האם מקרה חירום מתיר שימוש בטלפון בנהיגה?
רופא שנתפס מדבר בטלפון נייד בזמן נהיגה. טען להגנתו בבית המשפט כי קיבל שיחת חירום מבית החולים, ובה נדרש לאשר הזמנת צוות רפואי לטיפול מיידי בילדה בת שלוש, שסבלה מסיבוך אחרי ניתוח. האם התיאור שיכנע את השופט?
האם שיחת חירום דחופה של רופא עם בית חולים תוך כדי נהיגה, מהווה סיבה מוצדקת לביטול האשמה? שופטי בתי משפט לתעבורה רגילים להתמודד עם תירוצים שונים ומשונים של נהגים אשר נתפסו מדברים בטלפון נייד: החל מטיעונים כמו "רק החזקתי את המכשיר", ועד "גירדתי באוזן עם האנטנה". אלא שלד"ר מ', מנהל מוקד מחוזי באחת מקופות החולים, היה הסבר לכאורה משכנע: הוא נאלץ לדבר בטלפון הנייד מאחר שאחת המטופלות שלו, ילדה בת שלוש, סבלה מסיבוך לאחר ניתוח, והוא נדרש לאשר הזמנת צוות חירום.
כבר כשנעצר, אמר מ' כי "זהו רכב חלופי... אני רופא, (ו)דיברתי עם מטופלת שלי שעברה ניתוח". בבית המשפט גם הבהיר כי "אין לי מחלוקת עם העובדות שציינה השוטרת בדו"ח. אולם אני סבור כי יש לי הגנה, שכן הייתה זו שיחת חירום שקיבלתי מבית החולים, ולא היה שום מקום לעצור". לדבריו, המטופלת סבלה מדימום חמור בעין, ולכן לא היסס וענה לשיחת הטלפון.
הרופא: המטופלת סבלה מדימום, ולכן נאלצתי לענות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אלא שאת שופט בית המשפט לתעבורה בתל-אביב, עופר נהרי, הסברו של הרופא לא שכנע: "אף לו הייתי קובע כי מדובר היה במצב חירום רפואי, וכי רק שיחת הטלפון אל הנאשם הנכבד הייתה מאפשרת קיום טיפול חירום רפואי בחולה - עדיין אין בידי לקבוע כי לנאשם הייתה רשות ודרור להפר את החוק, ולעשות שימוש בטלפון אגב נהיגה בניגוד לחוק". ובמלים פשוטות: גם שיחת חירום אינה מתירה את הפרת החוק.
עניין של חיים ומוות?
מלבד העמדה העקרונית אותה מביע השופט, לפיה שיחת חירום אינה יכולה לשמש עילה להפרת חוק, התברר במהלך המשפט כי טענותיו של הרופא בעייתיות, בלשון המעטה. בהכרעת הדין בעניינו של הרופא, מציין השופט נהרי כי "עיון בסיכום האשפוז שבחר הנאשם הנכבד להגיש, מגלה כי ביום שבו נרשם הדו"ח, שוחררה בכלל הילדה לביתה".יתרה מכך, השופט אומר כי כלל לא מצא אישור לטענת הרופא, לפיה בתאריך המדובר עברה הילדה את הניתוח, ואז אירע האירוע - "של חיים ומוות כהגדרת הנאשם" - שגרם לו להשתמש בטלפון. אם לא די בכל זאת, לשופט גם התברר - מפי הרופא עצמו - כי "אם הוא לא היה משיב לטלפון, אז היו יוצרים איתו קשר לביפר חירום, או מתקשרים למישהו אחר". ובמלים אחרות: הרופא לא הצליח להציג אפילו ראייה אחת למקרה החירום, שלטענתו גרם לו לדבר בטלפון בזמן הנהיגה.
לאחר שהופרכו טענות הרופא, החליט השופט נהרי להרשיעו בעבירה שיוחסה לו, תוך שהוא חוזר ומבהיר כי "אף אם הייתה זו שיחת חירום, ואף אם ניתן משפטית לראות בכך הגנה, מי אשר הביא מלכתחילה למצב זה היה הנאשם, שבחר לא להצטייד במכשור המתאים (למשל דיבורית ניידת, ש.ה) שיאפשר לו לשוחח באותו יום ברכב החלופי בטלפון כחוק".
לפנייה לכתב/ת 
שופט: גם מקרה חירום אינו מתיר דיבור בטלפון בזמן נהיגה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
