למרות הניצחון: אין בשורות חדשות בנבחרת ישראל
אם גם במשחק כל כך קל הנבחרת ספגה שערים מעצבנים - אין מה להיות מעודדים. כדאי רק לפרננדז לשכוח מהאופציה של גל אלברמן כבלם ויובל שפונגין כמגן שמאלי
למרות הניצחון של נבחרת ישראל 2:3 על איסלנד, קשה לומר שמשחק הידידות שקיימו שחקניו של לואיס פרננדז הביא עמו בשורות חדשות. בדיוק כפי שהתבוסות בדרום אמריקה לפני חצי שנה לא התנהלו בהרכב דומה לזה בו שיחקה ישראל בהמשך ולא היה בהן על מנת להצביע על יכולתה האמיתית, כך אין מה להסתנוור מהתוצאה הפעם ואין בכך מאומה על מנת להסיק לגבי העתיד.
ההפסדים של ישראל לקרואטיה ויוון לא רק שסיבכו אותה בטבלת בית 6 במוקדמות יורו 2012, אלא חיסלו כמעט לחלוטין את הסיכויים. על מנת להחיות את המת זקוקה כעת הנבחרת לנצחונות בכל משחקיה, כולל במשחקי החוץ בקרואטיה ולטביה ובבית נגד יוון. ברור שהמשוכות האלה לא יהיו דומות לטיול הערב שהתנהל ביפו.
המשחק הזה עזר אולי לשפר עמדות לקראת פירסום הדרוג העולמי בחודש הבא, אבל במבט ריאלי יותר, לקראת העתיד (מוקדמות מונדיאל 2014), אפשר להיות מעודדים רק ממעט מאוד.
המשחק הזה צריך בראש ובראשונה להקפיץ את הקריירה של עומר דמארי. הוא בוודאי יתקשה לכבוש צמד מול יריבות רציניות יותר ובמשחקים מחייבים יותר, אבל הצמד שכבש אמור לקדם אותו מבחינת המאבק על מקום בהרכב.
גם השקט והסדר שמפגין ביבראס נאתכו מעודד, כמו גם הרצינות של אליניב ברדה, שנותן את הכל בכל הופעה, גם אם אינה המוצלחת ביותר.
פרננדז ערך כהרגלו מספר ניסויים, שהפעם לא עלו בנקודות הודות למסגרת הבלתי רשמית. כדאי מאוד שיירד מהרעיון להציב את יובל שפונגין כמגן שמאלי וגל אלברמן כבלם.
אלברמן מעולם לא שיחק כבלם, גם אם יטען שאין לו בעיה למלא את אשר נדרש ממנו. המסירות וההקרבה שלו במרכז השדה, יחד עם אינטלגנציית המשחק, עזרו לו לשבור את התקפות היריב במהלך הקריירה כקשר אחורי ולפתח את המצבים להתקפות שכנגד.
אלברמן לא התמודד הפעם נגד חלוצים ברמה הגבוהה ביותר, אבל ניכר היטב בתזמון שלו לכדורים שהתפקיד אינו בנוי עבורו. שפונגין, מגן ימני בדרך כלל, שיחק בעמדה הלא טבעית שלו, נמנע בשל כך מלתמוך בהתקפה כפי שהוא עושה כמגן ימני, והדבר גרם לכך שישראל חסרה משחק אגפים של ממש.
דני בונדר מאז ומתמיד היה אחראי יותר בצד ההגנתי מאשר הרפתקן בחלק הקדמי, וישראל ניצלה בעיקר את הערמומיות של רפאלוב, ברדה, דמארי ומאור בוזגלו המצוין על מנת לגמור את הסיפור בשלב מוקדם.
כשאלרואי כהן שולב כקשר שמאלי והתבקש לעזור להגנה (לא ממש היה ברור מי אמור לשמור על האיסלנדי בצד ימין, הוא או רמי גרשון) שוב נחשפה הבעיה בעמדת המגן השמאלי, וכנראה שללא דדי בן דיין הנבחרת חשופה יותר מדי בעמדה זו. בקיצור, אם גם במשחק כל כך קל הנבחרת ספגה שערים שטותים ומעצבנים, אין מה להיות מעודדים.
ומילה אחת להתאחדות. העובדה שהמשחק המשעמם נערך בבלומפילד וזכה בשל כך לאווירה מנימלית של כדורגל רק מעידה על הצורך להעביר מרמת גן את המשחקים מול היריבות שאינן הגדולות ביותר ואשר לא ימשכו קהל רב. הילדים שהגיעו בעקבות המחיר הנמוך הוכיחו שטדי או בלומפילד צריך לארח את המשחקים מול לטביה וגיאורגיה. רק כך השחקנים יזכו לתמיכה הולמת.
הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
