שטח פרטי: קונים הישגים, מנציחים פערים

"בדרך כלל אני מסדר את השבוע כך שביום ראשון אני לוקח שיעור באנגלית, ביום רביעי במתמטיקה וביום חמישי בלשון, אבל בשבוע הבא יש לי מבחן במתמטיקה, אז החלטתי להתרכז רק בנושא אחד ולקחת כמעט בכל יום שיעורים כפולים". זו שגרת חייו של שיר, תלמיד י"א מיישוב משגשג באזור ירושלים. רמת ההוראה הירודה, התנאים הפיזיים הבלתי נסבלים, הצפיפות וחוסר המשמעת דוחקים את תלמידי ישראל לזרועות המורים הפרטיים. התעשייה משגשגת, ולצדה גדלים הפערים בין מי שיש לו למי שאין.

הנתונים מציבים שוב את מערכת החינוך הישראלית בתחתית הדירוג המערבי. תוצאות בחינות המיצ"ב שפורסמו לאחרונה חשפו כי 42% מתלמידי ז'-ט' ו-38% מתלמידי ה'-ו' נזקקים למורים פרטיים לפחות באחד ממקצועות המיצ"ב (מתמטיקה, עברית, מדע או טכנולוגיה). נתונים אלו עולים בקנה אחד גם עם דו"ח שערך לפני כשנה פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ומרצה בכיר בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, ולפיו כ-38% מתלמידי חטיבות הביניים בישראל נאלצים להשלים מדי שבוע לפחות ארבע שעות לימודי מתמטיקה מחוץ לכותלי בית הספר, למשל במסגרת שיעורים פרטיים. הממוצע במדינות המפותחות (OECD) נמוך בהרבה - 15% בלבד.  

בשנים האחרונות, התרחבה מאוד התופעה והילדים פונים למורים פרטיים גם במקצועות הומניים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ולשון. השימוש במורים פרטיים התפשט אפילו לגיל הרך, וכיום הורים רבים לוקחים אפילו פעוטות לשיעורי הדרכה פרטיים, מחשש לקשיי קליטה בהשתלבותם בגני הילדים.

כאשר שיר למד ביסודי, הוא התבייש להודות שהוא נעזר בשיעורים פרטיים. בשנים האחרונות - לא רק שהבושה נעלמה - אלא שהילדים מתגאים בזה שהצליחו "לתפוס" את המורים "הנחשבים". "אנחנו מדברים בהפסקות וממליצים אחד לשני איזה מורה לקחת ומי יודע להעביר את השיעורים בכיף", הוא מספר. "בשיעורים אנחנו כמעט לא מקשיבים, גם בגלל שקשה לשמור על ריכוז כל כך הרבה שעות וגם כי אנחנו יודעים שאין לנו למה להתאמץ, כי גם ככה נעבור על החומר בראש שקט עם המורה הפרטי". 

לכתבות נוספות בסדרה על האי-שוויון במערכת החינוך הישראלית:

• לומדים בחברותא: "בתיכון רגיל כיף רק בהפסקה"
• בין עומר לשגב שלום: שיעור באי-שוויון
• שובר שוויון: ללמוד בנס-ציונה ובקריית-עקרון
• על הייאוש במספרים: "ילד עני בחיים לא יהיה מחונן"  
  

בבית הספר של שיר מעודדים את התלמידים החלשים לקחת שיעורי עזר ואפילו עוזרים בהמלצות על המורים "הנחשבים". "לפעמים המורים המקצועיים יושבים עם ההורים לפגישה ואומרים שהילד מתקשה בלימודים וכדאי לקחת חיזוק פרטי".

במציאות הנוכחית, מבינים ההורים שאין הם ברירה אחרת. "אני לא סומכת על מערכת החינוך ולא מוכנה שהילדות שלי יפגרו בלימודים", אומרת יעל, אם לשתי בנות בכיתות י"ב ו-ו' מתל-אביב. "הבת הקטנה שלי לומדת אלגברה ובכיתות של 40 תלמידים זה בלתי אפשרי להבין את החומר. אני לא מחכה שהיא תיכשל בלימודים, ומראש שילמתי על מורה פרטי".

"חינוך חינם - בדיחה"

יו"ר ועד ההורים במודיעין, מיגל הרף, מממן לבנו שיעור פרטי בלשון מדי שבוע, 150 שקלים לכל שיעור. "בתחילת השנה ראינו שהילד צריך חיזוק בלשון, והחלטנו לפנות למורה פרטי. לצערי, היום זו נורמה שהורים שיש להם, משלמים על שיעורים פרטיים. זו שיטה פסולה ומעוותת, אבל רמת החינוך בבתי הספר לא תואמת את הצרכים. אף הורה לא מסכים שהילד שלו יישאר מאחור, כי ציוני הבגרות הם כרטיס הכניסה לאוניברסיטה. ככל שהמורה תפס שם טוב יותר, כך הביקוש עולה והמחירים בהתאם. ככל שההורים אמידים יותר, כך גובר הסיכוי של הילד להצליח בלימודים".

"חינוך חינם זו הבדיחה הכי הגדולה שיש", אומר דודי פליסר, לשעבר יו"ר ועד ההורים ברחובות, "כי אנחנו ההורים קונים בכספנו את ההישגים של הילדים באמצעות השיעורים הפרטיים. בכל שנה מתגאים בבתי הספר בעלייה בציוני הבגרות, אך זה שקר גס. הם בעצם מתגאים בכסף שאנחנו שילמנו. אם היו בודקים את רמת הידיעות של הילדים רק מהלימודים בבתי הספר, התוצאות היו עגומות".  

המגמה המתפשטת זוכה לעידוד מצד המורים בבתי הספר, ש"מבינים היטב שבכיתה של 40 תלמידים אין להם סיכוי להגיע לכולם ותמיד יהיה מי שיישאר מאחור", כפי שמספר מורה באחד התיכונים בצפון הארץ. מורים רבים ממליצים לתלמידים החלשים על קולגות שלהם מבתי ספר שכנים. "השיעורים הפרטיים הפכו בשנים האחרונות ל'בילד אין' במערכת וברור מאליו שתלמיד ל-5 יחידות מתמטיקה או פיזיקה ישלם עבור מורה פרטי".

ד"ר אריה לוקר, מנהל תיכון חדרה ויו"ר הנהלת התאגדות המנהלים בארגון המורים, אינו רואה כל בעיה במגמה הזו: "זה בהחלט לגיטימי שאם הילד מתקשה בחומר הלימוד אז אפשר לעזור לו במספר שיעורים פרטיים כדי להדביק את החומר. חלק גדול מהילדים הלומדים חמש יחידות לימוד במתמטיקה מתקשים להדביק את החומר שלעתים הוא מעבר ליכולתם, ובמקרים אלו המורים הפרטיים בהחלט מסייעים לילד ועוזרים לו להצליח בלימודיו".

את הטענות נגד המורים, הוא מציע להפנות למשרד החינוך, שמסרב לצמצם את חומר הלימוד לבחינות הבגרות, ובכך אינו מאפשר למורים להאט את הקצב ולסייע לחלשים: "פנינו למשרד החינוך כמה פעמים בעבר וטענו שאין מתאם בין שעות ההוראה בפועל לבין חומר הלימוד שהמורה צריך להספיק כדי להכין את תלמידיו לבגרות".

העלייה בביקוש לשיעורים פרטיים היא בעיקר עדות לחוסר האמון של ההורים במערכת החינוך הציבורית, שבה "המורה מתפקד פחות ופחות כאיש הוראה, ויותר כעובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר או קצין ביטחון, בשל בעיות המשמעת", כפי שמתארת את המצב  ד"ר מריטה ברבש, סגנית נשיא המכללה לחינוך, אחוה ומנהלת ההכשרה לעובדי הוראה. היא מסכימה שיש מקרים בהם מוצדק לממן שיעורים פרטיים, בעיקר כדי לחזק את השליטה בחומר ולסייע להדביק את קצב הלימוד, אך הבעיה נוצרת כשהשיעורים הפרטיים הופכים לנורמה. מממנים לילד מורה פרטי "על בטוח", ללא קשר לציוניו וקצב התקדמותו בכיתה.

עד 200 שקלים לשיעור בתקופת הבגרויות

מבדיקת ynet עולה כי התעריף של שעת הוראה פרטית (50 דקות) במקצועות המבוקשים אנגלית ומדעים (מתמטיקה, פיזיקה וכימיה) נע בין 100 שקלים למורה מקצועי במרכז הארץ במהלך שנת הלימודים ועד ל-200 שקלים בתקופת הבגרויות. בדרום ובצפון המחירים מעט יותר זולים, ונעים בין 80 שקלים לשעה עד 150 בעונת הבחינות. ביתר המקצועות כגון: ספרות, לשון והיסטוריה, התעריפים מוזלים לרוב ב-10%, אך זה משתנה ממורה למורה.

אם המורה הפרטי הוא סטודנט, התעריף מוזל - 50-80 שקלים לשעה ואילו תלמיד תיכון גובה עבור הדרכת תלמידי הגיל הרך וחטיבות הביניים 20-35 שקלים לשעה. לצורך הכתבה פנינו לרשות המסים לברר האם יש קריטריונים להוראה פרטית ומה היקף מחזור תשלום המס השנתי של המורים הפרטיים. נתון כזה, כך מתברר, לא קיים במשרדי האוצר, ונדמה כי הנושא פרוץ לגמרי. מרשות המסים נמסר כי "אין הערכה כלכלית לענף ההוראה הפרטית".

לשלום ברבי, סגן יו"ר ועד ההורים בדימונה, אין אפשרות לממן שיעורים פרטיים לבנותיו: "אצלנו בדימונה רק לילדי העשירים, שעובדים במפעלי ים המלח ומתפרנסים עשרות אלפי שקלים בחודש, יש כסף למורים פרטיים. התושבים האחרים נאלצים פשוט להגיד לילדים שלהם לא. רבים מאיתנו לא דוברי אנגלית, ובלית ברירה אני פונה לשכנים שלנו מקהילת הכושים העבריים, ומבקש שיעזרו לילדים עם שיעורי האנגלית. חשוב לי מאוד שהבנות שלי יצליחו בלימודים אבל צריך לפרנס משפחה ובמשכורת שאני מקבל אין סיכוי שאוכל לממן מורה פרטי. מי שיש לו אבא עשיר, יהיו לו ציונים טובים".

מעגל של עוני וחוסר השכלה

ד"ר אסף מצקין, מורה לאזרחות ומרצה בחוג למנהל ולמדיניות ציבורית במכללת בית ברל, אומר כי המורים הפרטיים לא אשמים במצב, משום שהם בסך הכל עונים על צרכי השוק ומספקים מענה לביקוש: "ההורים מבינים היטב את כללי המשחק - אם אתה לא שם אז אתה לא קיים. אף הורה לא רוצה שהילד שלו יישאר מאחור, גם אם המשמעות היא תשלום של מאות שקלים בחודש למורים פרטיים". 

התרחבות התופעה גורמת להעמקת הפערים החברתיים לא רק בין המרכז לפריפריה, אלא גם בין שכונות באותן ערים. "נוצר מעגל של חוסר השכלה. הורה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שבקושי גומר את החודש, אין לו מוטיבציה לדחוף את הילד שלו למורה פרטי, וכך גם הילד שלו כשיגדל יהיה חסר השכלה", אומר ד"ר מצקין.

על יעילות השיעורים הפרטיים ניטש ויכוח, ולא כולם בטוחים שהתועלת שווה את ההשקעה הניכרת. לדעת ד"ר ברבש ממכללת אחוה, במקרים רבים השיעורים הפרטיים חסרי תועלת כי ההורים שרוצים לחסוך בכספים, שוכרים את שרותיהם של סטודנטים שמראים איך לפתור תרגיל "כמו תוכי", אך "הם חסרי כל הכשרה בהוראה ואינם מצליחים לפתח אצלם באמת מיומנויות חשיבה ולמידה שיוכלו לסייע להם בהמשך הלימודים".

יש מי שסבורים שהשקעה בשיעורים פרטיים יוצרת אצל ילדיהם חסך באינטראקציה חברתית. אחד מהם הוא שלמה בן שושן, יו"ר ועד ההורים בבאר שבע: "אני לא חושב שאם הילד שלי יקבל עוד חמש נקודות בבחינת הבגרות, הוא יהיה אזרח טוב יותר. חבל שיש הורים שגורמים נזק לילדיהם ובמקום לעודד אותם בשעות אחר הצהריים לקחת חלק בפעילויות חברתיות, מאלצים אותם ללמוד עם מורים פרטיים. הילד אולי ישפר את הציון בשתי נקודות, אבל בסוף יצטרך פסיכולוג שיעזור לו להתגבר על הלחצים הנפשיים".  

מחפשים פתרונות: שיעורים פרטיים בקבוצות

כאשר העלות של שיעורים פרטיים מגיעה למאות שקלים בחודש, מחפשים ההורים פתרונות יצירתיים. באחרונה יזם יו"ר ועד ההורים במודיעין פיילוט עם הורים אחרים בתיכון עירוני ב' בעיר, במסגרתו הלימודים הפרטיים יתבצעו בקבוצות לימוד קטנות כדי להוזיל את העלויות. "ממילא אנחנו משלמים הון עתק עבור השיעורים הפרטיים, אז החלטנו להתאגד ולארגן קבוצות לימוד של חמישה תלמידים, וכך נוזיל עלויות וגם נעניק לילדים חוויה חברתית".

לימודים בקבוצות קטנות לאחר שעות בית הספר בחדרה (צילום: ג'ורג' גינסברג)

יו"ר הנהלת התאגדות המנהלים בארגון המורים, ד"ר אריה לוקר, מציין כי גם בתי הספר מפעילים פרויקטים חינוכיים לתגבור ונותנים תוספת שעות פרטניות לתלמידים חלשים. לדבריו, הבעיה היא שהתלמידים פשוט לא מגיעים לשיעורים. "מדובר בלימודים בקבוצות קטנות הניתנות בחינם אחרי שעות הלימודים ויכולות להוות תחליף מצוין לשיעורים הפרטיים, אך לתלמידים אין סבלנות להישאר בבית הספר והם מעדיפים לחזור הביתה מוקדם. הכי קל לקטר שהמורים לא טובים, אבל ההורים צריכים להבין שאם התלמיד יישב בכיתה, יקשיב ויעשה שעורי בית אז הוא גם יצליח. ברגע שהוא לא משקיע את כל כולו בלימודים, ההישגים שלו נפגעים ואז צריך עזרה חיצונית".

ומה עושה משרד החינוך בעניין? משם נמסר בתגובה כי "רוב התלמידים הנעזרים בשיעורים פרטיים לומדים בחינוך העל-יסודי, בעיקר בשל הרצון לשפר הישגים שהם לא בהכרח נמוכים". במשרד מציינים כי במסגרת רפורמת "אופק חדש" בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, ניתנות לתלמידים יותר מ-2 מיליון שעות פרטניות בשנה לצורך שיפור ההישגים. עוד אומרים שם כי במסגרת תוכנית היעדים של משרד החינוך לשיפור ההישגים הלימודיים, החל משנת הלימודים הקודמת (תש"ע), ניתנה תוספת של כ-25,000 שעות לימוד כתגבור למתקשים. 

"ניתן מענה לתלמידים מתקשים באמצעות תוכנית הפועלת השנה בכיתות ז' ו-ח', במסגרתה מושם דגש על עבודה בקבוצות קטנות. המשרד הקצה לחטיבות העליונות יותר מ-25 מיליון שקלים לעבודה בקבוצות קטנות במסגרת תוכנית ליב"ם (לקראת בגרות מלאה) הנותנת מענה לתלמידים מתקשים לצורך שיפור הישגים בבחינות הבגרות. כמו כן, הקצה המשרד 10 מיליון שקלים להעלאת מספר התלמידים הלומדים 4 ו-5 יחידות לימוד במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה".