בלדה לנאיבית
מפגש הפסגה בין שר וכריסטינה אגילרה בפסקול של "בורלסק" לא כולל שום דואט של הדיוות, אבל מציע שיר נושא שמתעלה לפסגות של "שיקגו". עמית קוטלר מסתפק בכל אחת לחוד
בר מעושן, בחורות מעורטלות, בחורים מפוקפקים ומוזיקה קברטית-סליזית עם המון נשמה. זה מה שרצו להביע יוצרי פסקול הסרט "בורלסק", שיגיע לארץ רק בעוד כמה חודשים. רצו - והצליחו, כמובן באדיבות מבצעות הפסקול וכוכבות הסרט, כריסטינה אגילרה (שמונה שירים) ושר (שני שירים בלבד).
לפני שנגיע לאלבום, מילה על הז'אנר. הבורלסק, שנולד כבר במאה ה-14 (יש המתווכחים אם בספרד, בריטניה או צרפת) היה ז'אנר תיאטרלי בידורי, ששילב פרודיה, אלמנטים גרוטסקים, מופעים סאטיריים וכמובן בחורות חצי עירומות. במאה ה-19, כשהגיע לארצות הברית, זכה לתחייה מחודשת. הבורלסק השפיע על הולדת הקברט, והשניים חולקים דמיון לא מבוטל.
אגילרה בסרט. מתפרעת רק בחלק קטן מהשירים (צילומים: AP)
בחזרה למוזיקה. את האלבום המלווה את צאת הסרט בארצות הברית, ניתן לחלק, ממש כמו תפקידים קולנועיים בין שחקנים, לחלקה של אגילרה ולחלקה של שר. קשר כמעט שאין ביניהם, למרות היותם משולבים מבחינת סדר השירים בפסקול, ולמרות שהצורך בדואט כמעט זועק.
נתחיל מאגילרה, שאוחזת כאמור בחלק הארי של האלבום. בסרט היא מגלמת את אָלי, צעירה נאיבית מהעיר הקטנה שמגיעה ללוס אנג'לס בעקבות חלומה, להפוך לכוכבת כמובן. עבור אגילרה, פסקול "בורלסק" הוא חד משמעית פיצוי על אלבומה האחרון, "Bionic", שלא זכה להצלחה המצופה, והשיר "Not Myself Tonight" מתוכו שלא נחל הצלחה והותיר את כוכבת תחילת העשור הקודם, הרחק מאחורי ריהאנה וליידי גאגא.
אגילרה, שכבר הוציאה ב-2006 אלבום באווירת הג'אז, הבלוז והסול של שנות ה-20, ה-30 וה-40, וגם היתה שותפה לפסקול "מולן רוז'" (בחידוש המצליח ל-"Lady Marmalade"), איננה זרה לחוויה הבורלסקית. החיבור והאהבה האישית שלה לז'אנר באים לידי ביטוי היטב בחידוש המרשים ל-"Something's Got A Hold On Me" של אטה ג'יימס, שפותח את האלבום, וב-"Express", שיצא כסינגל מקדים, שיר שאגילרה נמנית על כותביו, ומביא שילוב מוצלח בין הסאונד של אלבומיה שלה לבין זה שלשמו התכנסנו.
שר מבצעת את שיר הנושא. יצירה קברטית מושלמת, לא פחות
גם מקומן של הבלדות קורעות הלב, מאפיין נוסף בעבודתה של אגילרה, לא נפקד. המוצלחת במיוחד היא "Bound to You", שגם בה היתה שותפה אגילרה לכתיבה. השיר מצטרף ללא ספק לשורת הבלדות המדהימות שסיפקה עד כה הזמרת בעלת הקול הענק, בהן הלהיטים "Hurt" וכמובן "Beautiful". למרבה השמחה, אגילרה מרשה לעצמה להתפרע בצרחות רק בחלק קטן מהשירים כמו שהיא (ובעיקר היא) אוהבת. אבל החלקים המוצלחים יותר של האלבום בהחלט מכפרים על העוול הקטן הזה.
קיטש איכותי
חלקה של שר באלבום, כאמור, מצומצם ביותר, אבל כמה קטן - ככה גדול. מהשנייה שהיא פוצה את פיה, עוטף את המאזין פרץ געגועים עז לשנים הגדולות של הזמרת הגדולה הזו. הופעתה הראשונה באלבום היא, כראוי למי שמגלמת את תפקיד בעלת מועדון ההופעות, שיר הנושא של "בורלסק", "Welcome To Burlesque". זוהי יצירה קברטית מושלמת, לא פחות, שכתב צ'רלי מידנייט, שהיה אחראי לעשרות פסקולים לקולנוע ולטלוויזיה לטלוויזיה וכתב לפול יאנג, ג'ו קוקר, בילי ג'ואל וגם לאגילרה ובריטני ספירס.
לא תהיה זו הגזמה לומר ש-35 שנה, מאז פסקול "שיקגו" המקורי, לא נכתבה יצירה קברטית כל כך מעושנת וטובה. ואם זה לא היה ברור מספיק, זה בעיקר בזכות המבצעת האידיאלית, שנותנת לשיר כל כך הרבה אופי וכוח.
השיר הנוסף של שר בפסקול, "You Haven't Seen the Last of Me" הוא נטול הקשר תקופתי לחלוטין. ממש כמו "Bound to You" של אגילרה, הוא מסייע לחזק את הפן המרגש של שר בסרט. זו לא בלדה עוצמתית כמו אלה שהיו מוכרות לה ולנו בעבר ("If I Could Turn Back Time" מ-1989 או "Dov'e L'amore" מ-1998), אלא כזו מרגשת, עצובה, שופעת כנות וכן, גם קיטש, אבל כזה כל כך איכותי שהוא פשוט תאווה לאוזניים.
בשנה הבאה ייצא אלבום חדש של שר, ה-26 במספר, עשור שלם אחרי הקודם. כעת ניתן רק לקוות שהסגנון המוזיקלי של הסרט יהווה עבורה השראה ומרמז על העתיד לבוא. כי אם להסתמך על עבודתה המוזיקלית ב"בורלסק", לכוכבת שנות ה-60, ה-70, ה-80 וה-90, שקצת נעלמה בעשור האחרון לטובת הופעות בווגאס, יש עוד לא מעט בכלל מה לתרום לעולם המוזיקה.
