רצח ילדי בן דרור: "אין קשר בין המשטרה לרווחה"
הוועדה שבדקה את התנהלות גורמי הרווחה לפני רצח עומר, רוני ואור, פסקה כי הם פעלו באופן סביר ולא יכלו למנוע את הרצח, אך מתחה ביקורת על ליקויים שהתגלו בכל זאת הן בתפקוד גורמי הבריאות והרווחה והן בתיאום עם המשטרה: "לא היה דיווח הדדי, בית החולים הפסיכיאטרי לא הודיע על סיום אשפוזו של בן דרור"
"לא ניתן היה להניח בנקודת הזמן ההיא שאיתי בן דרור יפגע בילדיו".
כך קבעה ועדת הבדיקה של משרד הרווחה, בראשות השופט בדימוס חיים פיזם, שהציגה הבוקר (יום ד') את מסקנותיה בנוגע להתנהלות שירותי הרווחה לפני רצח הילדים בנתניה לפני ארבעה חודשים. איתי בן-דרור דקר למוות את ילדיו עומר בן 9, רוני בת 8 ואור בן 5 בשנתם, ולצד ההנחה כי לא ניתן היה לצפות זאת - בדו"ח נמתחה ביקורת חריפה על המשטרה ועל גורמי הרווחה.
הוועדה, שהגישה את מסקנותיה לשר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, הדגישה כי בחינת הקשר בין משטרת ישראל למסגרות הרפואה והרווחה מלמדת על היעדר תיאום ביניהן. "תלונות כלפי איתי שהוגשו על ידי לילך וחברתו, לא הובאו לידיעת הגורמים המטפלים בזמן אמת", נכתב בדו"ח. חברי הוועדה הדגישו גם כי המשטרה סירבה למסור להם חומרים.
הוועדה מתחה ביקורת גם על התיאום בין גופי הבריאות והרווחה עצמם: "לא היה תיאום ולא היה דיווח הדדי בין המרכז לשלום המשפחה לבין מחלקת הרווחה בעירייה, ולא היה דיווח יזום של בית החולים הפסיכיאטרי בו אושפז בן דרור על סיום שהותו במוסד". גם הערכת המסוכנות של בן-דרור שנערכה בשירות המבחן למבוגרים בנובמבר 2009, לא הועברה לידיעת הגורמים המטפלים במשפחה.
חרף הביקורת שהטיחה ברשויות, הוועדה מצאה כאמור כי לא ניתן היה לחזות את הרצח, והדגישה: "גם לו התבצעו הפעולות הנ"ל, לא ניתן היה לצפות באורח סביר את המתת הילדים על-ידי איתי". חברי הוועדה כתבו כי עברו של איתי, עד טווח של עשרה חודשים לפני ביצוע הרצח, היה חף מביטויי אלימות פיזית כלפי הסביבה, כולל כלפי משפחתו ועצמו. "ככל שהדבר נשמע מצמרר בנסיבות הטרגיות הנוכחיות, בחינת אופי הקשר של איתי עם ילדיו, בזמן אמת, מעלה שמדובר היה בקשר חם ותומך", נכתב בדו"ח.
"היה טיפול סביר של הרשויות"
חברי הוועדה מצאו כי "גם איומים מילוליים בעלי משמעות קונקרטית של פגיעה פיזית לא היו שגורים בפיו" של בן-דרור. "לא נצפתה פגיעה בכישוריו להעניק תמיכה רגשית לילדיו. מכל מערכות היחסים של איתי, היו יחסיו עם ילדיו החלק השמור והנקי ביותר מקונפליקטים. הוא נשמר ככזה גם בשיאו של המשבר הנפשי אותו איתי עבר בחודש ינואר 2010".
הוועדה הזכירה כי גם כשאצל בן-דרור הופיעו ביטויי אלימות ואיומים, הן כוונו רק כלפיו עצמו: "חשש ישיר לשלומם של ילדיו הועלה בעיקר בהקשר לאפשרות שיהיו עדים לניסיון אובדני שלו בשיא המשבר, ולא לאיום פיזי ישיר שלו כלפיהם, עליו, כאמור, מעולם לא נרמז".
חברי הוועדה והשר הרצוג בעת מסירת הדו"ח (צילום: נועם מושקוביץ)
במסקנותיה הסופיות כותבת הוועדה כי שירותי הרווחה ובריאות הנפש טיפלו במשפחת בן-דרור באורח סביר ואינטנסיבי כמקובל, וכי לא הייתה הזנחה של בעיותיה או התעלמות מהן. לדבריה, הרצח התבצע "למרות ההשקעה המרובה במשפחה ובאיתי".
"הגענו לידי מסקנה כי בהתחשב בכך שההתרשמות של הגורמים המטפלים הייתה כי מדובר במשבר מתוחם בזמן וכי איתי החל להשתקם, ובהתחשב בכך כי היחסים של איתי עם ילדיו נשאו אופי חם ותומך, לא ניתן היה להניח בנקודת הזמן הרלוונטית שאיתי יפגע בילדיו", כתבו חברי הוועדה בדו"ח שהציגו היום.
לא לחצו על לילך לאפשר מפגש
הוועדה הדגישה כי הטענה שנשמעה לאחר הרצח, כאילו שירותי הרווחה לחצו על אם הילדים, לילך, להפגיש אותם עם אביהם - תוך איום שתישלל ממנה משמורתה, אינה נכונה. חברי הוועדה ציינו כי הטענה הוכחשה הן על-ידי המטפלים והן על-ידי לילך עצמה. אגב, שירותי הרווחה בכפר-יונה, שנגדם הופנו הטענות הקשות אחרי הרצח, לא קיבלו את הדו"ח לפני הצגת תמציתו ברבים היום בצהריים, ונכון לשעה אחרי פרסומו - עדיין המתינו לו.
שר הרווחה הרצוג אמר בעקבות הדו"ח כי "מדובר ברצח נורא שאין ניחומים עליו, לאמא ולבני המשפחה הנמצאים באבלם. ברגע זה כולנו מחבקים אותם, אך כפי שעולה מהדו"ח מדובר בטרגדיה נוראית שלא ניתן היה לצפות מראש. האחריות לאסון מוטלת בראש ובראשונה על האב הרוצח, שרצח את ילדיו בדם קר. אנחנו שואפים למנוע בכל דרך תופעות בלתי נתפסות מסוג זה ופועלים לחיזוק משמעותי של מנגנוני ההתראות לאיתור ילדים בסכנה".
הרצוג שב ותבע ממשרדי הממשלה האחרים לקדם יחד את הצעת החוק להגנה על הילד בסכנה, שתאפשר שיתוף מידע של כלל הגורמים והרשויות - דבר שלא קיים היום.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, אמר כי הדו"ח "מוכיח כי האצבע המאשימה של הציבור כלפי הרווחה טעתה בכתובת, ושירותי הרווחה בכפר-יונה פעלו על פי מיטב השיקולים המקצועיים ומיצו את כל יכולותיהם, על אף תנאי העבודה הקשים והמעמסה הבלתי נסבלת הקיימת בשירותי הרווחה".
האב הרוצח: רוצה טלוויזיה ולבכות על קברם
ההחלטה להקים את הוועדה בראשות השופט פיזם התקבלה בעקבות הביקורת הקשה שהטיחה משפחתה של האם, לילך שם-טוב, בשירותי הרווחה, לאחר שאיפשרו לאב להיפגש עם ילדיו למרות עברו הפסיכיאטרי. דו"ח ראשוני שגובש במשרד כבר קבע כי אנשי הרווחה לא הבחינו בסימנים שהעלו צורך להפסיק
את המפגשים בין האב לילדים.
השופט בדימוס פיזם הוא סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה לשעבר, והוא בעל תואר מוסמך בלימודי עבודה סוציאלית. יתר חברי הוועדה הם ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, וסימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה.
אתמול פורסמה ב-ynet עתירה שהגיש האב לבית המשפט, בדרישה להקלות בתנאי מאסרו. הוא דרש טלוויזיה, עיתון, כסף, שישחררו אותו מהאזיקים, לעשות סיבוב בסניף הדואר ובבית כדי לקחת בגדים, ולבסוף - אחרי כל הבקשות - גם "לעבור בבית העלמין לבכות על ילדיי היקרים שלי".
לפנייה לכתב/ת 
