מה למדנו ממילטון פרידמן?
במלאות 4 שנים למותו של מילטון פרידמן, משרטט דניאל דורון קוים לדמותו של הכלכלן הדגול והשנוי במחלוקת שהשכיל להבין שמדע הכלכלה צריך לצאת ממגדל השן האקדמי, וכי בורות כלכלית היא שממשיכה לעמוד בדרכם של הקדמה והשגשוג
כבר כיום אנו יודעים שלפרידמן היתה השפעה עצומה, הרבה יותר מכל אדם, על התפתחויות חיוביות מכריעות בחמישים השנים האחרונות. רק חשבו על הגידול הענק בסחר העולמי ועל התוצאות של ההתפתחות, ולו החלקית, של כלכלות דמויות כלכלת שוק בסין ובהודו. תקבלו אז מושג כיצד פרידמן משפיע עד היום לטובה על חיי מיליארדי בני אדם שידעו רק סבל ועוני לפני מהפכת השוק שהוא היה נביאה הגדול.
הכלכלה יורדת ממגדל השן
בעולם שעדיין סובל מאד מבורות כלכלית, בייחוד בקרב המנהיגות הפוליטית, בורות האחראית ליצירת משברים כלכליים וחברתיים חמורים ביותר, אפשר לומר שאחת התרומות החשובות של פרידמן היתה תרומתו לחינוך.
פרידמן, דמוקרט עמוק בנפשו, שתמיד התייחס בכבוד לכל אדם (גם אם לא הסכים לדעותיו) הקדיש מאמץ לעבודתו החינוכית לא פחות מלעבודתו המדעית פורצת הגבולות בכלכלה. הוא אף פעם לא הסתגר במגדל השן.
מילטון פרידמן: אבי האסכולה המונטרית (צילום: getty)
בהופעותיו הרבות בתקשורת, בטור שכתב ב"ניוזוויק" מספר עשורים, ובספר רב המכר "החופש לבחור" שכתב עם שותפתו לחיים ולעבודה רוז פרידמן, גם היא כלכלנית בעלת שעור קומה (אחת התכונות היפות של פרידמן היתה האהבה והכבוד בהם התייחס לאשתו), פרידמן הוא ללא ספק הכלכלן היחיד שהצליח לשנות את דעת הקהל בצורה עמוקה ונחרצת לטובת כלכלת השוק.
לא פחות חשוב שהוא שכנע המונים לעכל את התובנה שכל אדם חושב, כל אזרח אחראי, חייב לרכוש ידע בסיסי בכלכלה, וכי זה מחייב אותנו ללמוד את יסודותיה מפני שהכלכלה היא הרבה פעמים אנטי-אינטואיטיבית, ורק שכל ישר והגיון בריא לא יסייעו לפענח את צפונותיה. הרבה מצרותיה הכלכליות של ישראל נובעות מהעדר התובנה הזו אצלנו, גם בצבור וגם בקרב מעצבי דעתו ומקבלי ההחלטות.
אין שגשוג בלי חופש
התורה שפרידמן הרביץ ללא לאות בהופעותיו המבריקות (הוא היה פולמוסן שנון ונאמר עליו שמי שרוצה לנצח אותו בפולמוס חייב לדאוג שהוא לא יהיה נוכח ולא יוכל להשיב) היא שאפשרה גם לנשיא רייגן וגם למרגרט תאצ'ר לקבל מנדט ציבורי ותמיכה ברפורמות הקשות שיישמו את תורתו.
השגשוג שהרפורמות הללו גרמו לו לאחר קשיי המעבר לא רק שהציל את בריטניה מהתדרדרות כלכלית וחברתית חסרת מעצור, אלא אפשרו לארה"ב גם לעמוד מול הלחצים מברית המועצות שואפת ההתפשטות.
השגשוג גם אפשר לרייגן לממן את מלחמת הכוכבים שהכריעה את ברית המועצות שכלכלתה המנוונת לא היתה מסוגלת לעמוד במרוץ.
אך, כאמור, עיקר הישגיו של פרידמן באו לידי ביטוי בשגשוג הארוך של כלכלת המערב, שבעקבותיו נגאלו מדיכאון כלכלי ומעוני מרוד גם מדינות קולקטיביסטיות על מיליארדי תושביהם.
גם במסגרות שאינן מטיבות ביותר לכלכלת שוק, כמו המשטר הקומוניסטי של סין, או הסוציאליסטי למחצה של ישראל, הוכיח החופש הכלכלי אפילו המוגבל, את העוצמה שלו ואת יכולתו לגייס את הפוטנציאל היצרני העצום הטמון במרבית האנשים אם הממשלה, קרי הפוליטיקאים, לא מפריעים להם.
הגיע הזמן להבין בכלכלה
המשבר המסוכן שהממשלות יצרו לאחרונה – שרק בורים או תעמלנים בעלי זדון מייחסים אותו לכלכלת השוק על מנת להשחיר פניה – מוכיח שוב, אם היינו זקוקים לעוד הוכחה, עד כמה המעורבות הממשלתית במשק היא מזיקה בשגרה המדכאת שלה, וכיצד היא עלולה לגרום מפעם לפעם לאסונות.
היא גם מלמדת עוד שלשה לקחים חשובים: עד כמה כלכלה בריאה ומשגשגת היא תנאי ליציבות ואף פריחה בחברה, עד כמה אוריינות כלכלית חיונית ליצירת כלכלה בריאה, ואחרון, עד כמה שגשוג כלכלי, ולא דיונים פוליטיים, הוא המתכון הבטוח להשגת שלום בר קיימא, כמו שקרה באירופה ובשאר מוקדי סכסוך קשים.
הדרך המזיקה שבה הגיבו הממשלות למשבר הנורא שהם יצרו, המבוכה והבלבול שלהם, התגובה קצרת הרואי והפאניקה ההרסנית - כל אלה לא היו אפשריים לו הציבור היה מבין יותר כיצד כלכלה פועלת, ואילו לא היה מאפשר לפוליטיקאים, מתוך בורות או מייאוש ותחושת אין אונים, לעשות כרצונם, לנהוג בהפקרות, ולסכן את רווחתם של התושבים ואת עתידם.
חברה איננה יכולה לשמור על כוחה ויציבותה ללא כלכלה משגשגת (זכרו מה האינפלציה הגדולה של שנות השלושים גרמה לחברה ולמדינה הגרמנית). פרידמן היטיב להבין זאת, ולכן גם היום, ארבע שנים לאחר מותו, מוצאים לנכון להתייחס אליו בכל שאלה כלכלית מכרעת.
למעמד הזה זכה פרידמן לא רק מפני שהוא היה אולי הכלכלן הגדול של המאה האחרונה, ובין החשובים ביותר בכל תולדות הכלכלה, אלא אף בשל חכמתו, יושרתו והאיכפתיות שלו לחיי בני אדם באשר הם.
וגם בשל כך שבחכמתו הרבה הוא הבין שלא מספיק להיות איש מדע גדול ובעל חידושים נועזים אלא שיש להנחיל את תובנותיו לצבור רחב שיישם אותם במציאות, כך שתורתו לא תישאר, כהרבה תורות אחרות, עקרה, אלא תבשיל פרי ראוי. וזה אולי אחד הלקחים החשובים שעלינו ללמוד מהאיש הדגול הזה.
דניאל דורון הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי ויוצר הסרט "האיש ששינה את העולם, ואפילו את ישראל מעט" על חייו ופועלו של מילטון פרידמן
לפנייה לכתב/ת 
