דני קרוון נגד ועדות הקבלה: כסו יצירתי בכנסת

מחאה מקורית נגד חוק ועדות הקבלה. חתן פרס ישראל, הפסל דני קרוון, דורש לכסות את יצירתו המוכרת - הקיר הדרומי של מליאת הכנסת ותמונתו של הרצל הכלולה בה, אם יעבור מחר (ב') בקריאה שנייה ושלישית "חוק ועדות הקבלה", ליישובים מתחת ל-500 בתי אב.

הפסל דני קרוון, חתן פרס ישראל, תקף בחודש שעבר את החלטת הממשלה לתקן את חוק האזרחות. הוא גם השתתף בהפגנה נגד חוק האזרחות בתל-אביב. הוא גם חתם על מכתב המחאה נגד חוק ועדות הקבלה.

האמן הישראלי מכנה את החוק המדובר כ"חוק גזע של מחוקקים אנטי ציוניים, שהשתלטו על הכנסת". במכתב שכתב קרוון והגיע לידי ynet, הוא פונה אל חברי הכנסת: "כשתרימו את ידכם להצביע על החוק הגזעני הזה, תביטו בטובכם על הקיר שיצרתי ממולכם ב-1965. הקיר הזה הוזמן על ידי כנסת שכיבדה את מגילת העצמאות, כנסת שחתמה על ההצהרה הבינלאומית לזכויות אדם, כנסת שכבדה את מורשתו של הרצל".

הקיר שעיצב דני קרוון (צילום: גיל יוחנן)

במכתבו, מפרט קרוון את דרישתו מהכנסת, אם החוק יעבור: "אם הרוב האנטי ציוני יגבר בכנסת ויפיל עלינו עוד חוקי גזע

 ודת חדשים, אני אתבע לכסות את הקיר שלי ואת תמונתו של הרצל. הם יכוסו עד שיבואו לכנסת הזאת ימים טובים מאלה והיא תחזור ותכבד את זכויות האדם ואת מגילת העצמאות, שהם ערכי הציונות".

היצירה המדוברת, הקיר הדרומי במליאת הכנסת, נוצרה על ידי קרוון, לו יימלאו בדצמבר 80, כשהיה בן 34. הקיר בנוי מאבן גלילית, מאבנים גדולות, שהאמן דימה בהן את חומת ירושלים. במרכז החומה מופיעות צורות שבמרכזן עיגול מחולק, המציג את "ירושלים של מטה" ולמעלה מעין כיפה הפוכה שהיא "ירושלים של מעלה".

"יש לי לגיטימציה לבקש את כיסוי היצירה"

בשיחה עם ynet מפריז, בה עובד האמן עטור הפרסים בימים אלה, הוא אמר: "יש לי לגיטימציה לבקש לכסות את היצירה, כי אני טוען שעשיתי אותה לבקשת כנסת אחרת, עם מוסר אחר. לכנסת הזו לא הייתי עושה בחיים קיר".

קרוון אמר כי הוא דורש לכסות את היצירה ואת תמונתו של הרצל, ולא להורידה כי הוא סבור ש"לבסוף תבוא כנסת שתחזור להגיון ולמוסר, שתציל את ישראל מהמדרון שהיא נמצאת בתוכו". לדבריו, למרות המצב הנוכחי, כנסת מוסרית ורודפת שלום עוד תבוא: "לא אם היא תבוא, היא תבוא. אני אופטימי".

נירנברג הפכה לעיר זכויות האדם, ישראל למדינת חוקי הגזע

הוא סיפר גם על על הקושי שהיה לו ליצור בעיר נירנברג שבגרמניה, שעל שמה קרואים חוקי הגזע הנאציים. "אבל מסתבר שהעיר שהיתה עיר חוקי הגזע, מוכרת היום כעיר של זכויות האדם. ראה, נירנברג הופכת לעיר זכויות האדם, וישראל

 הופכת למדינת חוקי הגזע". על הקיר עצמו, הוא אמר:"לקיר הזה היו רגעים גדולים, עם בן-גוריון, בגין, סאדאת, קלינטון, ועוד".