ההפסד על יתרות המט"ח עלה ל-11.2 מיליארד ש'
רק בחודש שעבר גדלו הפסדי בנק ישראל כתוצאה מהפרשי שערים ב-750 מיליון שקל נוספים. ההפסדים נובעים מהשינויים בשער החליפין. בסוף החודש שעבר הגיעו יתרות המט"ח שמחזיק הבנק המרכזי לסכום שיא של 70 מיליארד דולר
המחיר הכלכלי הכבד שמשלם בנק ישראל על ההיקף העצום של יתרות מטבע החוץ שברשותו ממשיך לגדול. בחודש שעבר גדלו הפסדי הבנק כתוצאה מהפרשי שערים ב-750 מיליון שקל נוספים, ומתחילת השנה הם מסתכמים כבר בסכום עתק של כ- 11.2 מיליארד שקל.
הסיבות העיקריות להפסדים גדולים אלה של בנק ישראל הן היקף יתרות המט"ח וההתחזקות הניכרת שנרשמת השנה בשער השקל מול סל המטבעות, ששני המטבעות העיקריים בו הם הדולר והאירו. בסוף החודש שעבר הגיעו יתרות המט"ח שמחזיק בנק ישראל לסכום שיא של כמעט 70 מיליארד דולר. בנק ישראל, החשוף עקב כך לסיכוני שער חליפין גדולים במיוחד, אינו מבצע הגנות על החזקות המט"ח העצומות שלו, כי לדברי בכירים בבנק, "הגנות הן עסק למגזר העסקי ולא לבנקים מרכזיים".
הפסדים אלה נובעים כאמור מהשינויים בשערי החליפין. בנוסף להם נאלץ בנק ישראל לספוג השנה גם הפסדים גדולים כתוצאה מהפער בין הריבית הנמוכה שהוא מקבל על השקעת כספי יתרות המט"ח בחו"ל לבין הריבית הגבוהה יותר שהוא משלם בארץ על השקלים שהוא סופג בחזרה באמצעות פיקדונות הבנקים ואגרות המק"מ.
בראיון שנתן ל"כלכליסט" לפני חודש וחצי, העריך יועצו הכלכלי הבכיר של שר האוצר, ד"ר אבי שמחון, כי הפסדי בנק ישראל כתוצאה מפערי הריביות מסתכמים ב- 1.5-2 מיליארד שקל בשנה. שמחון ציין אז כי "בנק ישראל הוא חלק מהסקטור הציבורי שנועד לסייע לכלכלת ישראל ולרווחת תושבי ישראל, והכספים שהבנק מפסיד הם כספים שמפסידה מדינת ישראל".
בסדרת שאלות ותשובות שפרסם השבוע להסברת מדיניותו, ציין בנק ישראל כי "לפי החוק, בנק ישראל אינו מוסד למטרות רווח, והוא פועל להשיג את המטרות שהחוק קובע לו: יציבות מחירים, תמיכה במטרות המדיניות הכלכלית, ותמיכה ביציבות פיננסית. במונחים כספיים, לפעמים יש עלות למדיניות של בנקים מרכזיים ולפעמים המדיניות מניבה רווחים. במידה וקיימת עלות הרי שיש לשקול אותה למול התועלות: כאשר בנק ישראל בולם תיסוף יתר של השקל, או מונע תנודות חריגות בשער החליפין, הוא תורם להצלחת כל המשק - לצמיחה כלכלית, הקטנת אבטלה וגידול בתעסוקה".
לפנייה לכתב/ת 
(אילוסטרציה)
צילום: IndexOpen
מומלצים
