ב-TI מתעלים אנרגיה: צליחת הלמאנש

אתה טוב כמו הדבר הגדול האחרון שעשית. זה היה גדול בכמה מימדים. אני מרגיש שגירדתי את המעטפת שלי. נלחמתי בשדים שלי, נתתי כל מה שיש לי ולמרבה המזל, ביום נתון, בתנאים נתונים - זה הספיק. מזל. אנחנו שומעים סיפורים על התמדה, כוח רצון, עוצמת המוח על פני החומר אבל, ותסלחו לי על הקלישאה, רק מי שהיה שם, יכול להבין את דרגת הקושי. המנטלי והפיזי - הכרוכים בצליחת תעלת הלמאנש.

• תיעוד חציית התעלה
  

אף אחד לא אמר שזה יהיה כל כך קשה

ב- 27 בספטמבר 2010, בשעה 22:46, נכנסתי לשחות את השעה השלישית שלי. עשר שעות שחייה מאחורינו. כל אחד מאיתנו כבר השלים שני סבבי שחייה של שעה. קר ויורד גשם עוקצני. אני מסיר מעליי את כל שש שכבות הביגוד שמחממות לי את הליבה, מסדר את כובע הים ונועץ את אטמי האוזניים.

צפו בחציית התעלה (צילום: צוות TI, עריכה: ניר כהן ואלי סטרול)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/1110/1911101130lamanshh.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3.Sport-124.MoreSports&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

חושך מוחלט. הים שחור, עכור ואפל. לך תדע מה שוחה שם במים. עכשיו אני צריך לשחות הכי מהר שאני יכול כי הגיאות אמורה להשתנות כל רגע ולגרום לנו לשחות עוד כמה שעות לילה. שמעתי מספיק סיפורי כישלון על השלב הזה ואין לי כוונה ליפול כאן. טמפרטורת המים היא 16.5 מעלות. קפצתי, יודע שהשוק הראשוני מהקור יחלוף מהר. הריאה הימנית מתחילה לכאוב לי וזו רק תחילת השעה. השדים שלי מיהרו להגיע וכיליתי לא מעט אנרגיה כדי לגרש אותם תוך כדי שחייה. וקר וחשוך ומדכא.

עוד עשר דקות

אבישי על הסירה מסמן לי ש-50 דקות עברו ומעודד. אני שולף בדימיוני תמונה של יונתן, בני התינוק בבית, ומתחיל לספור תנועות. עוד 500 תנועות בתעלה. עוד 300. עמי נעלם מהסיפון ואני יודע שהוא מתחיל להתפשט. לקראת הכניסה שלו למים מחייך יונתן בדימיוני ואני מתאבד על כל תנועה. עמי קופץ מאחורי ואני מוודא שהוא עובר אותי ומזנק לכיוון הסולם שעל דופן הסירה. ידעתי שצפויות לי עוד 20 דקות 'מעניינות'. בהן ארעד, ארעד ועוד קצת ארעד. רעידות לא רצוניות. אבל רפויות. כאלו שלא תאפשרנה לי להחזיק כוס תה על הספסל הקפוא המחובר לסיפון העליון של ה-Gallivant.

Touchdown

אני לא זוכר הרבה מהחצי שעה הראשונה של עמי במים. אני זוכר שעומר או שלמה אמרו שיש לנו עוד 800, שאבישי הראה לי על המכ"מ שאנחנו רחוקים 200-300 יארד מהחוף. שתקתי. בעיקר הכנתי את עצמי לאפשרות של עוד כניסה למים. אופטימיות זהירה. לא רואים את החוף. אפלה מוחלטת. לפתע זרקור שהופעל מהספינה מאיר את החוף. סלעים שחורים ענקיים נמצאים 50 מטרים מאיתנו. עומר צועק לעמי שהוא צריך לעזוב את הספינה ולשחות בעקבות אלומת האור אל החוף. גשם. כולנו מתחילים לצעוק קריאות שמחה, הפתעה והתלהבות.

חופי התעלה. כאן יכול להתחיל ולהסתיים המסע הארוך (צוות TI)

עמי שוחה עם ברך פצועה מאוד. אבישי כבר היה חצי לבוש כדי לסייע לו לטפס על הסלעים. עמי מנסה להיעמד על סלע וגארי, הפקח מטעם הגוף הרשמי המפקח על צליחות התעלה, מסמן לנו שזה מספיק. הצלחנו. הצופר מפלח את הלילה. עמי שלא שומע אותנו, מטפס על סלע גבוה יותר, כזה שאין עליו מים ונעמד. מנופף וצועק משהו לא מובן. אנחנו באופוריה. הרגשה מתוקה שלא עברה גם כמה ימים טובים אחרי יום שני ב-0:33 בלילה.

עשית ולא דיווחת - לא עשית

20 דקות לאחר מכן אני מנסח מייל עדכון לכל היקרים לנו. הטלפון מחובר לרשת הצרפתית. מנפלאות הטכנולוגיה. חיכיתי שעמי יתלבש והתחלתי להקריא את הטקסט. התחלתי להקריא: "קבלו מוקי". עצרתי. הרגשתי שאני עומד לפרוץ בבכי כמו אחרונת הכוסיות. נשמתי. הרפיתי. עוד כמה מילים. שוב אני בולם בכי. בסוף הצלחתי להקריא בלי להתפרק. כולם מאשרים וב-00:59, אני שולח את המייל הבא: "בוקר טוב לכולם! עשינו את זה!!! קבלו מוקי! 11:47 שעות של תענוג צרוף באו לקיצן.

זרזיפי גשם שוטפים אותנו בשעתיים האחרונות על הסיפון. אנחנו רחוקים 2.5 שעות הפלגה מנמל הבית. תם ונשלם! איזה אושר!!!

גיבורי התהילה

הגיבורים שצלחו את התעלה הם שלמה אמיתי (56), עומר בר (52), אבישי טל (48), עמי גינזבורג (45) וגדי כץ (41). הנה כמה פרטים חשובים שאי אפשר בלתם.

• הגיל הממוצע - 48
• שניים מאיתנו עברו את ה-50
• אחוזי שומן - מכובדים מינוס
• שני קיבוצניקים לשעבר
• שני טייסים
• אחד אלוהנו
• טמפרטורת מימי התעלה - 16.5
• צלחנו בזמן של 11:47 שעות
• כל אחד מאיתנו שחה שני סבבים של שעה
• נעזרנו בסירת ליווי אחת ושני סטיקלייטים.
• שחינו חורף שלם ללא חליפות
  

קצת על התעלה

בקרב קהילת שחייני המים הפתוחים, כשנוקבים במילה 'התעלה'' אין צורך בהסברים נוספים. מדובר במכה של השחיינים. האוורסט. תעלת למאנש היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. שמה הצרפתי (La Manche) משמעו "השרוול", ובפי דוברי אנגלית היא קרויה "התעלה האנגלית" (English Channel). אורכה כ- 560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במיצר דובר לכ-240 ק"מ.

אם חשבתם שלכבוש את פסגת האוורסט זה האתגר המוחלט לסבולת האנושית, תחשבו שוב: מאז ה- 29 במאי 1953 כשאדמונד הילארי וטנזינג נורגיי כבשו את פסגת העולם, יותר מ-4,000 איש חזרו על ההישג. לעומת זאת, כשמתיו ווב חצה בפעם הראשונה את תעלת למאנש (בשחיית חזה ב- 21 שעות) ב-1875, רק 1,000 איש חזרו על ההישג שלו. בשנת 2008 רק 29 אנשים חצו את התעלה ורק אחד מתוך עשרה שהתחילו במשחה - השלימו אותו ופסעו על חופי צרפת.

חלק גדול מאלו שלא הצליחו להשלים את השחייה שחו יותר מ-12 שעות וזכו להציץ על חופי צרפת כשנתקלו בגיאות שגרמה להם לשחות שעות ולהישאר באותו המקום מבלי להתקדם. מבחינת דרגת הקושי, האתגר הזה עולה על העפלה לפסגת האוורסט. חציית הלמאנש היא היא האתגר המוחלט מכל האתגרים המוכרים לאדם, שכן האדם לא 'נועד' לשחות. זהו לא רק אתגר של כושר אלא גם של מיומנות, כזאת שחייבים לשלוט בה ורק שילוב שלה עם כושר יכולים להביא לכיבוש היעד השאפתני הזה.

התאקלמות

בהתאקלמות הראשונית התחלנו בארץ. ראשית, מקלחות קרות. כן, כדי להסתגל לקור חדלנו כולנו, כבר לפני חודשים רבים, מלהתקלח במים חמים. כל חודשי החורף וגם בקיץ. וכמובן השתדלנו לשחות בים, פעמים אחדות מדי שבוע = בחורף ובקיץ - שעה עד שעתיים כל פעם.

אבל יש נתון פיזי מכריע - השומן. מי שחסר אותו יצליח אולי טוב יותר בברים בתל אביב, אבל ירעד קשות בדובר. ואכן, אבישי ואני רעדנו במשחי החורף התל אביבי בלא הפוגה. עמי, שלמה ועומר לא התלוננו על קור. עם החבורה מרופדת השומן הזו נסעתי, אבל הקור של התעלה הכריע גם אותם.

חברי המשלחת צופים בחברם שוחה במים הקרים של התעלה (צוות TI)

הראש

האיבר הכי חשוב אצל כל צולח. לשחות 20-12 שעות בקור, לבד, באמצע הים העכור והאפל, בלילה וביום, להמשיך ולא לוותר, להתעלות על כאבים ולנצח שדים,

להיות מוכן לשחייה של שש שעות מול הגיאות בחוף הצרפתי, לשחות ולשחות ולא להגיע ליבשה, לעמוד במפחי נפש, מול איתני הטבע ובבדידות האיומה. את כל אלו אפשר לעבור רק אם אתה יודע איך למנוע מהראש לשחק משחקים, אם אתה יודע איך ללמד את הגוף שלך לשאת את הסבל ובעיקר, אם אתה יודע לגרום לראש שלך לשכנע את הגוף שהוא יכול. שלא לפרוש. סלחו לי על הקלישאה, אבל קוראים לזה תעצומות נפש.

התמדה

רוב הצולחים לא שוחים עם שעון ולרוב לא שואלים (וגם לא אומרים להם) מהו המרחק שנותר. המרחק לחוף הצרפתי פחות משנה, מה שמשנה זה האם ברגע האמת הגאות איתך או נגדך. אם נגד השחיין, חוזקו המנטלי הוא המשתנה שיקבע בין הצלחה לכישלון. העוצמות שיש לגייס כדי להמשיך, לא להיכנע לקור ולתשישות, הן עוצמות אדירות והתמדה ודבקות במטרה הופכות למבחן אופי אמיתי.  

תובנה אופטימית לסיכום

כל אחד שרוצה לצלוח את התעלה, ללא קשר לרמת השחייה שלו, יצלח אותה בסופו של דבר. בסולו או בשליחים. כל מה שצריך זה לרצות מספיק. בשבוע שקדם לצליחה שלנו, איש קטוע ידיים ורגליים חצה את התעלה עם תותבים וסנפירים. שנה לפנינו חולת פוליו משותקת צלחה את התעלה. ילדים בני 13 חצו את התעלה. כל אחד יכול אם הוא רק רוצה מספיק.

גדי כץ הוא מדריך שחייה ראשי בשיטת ה-TI בישראל.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק