זוכרים את דן בן אמוץ ביפו
יותר מ-20 שנה חלפו מאז פטירתו של דן בן אמוץ וכעת החליטו בעיריית תל אביב שהגיע הזמן להזכיר. השבוע נתלה שלט הנצחה קטן סמוך לביתו ביפו העתיקה
במסגרת פרויקט הנצחת אמנים ברחבי העיר תל אביב-יפו, הציבו השבוע האמונים על הנושא בעירייה שלט בסמוך לבית בו התגורר הסופר והאמן דן בן אמוץ. יותר מ-20 שנה חלפו מאז הלך לעולמו אחד ממעצבי ההומור הישראלי וזו סיבה מצוינת, כך חשבו בעירייה, להזכיר את האיש ש"לא שם זין". השלט הוצב ברחוב נתיב המזלות 24 ביפו, שם התגורר ויצר.
בן אמוץ, שחתום בין היתר על ערבי ההווי של הפלי"ם ביחד עם החברים שייקה אופיר וחיים חפר, נגע כמעט בכל תחומי היצירה. הוא חתום על פיליטונים, מערכונים ומדורים סאטיריים בעיתונות העברית ופרסם בין היתר את "ילקוט הכזבים" שכתב עם חפר. הוא שיחק בתפקידים קטנים וגדולים בסרטי קולנוע כמו "אקסודוס" ו"מצור" וכתב עיבוד לתסריט על פי ספרו של א.ב יהושע "שלושה ימים וילד".
הצבת הלוח לזכרו של בן אמוץ ביפו (צילום: יעל צור)
"סיפורי אבו נימר" פרי עטו הפכו למונודרמה מיתולוגית שעלתה בתיאטרון החאן בכיכובו של השחקן המנוח בסאם זועמוט, וכתב את רבי המכר "לא שם זין" שראה אור ב-1973 ו"זיונים זה לא הכל", שהיה בין האירועים הספרותיים הסנסציוניים בארץ בשל הלשון החדשה והתיאורים המיניים שבו.
כתיבתו של בן אמוץ לצד הערבים הסאטיריים והפינות הרדיופוניות שלו, שהמרכזית בינהן היתה "שלושה בסירה אחת", השפיעו רבות על הסלנג והשפה העברית. ביחד עם נתיבה בן יהודה כתב את "המילון העולמי לעברית מדוברת" שראה אור בתחילת שנות השבעים. בן אמוץ נפטר ב-1989 ממחלת הסרטן. ב-1992 ראתה אור ביוגרפיה מאת ידידו, אמנון דנקנר, שהסעירה את המדינה בזכות פרקים בהם תאר בהרחבה את הרגליו המיניים של בן אמוץ וחיבתו היתרה לקטינות.
ברכה נאמן, מנהלת פרויקט הנצחת אמנים בעיריית תל אביב, מספרת שמאז השקת הפרויקט לפני כעשור התקבלו לאורך כל השנים פניות להנצחתו של בן אמוץ. "כשמלאו 20 שנה למותו היה לנו ברור שהגיע הזמן", היא אומרת. "לדן בן אמוץ בהחלט מגיע לוח הנצחה, גם אם יש ביקורת על מעלליו. אנחנו לא בית משפט ולכן זה לא תפקידנו לשפוט אדם על התנהלותו. מדובר באמן שהשאיר חותם על התרבות העברית בכלל ועל התרבות התל אביבית בפרט ואי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו מנציחים אותו בזכות תרומתו. ההחלטה על כך היתה קונצנזוס".
הצבת שלטו של בן אמוץ לא לוותה בטקס רשמי כנהוג על פי בקשתה של בתיה אפולו, בת זוגו של בן אמוץ ואם בתו, נעמי. "מערכת היחסים של אפולו עם
התקשורת סבוכה", אומרת נאמן, "היא חושבת שעשו לדן בן אמוץ עוול ולכן החליטה לוותר על טקס הצבת השלט שפתוח מטיבו לתקשורת".
שלט ההנצחה לא הוצב על ביתו של בן אמוץ אלא בכניסה לסמטה בה גר. "הבית בו גר בן אמוץ נמכר ובעליו החדשים קבעו שער בכניסה לסמטה. לכן נאלצנו להציב את השלט מעבר לשער", אומרת נאמן. הפרויקט העירוני להנצחת אמנים, שהושק לפני עשור שנים, מבקש לציין את החיבור בין עבר להווה ולהמחיש לעוברים והשבים ברחובות את החותם שהשאירו אמניה הבכירים על העיר. בין 125 האמנים המונצחים עד כה גם שייקה אופיר, נתן אלתרמן, רחל המשוררת, לאה גולדברג, אמיר גלבע ואברהם חלפי.
לפנייה לכתב/ת 
