ספאם: השופטים פוסקים נגד - ההצקות נמשכות
למרות חוק הספאם, ממשיכות חברות הסלולר להטריד את הלקוחות עם מסרים שיווקיים לא רצויים. לא אחת מגיעים המקרים לבתי המשפט שפוסקים פיצויים לצרכנים. באיזה תנאים כדאי לתבוע ובאילו סכומים מדובר?
התופעה של קבלת ספאם היא ידועה ומוכרת. התיקון לחוק הבזק (תקשורת ושידורים) (להלן: "חוק הספאם"/"חוק התקשורת") היה אמור להקטין את מימדי התופעה ולהרתיע מפרסמים למיניהם מלשלוח "ספאם", באשר הם עלולים לשלם על כך מכיסם.
בחוק נקבע כי בית המשפט יכול לחייב מפרסם ששיגר פרסומת ושיודע שהדבר מנוגד לחוק, לשלם לנמען פיצויים לדוגמה, שלא תלויים בהוכחת נזק, בסך של עד 1,000 שקל. בפועל, מאז היכנסו של החוק לתוקף, הוגשו לא מעט תביעות במסגרתן נתבע פיצוי בשל קבלת "ספאם".
מתברר כי גם החברות הסלולריות לא טומנות ידן בצלחת, וחוטאות בשליחת "ספאם" למנויים שלהן, לפעמים חרף בקשות חוזרות ונשנות להפסיק לקבל הודעות כאלו. האם בית המשפט מחמיר עם המפעילים הסלולריים? כמה פיצויים נפסקים ללקוח המוטרד? לפניכם פסקי דין מעניינים שניתנו בנושא לאחרונה.
סלקום הטרידה – ותשלם
בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דן בתביעה שהגיש לקוח של סלקום, אשר לא זו הפעם הראשונה שבה הוא מקבל הצעות שיווקיות שונות מהחברה, ומגיש תביעה נגדה. ב-2008 ניתן פסק דין נגד החברה, במסגרתו היא חויבה לשלם לתובע 2,000 שקל בשל אותן הטרדות.
אולם, על אף פסק הדין ועל אף חיוב החברה, ההטרדות המשיכו, והתובע המשיך לקבל אחת לכמה שבועות פניות מסלקום עם הצעות שיווקיות שונות. נציג סלקום הודה בדיון כי אף שהסירו את שמו של התובע מרשימות התפוצה של המשווקים, אין לו יכולת לשלוט בכל מיני משווקים אחרים המורשים בשם סלקום לשווק את מוצריה.
השופטת מיכל ברק-נבו קיבלה את התביעה, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות סלקום, וקבעה: "לא הצלחתי להבין כיצד מצליחה סלקום לשלוט בכך שאותם משווקים יעשו עבודה נאמנה בשיווק מוצריה (...) אך אינה מסוגלת לשלוט בכך שאנשים מטעמה יעשו שימוש בכתובות ומספרי טלפון שסלקום במפורש התחייבה שלא תעשה פניה אליהם".
השופטת פסקה כי סלקום לא עושה את המאמץ הראוי, והיא מפרה בצורה שיטתית את סעיף 30 א לחוק התקשורת. על כן, יש לפסוק לתובע את הפיצוי המקסימלי בשל ההפרות שהוכחו (1,000 שקלים מקסימום על כל הפרה), ומכיון שהוכחו 9 הפרות, סלקום חויבה לשלם לתובע 9,000 שקלים. (ת"ק 15988-02-10 גייל נ' סלקום בע"מ).
שהה בחו"ל וקיבל מסרונים – פלאפון תפצה
מתברר כי לא רק חברת סלקום שולחת ספאם למנוייה. גם לקוחות חברת פלאפון לא יוצאים "מקופחים". תביעה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה עסקה במשלוח מסרונים על ידי החברה ללקוח שלה בזמן ששהה בחופשה בחול, דבר שהטריד את מנוחתו והפריע לחופשתו.
ביוני 2009 נסע התובע עם אשתו לחו"ל למשך שבוע. הוא קיבל בהשאלה מהחברה מכשיר טלפון סלולרי לשימוש בחו"ל, שמספרו זהה למספר הטלפון הסלולרי בו הוא מחזיק בארץ. לטענת התובע, במהלך שהותו בחו"ל הוא קיבל מפלאפון מסרונים רבים (כ-80) בשעות היום והלילה, והמשיך לקבלם חרף פנייתו לחברה שתפסיק לשלוח לו אותם. התובע תבע פיצוי של 7,000 שקל בשל כך.
פלאפון טענה מצידה, כי המסרונים אינם מהווים "דבר פרסומת" על פי חוק התקשורת, שכן מדובר במסרונים שנשלחו מתוך דאגה לאינטרסים של התובע, ועל מנת לידע אותו בדבר אפשרויות לחסוך בתשלום, כאשר הוא נכנס למדינה חדשה במהלך שהותו בחו"ל.
השופטת מעין צור קבעה כי מעיון ברשימת המסרונים שצורפה לכתב התביעה עולה כי התובע קיבל מסרונים רבים, חלקם בשעות הלילה המאוחרות. השופטת קבעה כי סלקום פעלה בניגוד לחוק התקשורת, שכן היא הייתה חייבת לחדול משלוח לתובע מסרונים ברגע שביקש לעשות זאת, גם אם סברה כי הם אינם מהווים "דבר פרסומת" על פי החוק.
"משהפרה הנתבעת את החוזה עם התובע, עליה לפצותו על הנזקים שנגרמו לו בעקבות ההפרה", קבעה השופטת, וחייבה את סלקום לשלם לתובע פיצוי של 1,500 שקל. בנוסף, חויבה סלקום לשלם לתובע הוצאות משפט של 200 שקלים. (ת"ק 17522-10-09 בנסקי נ' פאלפון תקשורת בע"מ).
קירות אטומים בפרטנר - הפיצוי: 4,000 שקל
חברה נוספת שהתבקשה לחדול מלשלוח מסרונים, אך לא עשתה כן ונאלצה להגיע לבית המשפט, היא פרטנר. ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב נתן לאחרונה פסק דין על דרך הפשרה בתביעה שהגיש לקוח של חברת פרטנר, וחייב אותה לשלם לו פיצוי של 4,000 שקל.
התובע טעןשהוא ואחיו (אשר גם הוא לקוח של חברת פרטנר) קיבלו מסרונים רבים מחברת פרטנר, למרות שביקש מפרטנר פעמים רבות לחדול מכך. "נתקלתי בקירות אטומים", תיאר התובע את מה שעבר עליו, והוסיף כי הדבר אילץ אותו להחליף כרטיסי ביקור וכתובת מייל.
פרטנר לא הכחישה כי מספר מסרונים נשלחו שלא כדין, אך טענה כי הם נשלחו למנוי שעל שם האח, ולפיכך הוא זה שאמור לפנות אליה ולא התובע. עוד טענה כי החשבוניות ששלחה אינן דבר פרסומי, ולא נתקבלה כל בקשה מהתובע להפסיק ולשלוח חשבוניות במייל.
השופטת חנה פלינר הורתה לפרטנר להסיר את כתובת המייל של התובע ממספר המנוי של אחיו, וכן להפסיק לשלוח חשבוניות במייל הן למנוי של התובע והן למנוי של אחיו. באשר לגובה הפיצוי, השופטת לקחה בחשבון את העובדה, כי לתובע עצמו לא נשלחו מסרונים בניגוד לחוק.
מצד שני, לאחיו של התובע פרטנר כן שלחה מסרונים בניגוד לחוק התקשורת, והתובע השקיע מזמנו וממרצו כדי לנסות להבהיר את העניינים לכל גורם אפשרי ובכלל זה, שר התמ"ת, ואכן אותם מסרונים שהגיעו, וחשבוניות, אותם ביקש לא לשלוח, הטרידו את מנוחתו וגרמו לו להוצאות.
בשל כך, השופטת חייבה את פרטנר לפצות את התובע ב-4,000 שקל בשל כל המסרונים עד ליום מתן פסק הדין. בנוסף, חויבה פרטנר בתשלום הוצאות משפט של 500 שקל. (ת"ק 16544-02-10 סעדון נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ)
סיכום
אם כן, לא רק בתי עסק של דפוס או אתרי הכרויות באינטרנט שולחים ספאם כאוות נפשם על אף חוק התקשורת. גם החברות הסלולריות, אשר העומדים בראשן ודאי מכירים את החוק ואת הסנקציות מכוחו, עושות כן, ומטריחות את הלקוחות שלהן להגיע לבית המשפט.
כפי שעולה מפסקי הדין, בתי המשפט לא מכשירים התנהלות לא תקינה בנושא, מותחים ביקורת ומחייבים את החברות בפיצויים. עם זאת, כנראה שאפקט ההרתעה לא חזק מספיק, שכן החברות ממשיכות בשלהן, ולבית המשפט ממשיכות להגיע תביעות בנושא.
הכותבת, עו"ד אורנית אבני-גורטלר , עוסקת בכתיבה ובעריכה משפטית .
יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
