כיבוי שרפות בשנת שירות
פגיעתם של המשתמטים משירות מכפילה את עצמה, והצבא רוצה אלפי בוגרי תיכונים "פחות אפויים" - ועכשיו. על המחיר הכבד בחסימת הנוער מהתנדבות לשנת שירות
אם נכון הדיווח שצה"ל הקפיא את מכסות בני הנוער המתנדבים לשנת שירות טרם גיוסם - הרי שמדובר בשיקוף של "ישראבלוף" אמיתי, שמשמעותו העדפה כמותית ורגעית, תוך תשלום מחיר ופגיעה קשה באיכות החיילים שיתגייסו בשנים הקרובות. גם החברה הישראלית תשלם מחיר כבד בשל היעדרם של מאות מתנדבים בשדרות העשייה החברתית של טרום-הצבא.
ניתן להניח כי מישהו באגף כוח אדם בצבא צפה בגרף המציין את מחזור הגיוס הקרוב ונחרד לגלות נחיתות מספרית. ייתכן בהחלט כי מדובר בתוצאה של השתמטות מצד בני נוער רבים. הדרך הכי קלה לסתום את החור שנוצר - לכבות את השרפה - היא לא
גיוס אוגוסט 2010
קרבי זה הכי: שיא "מורעלים" במחזור אוגוסט
חנן גרינברג
שיעור המבקשים להגיע ליחידות הקרביות עמד במחזור הגיוס על 90%, לעומת "רק" 76.8 אחוזים מבין המתגייסים בשנת 2008
למי שלא בקיא ברזי המושג - אספר בקצרה כי במרכזה של שנת השירות עומדת דחייה של הגיוס לצה"ל בשנה אחת. באותה שנה יוצאים הנערות והנערים בוגרי התיכון למסגרות שונות, שעיקרן למידה, הדרכה, שירות לחברה ועיסוק ערכי במגוון תחומים. רבות מאותן מסגרות מאפשרות לבני הנוער התנסות - לעיתים ראשונה בחייהם - במסגרות הדרכה, הובלה חברתית ואף פיקוד. שנת השירות אינה מקנה פריבילגיה כלשהי על חשבון השירות המלא בצבא, שנעשה מיד לאחריה. אין קיצור שירות, אין הנחות – והצבא רק מרוויח נוער איכותי, בוגר ומנוסה יותר.
את בנות ובני שנת השירות ניתן למצוא היום במרחב פעילויות חברתיות: תנועות נוער, פנימיות, מסגרות חינוכיות, מוסדות לבני נוער עבריינים, מסגרות שעוסקות בערכי סביבה, מכינות קדם צבאיות ועוד ועוד. בעבר היו נערי שנת השירות מגיעים בעיקר מתנועות הנוער ומהקיבוצים, אך עם הבנת החשיבות הגדולה של שנת השירות בחברה ובצבא - השטף גאה והפעילות הזו פתוחה למעשה בפני כולם.
בשנים האחרונות הלכה וגדלה באופן עקבי אותה מכסה צבאית, שמאפשרת שנה של בגרות, של בשלות וספק זמן. הצבא נהנה ממתגייסים בוגרים יותר, כמעט ללא "פחת" של נשירה בדרך או השתמטות מסוג כלשהו. בהיעדר נתון מספרי, אוכל רק להעיד מסביבתי האישית כי רבים מבוגרי שנת השירות ממלאים את שדרת הפיקוד בצבא, ואת היחידות שנחשבות ל"חוד החנית".
מתגייסים "פחות אפויים"
כעת, הצבא רוצה למלא את אותו "חור" מספרי ולכסותו באמצעות בני נוער שממילא יתגייסו לצבא - אם לא בשנה הבאה, אז בעוד שנתיים. התוצאה: מאות בני נוער יתגייסו ללא אותה "שנת בשלות" טרום-צבאית. הצבא יקבל לשורותיו בני נוער רבים עם פוטנציאל גבוה ורוח התנדבות, שרוצים לתרום מעל הממוצע. עם זאת, במקום לאפשר להם להגיע בוגרים יותר, ממוקדים יותר, מנוסים יותר - הצבא רוצה אותם כאן, ועכשיו.
צה"ל למעשה אומר: אני מעדיף כעת מאות בני נוער בוגרי תיכון שעד לפני חודש עוד היו מוטרדים מציוני הבגרות שלהם, על פני אותם אנשים - לאחר שכבר הובילו חברתית, הדריכו, פגשו את שורותיה המגוונות של החברה הישראלית, כילכלו את עצמם, חיו באופן עצמאי מחוץ לבית ההורים, ועסקו בעשייה ערכית ובעלת משמעות. תנו לי אותם "פחות אפויים", אבל תנו לי אותם מהר. במקרה זה, עולה החשש כי החיפזון מהשטן.
ויש עוד זווית שצריך לתת עליה את הדעת. אם באמת הטיעון הצה"לי מעוגן בצורך "למלא את השורות" בשל תופעת ההשתמטות - הרי שאלה המשתמטים משירות מכפילים למעשה את פגיעתם בצבא – ובכלל החברה. הרי אם אותו נוער איכותי יאולץ לוותר על שנת השירות בגלל השתמטות האחרים - הרי ששורות הצבא יחסרו מספרית וגם איכותית את מה שניתן למלא בהן. גם החברה שתיאלץ לוותר על אנשי שנת השירות לא תצא נשכרת מכך.
הכותב הוא עורך ב-ynet, שהתנדב לפני גיוס לשתי שנות שירות בתנועת נוער
לפנייה לכתב/ת 
מתגייסים בבקו"ם. ארכיון
צילום: שאול גולן
מומלצים
