מפגינים ברג'ר: "נמנע בגופנו את חלוקת הכפר"
מאות מתושבי הכפר, שישראל החליטה לסגת מחלקו הצפוני, מתנגדים להעברת השליטה בו לאו"ם. "לא עברנו שום עבירה", אמרו תושבים. "מה יעשו, יכניסו גדר באמצע? לאן יילכו התלמידים?". ראש המועצה: יש כפר אחד
תוכנית החלוקה לא עברה בשקט. כ-400 מתושבי הכפר רג'ר מפגינים בצהריים (יום ד') במרכז היישוב, בתפר שבין חלקו הדרומי לצפוני, בעקבות החלטת הקבינט לסגת מצפון הכפר ולהעביר את השליטה בו לאו"ם. "נחסום בגופנו כל ניסיון לחצות את הכפר, דין רג'ר כדין רמת הגולן", הצהירו התושבים.
"ההחלטה היא כמו גזר דין על אדם שלא עבר עבירה", כעס חטיב חוסיין, תושב החלק הצפוני של רג'ר, שעל פי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני יעבור לשליטת יוניפי"ל. הסיכום הסופי יובא לאישור הקבינט בטרם יישומו, אבל ברג'ר לא חיכו - ומאות מתושבי הכפר יצאו למחות נגד תוכנית הנסיגה הישראלית.
לחוסיין לא ברור כיצד תתבצע החלוקה הלכה למעשה: "איך רוצים לחצות כפר של 2,000 נפשות, שבו כולם קרובי משפחה? יכניסו גדר באמצע? מחסום? כל התשתיות כאן חד הן. יש בית ספר אחד, והילדים שלי לומדים בדרום. מה המשמעות של זה?".
תושבי רג'ר רואים את עצמם כשייכים לסוריה, ולא ללבנון. "הכפר הוא חלק מרמת הגולן, כולנו מתנגדים להחלטה להעביר אותנו ללבנון", אמר חוסיין. "ניסו לעשות את הצעד הזה כבר לפני עשר שנים וסיכלנו את המזימה. גם היום נצא ונחסום בגופנו את מי שיעז. לא יפרידו אותנו מבית הספר ועד בית הקברות".
השליטה בצפון: שריד אחרון למלחמת לבנון
חטיב גמאל, שגר בדרום הכפר, קורא לאנשי האו"ם להגיע לכפר ולהבין במה מדובר. "אני תחת ישראל מאז 1967, הייתי תושב סורי, ונשארתי בגלל האדמות הללו. יש לנו קרוב ל-12 אלף דונם ואיש לא יזיז אותנו. מי זה האו"ם ואמריקה? שיתנו לנו לחיות בשלום, עם האדמה והבתים, ולא תהייה לנו בעיה לחיות תחת האו"ם. יש לנו ילדים ומשפחות בשני החלקים, ואף אחד לא ייכנס לפה על מנת לחלק את הכפר".
לפי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני היום, משרד החוץ ישלים בהקדם האפשרי את פרטי ההסדרה הזמנית מול האו"ם ומפקד יוניפי"ל, "תוך המשך שמירה על ביטחון אזרחי ישראל ומרקם חיי התושבים בכפר". לא נמסר מועד הנסיגה המתוכננת.
הכפר העלווי-סורי הועבר לשלטון ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, כאשר בניגוד לדרוזים ברמת הגולן, תושבי רג'ר קיבלו עליהם אזרחות ישראלית. רוב התושבים, כ-2,210 במספרם, מחזיקים באזרחות סורית וישראלית. בשנת 2000 נסוגה ישראל מדרום לבנון, לרבות צפון רג'ר, והוחלט כי "הקו הכחול" יעבור במרכז הכפר - כאשר בפועל אין חציצה פיזית בין שני חלקיו.
מצב זה נשמר במשך שש שנים, עד למלחמת לבנון השנייה. בתום המלחמה הוחלט כי ישראל מחויבת להסיג את כל כוחותיה דרומית לקו הכחול. ישראל אכן נסוגה מכל שטח לבנון, למעט צפון רג'ר. ההחלטה הנוכחית, לעזוב את חלקו הצפוני של הכפר, באה בעקבות הצעה שהגיש מפקד כוחות יוניפי"ל בספטמבר האחרון.
יום אבל אחרי חג הקורבן
אחמד פתאלי, ראש מועצת רג'ר, סיפר בשיחה עם ynet על אווירה קשה, ועל תושבים רבים שפנו למועצה במחאה על ההחלטה: "כולנו פה אחד מצהירים 'לא יקום ולא יהיה'. אנחנו נגד כל החלטה שתבוא לחצות את הכפר. שלא יגידו שלא
חוצים, הרי מחלקים פה את השליטה. שהרי אם צה"ל נסוג, מי ישלוט שם? בעצם הכניסה של האו"ם כבר חוצים את הכפר לשניים, לא ניתן לזה לקרות".
לדברי ראש המועצה, כ-1,700 מתושבי הכפר מצויים בחלקו הצפוני, אך הוא מסרב לנקוט לשון צפון ודרום: "יש כפר אחד. אם תחצה אדם לשניים, איך יחיה? יום אחרי חג הקורבן (שחל אתמול - א.ר) עושים לנו יום של אבל".
פתאלי הצהיר כי דין רג'ר כדין יתר הכפרים בגולן: "נכבשנו יחד ב-67'. אם יהיה שלום אז כל הגולן יועבר לסוריה, כולל רג'ר".