איפה הן, הבחורות ההן

בכל ההמולה סביב להקות הבנים המתקאמבקות - בקסטריט בויז, ניו קידס, ווסטלייף וכמובן טייק דאט - להקות הבנות קצת נשכחו מאחור. דסטני'ז צ'יילד ממש לא בדרך לסיבוב הופעות משותף, הספייס גירלז הפסיקו לאיים שיחזרו לחיים מאז האיחוד שלהן ב-2007, אן-ווג כבר מזמן לא חברות ו-TLC עדיין מבכות את מותה של ליסה "לפט-איי" לופז.

אז איפה להקות הבנות? למה במקביל לחזרה המוצלחת של הבנים אנחנו לא שומעים על להקה אחת שחוזרת לחיים? ומה קרה לבנות דסטני'ז צ'יילד, שבדיוק השבוע מציינות עשור לכיבוש של "Independent Women Part I" את המצעד האמריקני? התשובה לא מאוד מורכבת.

• בואו להיות חברים של פופאיי בפייסבוק. זה כדאי!
  

הקאמבק של הבנים מגיע אחרי תקופה בה נוצר ואקום של ממש בכל הקשור לסולני הפופ הגנרי הגברי. אמני ההיפ-הופ של השנים האחרונות תפסו את מקומם של ג'סטין טימברלייק (שניסה ליישר קו עם הסאונד החדש, אבל בסוף מצא את עצמו מככב בסרטים), מייקל ג'קסון, שכבר לא איתנו (למרות הניסיונות לרקוד על גופתו), ג'ורג' מייקל שבעיקר מסתבך בפלילים, אנריקה איגלסיאס שבחר בכיוונים לא ברורים ואפילו רובי וויליאמס, שהבין שלבד כבר לא ממש הולך לו.

דסטני'ז צ'יילד בהופעה. עשור ללהיט הענק שלהן (צילום: AP)

לעומתם, זמרות הסולו שולטות במצעדים. ליידי גאגא, Ke$ha, קייטי פרי, קלי רולנד ועוד ועוד צעירות מצליחות להשתלט פעם אחר פעם על המקומות הראשונים ברשימות ההשמעה, ובניגוד מוחלט לבנים, לא יורדות מגדולתן. לכן ניתן רק לשער שברגע שזה יקרה (תנו להן שנה-שנתיים), נראה את התהליך הטבעי של החבירה המחודשת של להקות הבנות, ואל תתפלאו אם אפילו נשמע על אלבום חדש של הספייס גירלז ב-2012 או 2013.

בתוך הריק השוביניסטי הצורם הזה, להקת בנות אחת דווקא כן מצליחה איכשהו לשרוד, וזוהי "The Saturdays" שכבר הזכרתי במדור בעבר לקראת צאת המיני-אלבום שלהן. למרות המיקום המבאס של השירים שלהן במצעדים בעולם (מקומות 20-30 לכל סינגל, לא מעבר לזה), השיר האחרון שלהן, שנקרא "Higher", פשוט עושה טוב על הנשמה.

נכון, הוא כבר יצא בספטמבר האחרון, אבל באמת שבמצב הנוכחי פשוט ראוי לתת במה גם לקולות הנשיים של להקות הבנות, בייחוד אם מדובר בלהקה ששורדת כבר ארבע שנים, ולא לעוד להקת בנים.

נעים מאוד, אביצ'י

ולמשהו אחר לגמרי. את השם המוזר AVICII, יכול מאוד להיות שעדיין לא זכיתם לשמוע. מדובר בדי ג'יי ומפיק מוצלח במיוחד משבדיה ששמו האמיתי הוא טים ברג. הוא הוציא עד היום שני אלבומים, אבל רק בחודש שעבר הוחתם בחברת הענק EMI, במקביל לפעילותו בלייבל הדאנס Armada.

הוא הספיק לתקלט עד עכשיו באיביזה, אמסטרדם, סן פרנסיסקו, ברלין, פראג ועוד כמה יעדי מפתח, והקליפ לקטע האחרון שלו, "Seek Bromance", מככב בערוצי המוזיקה האירופיים ואפילו הגיע למקום הראשון בבלגיה.

אבל הקטע המעניין ביותר בכל הקשור לברג, או לשם הבמה שלו AVICII, הוא שמדובר בבחור שרק לפני חודשיים חגג 21. כן, כישרון צעיר ומאוד מבטיח, שאם בגילו כבר הספיק לעשות כל מה שפירטנו כאן, ועוד להוציא את הקליפ המושקע כל כך כאן למעלה, עתידו בהחלט עוד לפניו והוא בדרך להפוך לשם הכי חם שיש בפופ ובדאנס. או במילים אחרות, חכו שנה-שנתיים והוא מפיק למדונה וחולק קרדיטים עם דיוויד גואטה.

חקי רגע

בואו נישאר קצת עם הקצב הגבוה, היוצרים הצעירים והסאונד האירופי, ועכשיו נעבור לרומניה, משם מגיעה אלינו שרלילת הפופ התורנית, אלכסנדרה סטאן. הדוגמזמרת האנונימית (עבור מי שאינו יוצא רומניה, שם דווקא קצת מכירים את הבחורה) הוציאה ממש השבוע קליפ חדש לשיר בשם "Mr. Saxobeat", ואפילו הצליחה לשלב אותו במצעדי המועדונים במולדתה.

ובכן, הקליפ: שילוב חיקויים בין "Telephone" של גאגא וביונסה; האיכות הקולית: חיקוי נחמד של ריהאנה; ההפקה: פם פם אמריקנו פוגש ב-"Alors on Danse" של סטורמי וב-"Hot", להיט קיץ 2009 של הזמרת אינה (נחשו מאיפה היא מגיעה? נכון! גם מרומניה). אבל התוצאה הסופית, מוכרחים לציין, ממש לא רעה, גם אם שוב - מדובר בחיקוי ובאפס מקוריות. בקרוב על רחבת הריקודים הקרובה למקום מגוריכם.

איי'ם קינג אוף דה וורלד

ולסיום, גם פופאיי מיישר קו עם המרדפים של כל אמצעי התקשורת במדינת ישראל אחר ליאונרדו דיקפריו ובר רפאלי, רק שהוא עושה זאת בדרכו שלו. בעוד קצת יותר משבועיים ימלאו 13 שנים לצאת "My Heart Will Go On", שיר הנושא מתוך "טיטאניק" בביצועה הצווחני של סלין דיון.

כזכור, הלהיט הענק הזה זכה בפרסי האוסקר וגלובוס הזהב לשיר הנושא הטוב ביותר מתוך סרט ובלא פחות מארבעה פרסי גראמי. אם זה הקטע שלכם, לחצו על כפתור ה-Play וצפו בקליפ, כמובן בכיכובו של ליאו, שהיה אז בערך בגילה של בר כיום.