%-6%, תושבים חרוצים ועלייה בהשכלה, היא צפויה להפוך לאלטרנטיבה בתחום הייצור
ביום ה-10 לחודש ה-10, הוא חודש אוקטובר, בשנת 2010 חגגה האנוי, עיר הבירה של וייטנאם, מלאת 1,000 שנה ליסודה. כן, המספר 10 הוא מספר נושא מזל בתפיסה העממית הוייטנאמית.
האגדות הכרוכות ביסודה יודעות לספר על המלך לי אשר ראה בשנת 1010 בחלומו דרקון זהב מתרומם ועף אל השמיים מהאזור בו שוכנת היום האנוי. מאז ועד היום זרמו מים רבים בנהר המקונג שבדרום ובנהר האדום שבצפון, והיום שוב עומדת וייטנאם בסימן דרקון ממריא, והיא נכללת בקבוצת הכלכלות של המעגל הבא, מה שמכונה היום ה-CIVETS: קולומביה, אינדונזיה, וייטנאם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה.
לאורך אלף השנים הללו וגם לפניהן ידע העם הוייטנאמי מערכת יחסים ארוכה ולא פשוטה עם סין, הענק שמצפון לה, במשך שנים היא הייתה מדינת חסות מעלת מס, בתקופת הקולוניאליזם המערבי הן היו אחיות לצרה, במחצית השניה של המאה ה-20 עמדה סין לא פעם לצד המשטר הקומוניסטי של צפון וייטנאם כנגד ארה"ב, אך גם מצאה עצמה בסכסוכים איתו. היום, שתי המדינות נמצאות בתהליך צמיחה כלכלי מואץ ומונהגות על ידי מודל ליברלי ריכוזי חד מפלגתי, סין עם אחוז צמיחה הנע בין 8%-10% בשנה, וייטנאם עם פחות מכך אך עדיין מרשימה עם 5%-6% לשנה ועם פוטנציאל כלכלי הרחוק עדיין ממימוש מלא.
בשלב זה היחס של וייטנאם אל סין דואלי, כמו בתקופות קודמות סין מהווה בה יעד להערכה אך גם מושא לחששות, מצד אחד ההישגים של השכן הצפוני הענק מעוררים קנאה, ומצד שני קיימים חששות מהיבלעות על ידי סין.
התמקדות בטווח הקצר
וייטנאם לא מתיימרת לשחזר את ההישגים הכלכליים של סין, אין לה גודל מספיק לכך ועקב כך היא לא יכולה לכפות על החברות המשקיעות בה את התנאים שהן נאלצות לקבל בסין. אך כאן לא מסתיימת רשימת ההבדלים, ונראה כי קיים הבדל משמעותי בין ההתנהלות של כל אחד משני השלטונות.
וייטנאם רחוקה מהיעילות והתכנון הריכוזי המדוקדק שאיפשרו לשלטונות בבייג'ינג לבנות את הכלכלה הסינית באופן כה יסודי ב-30 השנים האחרונות. פרוייקטים אשר בהם מעורבים גופים ממשלתיים יכולים להתעכב במשך שנה שלמה של משא ומתן עד לתחילת פעילות, וחוקי שמירת הסביבה לא נאכפים כהלכה, מה שגורם לבעיות קשות של פגיעה בדגה ובקרקע החקלאית בדלתת המקונג.
בסימן דרקון ממריא. האנוי חוגגת (צילום: רויטרס)
אנשי עסקים זרים הפועלים בוייטנאם מרימים גבה לא פעם לנוכח פרוייקטים הנבנים מתוך התמקדות בטווח הקצר. כך למשל, כבישים הנבנים באזורים הצפויים להתפתח בקצב מואץ נסללים עם מסלול או שניים לכל כיוון ומכינים את השטח לקראת פקקי התנועה של מחר, ועבודות ההרחבה של מחרתיים. גם נמלים ימיים מרשימים שנבנים לאורך חופי וייטנאם מגיעים לכלל השלמה בלי תשתית כבישים ראויה שתחבר אותם אל יעדי הסחורות שלהם.
תשתית הכבישים אינה היחידה הסובלת מהיעדר פיתוח, חלקים מסויימים של המדינה עדיין מקבלים אספקת מים מצנרת שהונחה בשעתו על ידי השלטונות הצרפתיים, אשר סיימו בה את שהותם כבר בשנת 1954.
יעד עולה להשקעות זרות
לעתים בעיות תשתית נובעות ממערכת שיקולים מורכבת, המשקפת את היותה של וייטנאם מדינה סוציאליסטית בעלת מודל כלכלי ליברלי. אחת התשתיות הקוראות בדחיפות לפיתוח היא רשת החשמל, שלעתים קרובות היא לא עומדת בעומס וגורמת להפסקות חשמל שהן חזיון נפוץ במדינה.
על מנת לקדם את התשתית יש צורך בהשקעה כספית: ההשקעה הזאת צריכה להגיע קודם כל מהכנסות חברת החשמל, אך זאת מאולצת על ידי הממשל לשמור על מחירים נמוכים על מנת לאפשר שימוש בחשמל גם לשכבות העממיות ביותר.
דוגמא אחרת היא בתי הזיקוק דום-קואט, שעלות הקמתם הוערכה מראש ב-1.3 מיליארד דולאר ושהושלמו בעלות של למעלה מ-3 מיליארד בפברואר 2009. ניתן היה לצפות כי יוקמו באזור שדות הנפט באח-הו, או לחילופין בקירבת מרכזי התעשייה שבדרום, אך ההחלטה נפלה להקים אותם דוקא במרכז וייטנאם, באמצע הדרך בין האנוי הבירה לעיר התעשייה הו-צ'י-מין על מנת לספק תעסוקה לתושבי המחוז.
למרות המתואר כאן, מדינה זו צומחת במהירות מרשימה, והיא מהווה יעד עולה להשקעות זרות, בעיקר מגרמניה, יפן וסין. העם הוייטנאמי מתאפיין בחריצות רבה, ולצד עלויות הייצור הנמוכות ורמת ההשכלה הנמצאת בקו עליה, ההערכה היא כי שככל שיעלו עלויות היצור בסין, עם עליית המשכורות והתחזקות צפויה של היואן בעתיד, תהווה וייטנאם חלופה משמעותית לה ביצור ההמוני. במסגרת תרחיש כזה, הו-צ'י-מין צפויה להוות אלטרנטיבה לאזורי התעשייה של שנז'ן.
וייטנאם מעוניינת ללמוד מהנסיון הסיני, היא מעוניינת כמובן בהשקעות סיניות ומקבלת בברכה את תוכנית הרכבות השאפתנית של סין לפיתוח האזור, ה-SKRL, אך דואגת לאזן זאת על ידי צעדים שיבדלו אותה מסין וירחיקו אותה מחיבוק הדוב שלה. בין השאר נתבשרנו לאחרונה כי היא יצרה שותפות עם יפן לבניית כור גרעיני ולכריית מחצבים נדירים, מה שצפוי להפר את המונופול הבינלאומי של סין בתחום זה.
טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן. חבר בפרוייקט המרצים של מר-צים .
לפנייה לכתב/ת 
