הכובש הספרדי
דפדרו, הפרויקט המוזיקלי של חיירו זוולה שהגיע לישראל, הצליח לכבוש את הקהל ב"בארבי", בעיקר בקטעים בהם העדיף את הגיטרה האקוסטית על פני זו החשמלית. וכשקרולינה עלתה לבמה, החגיגה היתה בשיאה
חיירו זוולה אמש בבארבי. כישרון גדול (צילומים: עופר עמרם)
עבור זוולה אין זה הביקור הראשון בישראל. רק בשנה שעברה התלווה ללהקת קלקסיקו, אך כעת הוא מגיע כסולן הרכב, ועם אלבום חדש בשם "Nubes De Papel" ("עננים של נייר"), ממנו הורכב חלק נכבד משירי המופע.
אז מדוע יתאכזבו מי שאהבו את הלהיט של דפדרו? מהסיבה הפשוטה שלבחור יש אנרגיות וכריזמה גדולות הרבה יותר מאשר זו שהוא הביע בשיר המקסים ההוא. הופעתו על הבמה קצבית, סוחפת, לעתים אפילו רועשת, אבל בכל אחד מהשירים, אם טובים פחות או טובים יותר, מורגש כישרונו הגדול של זוולה, אם בנגינה או בשירה.
באקוסטית הוא מרשים יותר
את סגנון האלבום כמו גם זה המובע בהופעתו, אפשר להגדיר כאמור כפופ-רוק לטיני. השירים, רובם בספרדית ומיעוטם באנגלית (בהם "Empty Fields" היפה) נעים, כך לפחות על פי מומחה הצליל הלטיני שהתלווה אלי להופעה, בין ספרד האותנטית לבין כאלה המגיעים ממרכז אמריקה, ובכולם - זוולה ולהקתו מתמחים. אם מישהו חייב השוואה כלשהי לכוכבים אחרים בז'אנר, הרי שניתן לציין את חואן ואסקז (חואנס), הכוכב הקולומביאני הענק, שמזכיר מאוד בסגנונו את דפדרו.
בספרדית זה נשמע טוב יותר
אחד משיאי ההופעה היה ללא ספק שיתוף הפעולה הבימתי המוצלח עם הזמרת קרולינה. זוולה והכוכבת הישראלית ביצעו ביחד את "Happiness" המצוין שלה, כאשר היא הופקדה באופן טבעי על חלקו העברי של השיר, ואילו הוא על המילים באנגלית. ניכר שהאורח עשה היטב את שיעורי הבית שלו, והשילוב הקולי בין השניים היה פשוט מופלא.
עם קרולינה. שילוב קולי מופלא
זוולה, בנוסף להיותו זמר נהדר עם מנעד מוצלח ומעניין, הוא גם וירטואוז גיטרה נהדר, אך מופנם. לפרקים נדמה היה שהוא מעדיף לתת לחבריו לבמה לגבות אותו, למרות שלוּ רק היה מרשה לעצמו עוד קצת - היה משתולל הרבה יותר באילתורי מיתרים נעימים.
הופעה קצבית, סוחפת, לעתים אפילו רועשת
כאן צריך גם לציין את ההבדל הברור בין נגינתו בגיטרה האקוסטית לזו החשמלית. כשזוולה אוחז באקוסטית, הקסם נשפך מהבמה. בקטעים בהם הוא בוחר בחשמלית, זה פחות מורגש. ועוד מילה בעניין הגיבוי מהלהקה: קצת חבל שהשירים שאותם הובילו זמרי הליווי ולא הוא עצמו, היו פחות טובים בכמה רמות מאלה שהוא היה הכוכב שלהם.
בפרקי ההופעה בהם המאהב הספרדי לא הפך למכסח ספרדי, החגיגה הלטינית היתה אדירה, והקהל הגיב בהתאם: בריקודים, מחיאות כפיים סוערות ואפילו בניסיונות שירה - גם מצד מי שלא ממש מבינים את המילים. כי כשאלה יוצאות מפיו של הזמר המוכשר, זה לא באמת חשוב למה הוא מתכוון. בכל זאת, בספרדית זה תמיד יישמע טוב יותר.