קזינו כחול לבן: עוד בלון שיתפוצץ או מנוף כלכלי?
לא מעט שרי תיירות ניסו במשך עשור שלם להקים קזינו באילת - ללא הצלחה. האם יצליח סטס מסז'ניקוב להגשים את התוכנית, להסדיר את ענף ההימורים הלא חוקיים המגלגל כ-20 מיליארד שקל בשנה, ולנתב את כספם של המהמרים לפיתוח הנגב?
שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, הצהיר היום (ד') כי בשנה הבאה יקדם קזינו בישראל, האם תצטרף הצהרה זו להכרזותיהם של קודמיו בתפקיד, או שאנו באמת מתקרבים להנחת אבן הפינה של "לאס וגאס הישראלית"?
קזינו בישראל הוא בהחלט אינו רעיון חדש. בעשור האחרון התחלפו לא מעט שרי תיירות, וכמעט כולם הבטיחו הקמת קזינו באילת. כבר לפני עשר שנים אמר בראיון שר התיירות המנוח, רחבעם זאבי (גנדי): "ברור לי שבמדינת-ישראל יהיה קזינו". למרות שדעתו בעניין לא היתה נחרצת, הוא לפחות האמין שזה יקרה.
שנתיים מאוחר יותר, ב-2005, הבטיח שר התיירות דאז, אברהם הירשזון, כי בתוך שנה יקום קזינו בעיר אילת, הוא גם הקים מספר צוותים לקידום המהלך, שגם הפעם לא צלח.
גם בסוף 2007 הצהיר שר התיירות באותה עת, יצחק אהרונוביץ': "הקזינו באילת הוא אחד היעדים המרכזיים של משרד התיירות לשנת 2008. אם זה יצליח, נקים בתי קזינו נוספים, במצפה רמון, בירוחם, בים המלח ואולי גם בצפון. אבל, קודם כל נפעל להקים קזינו באילת, שיגדיל מאוד את התיירות לעיר". עכשיו הגיע תורו של מסז'ניקוב.
שלוש ועדות דנו בקמת קזינו
למעשה, מזה כ-25 שנה מועלת בישראל שאלת הקמת בית קזינו, בפורומים שונים, אך עד היום מהמרי ישראל לא זכו לשחק ברולטה ישראלית. שלוש ועדות שונות דנו עד כה בנושא הקמת בית קזינו בישראל - שתיים ממשלתיות ואחת של מפעל הפיס.
הוועדה הציבורית לבחינת הסדרת נושא הקזינו בישראל, בראשות משה גביש, היתה הוועדה המשמעותית ביותר שעסקה בנושא. הוועדה מונתה בשנות ה-90 בידי שר התיירות דאז, עוזי ברעם, והיא פרסמה את מסקנותיה בשנת 1995. בוועדת-גביש היו חברים נציגי משרד האוצר, משרד התיירות, המשטרה, משרד המשפטים, משרד החינוך והמשרד לאיכות הסביבה.
בין השאר, בחנה הוועדה את המצב הקיים, את ההיבטים הכלכליים והחברתיים של הקמת קזינו, את שאלת מיקומו ואף את סוגי הקזינו האפשריים. בסופו של דבר הוועדה לא המליצה על הקמת קזינו, אלא העלתה את הבעיות העלולות להתעורר אם יוקם וקבעה את התנאים הראויים להפעלת קזינו, אם יוחלט להקימו. דו"ח מצב לסיכום הנושא פורסם על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת בינואר 2008.
פוטציאל כספי ענק
היקף ההימורים הלא חוקיים במדינת ישראל מגיע למחזור כספי של כ-20 מיליארד שקל בשנה, והוא אינו כולל את היקף ההימורים של ישראלים רבים בחו"ל.
אם נתעלם מהשיקולים החברתיים והסיבות לשלילת הרעיון (שהן בהחלט ראיות להתייחסות), ונבחן את היתרונות הכלכליים אותם מציגים תומכי הרעיון - הקמת קזינו עשויה להניב למדינת ישראל כסף רב.
על פי ההערכות, פתיחת קזינו תביא לגידול ניכר בפעילות הכלכלית באזור שבו הוא מוקם. בהשפעה ישירה - עצם פתיחתו של עסק חדש יוצרת תעסוקה ישירה של עובדים, והשפעה עקיפה - באמצעות הגדלת הביקוש למוצרים ולשירותים נלווים כגון מסחר, הארחה, אוכל ושירותים.
בנוסף המהלך יביא לגידול בהכנסות המדינה ממסים - הסדרה חוקית של בתי-הימורים תמנע גלגול כספים לא מדווחים, ודרך אגב אולי גם תצמצם את אפשרויות הלבנת הכספים. כבר כיום מתגלגל כאמור כסף רב בענף ההימורים הלא-חוקיים בארץ, והמדינה מפסידה מסים פוטנציאליים.
עוד מציינים התומכים בהקמת קזינו את הגידול הצפוי בתיירות: קזינו עשוי להיות אטרקציה ולמשוך תיירים זרים לישראל, כמו גם להשאיר בישראל תיירים ישראלים שנוהגים לצאת כיום לחופשות הימורים בחו"ל - ולגרום להם להוציא את כספם כאן אצלנו.