קווי מהדרין - הגנה על הנשים
בניגוד למה שגרמו לכם לחשוב, מרבית הנשים המשתמשות בקווי המהדרין מאוד נהנות מההסדר שמאפשר לא להידחק בין גברים, ולהתרחק מאפשרות של הטרדה מינית כלשהי
סערה לא קטנה עוררו אתמול (יום א') דבריו של השופט אליקים רובינשטיין
בדיון המסכם בבג"ץ בעניין קווי מהדרין. ולא בכדי: במשך שלוש שנים ניסו מגישות העתירה להציג בפני בית המשפט ובפני הציבור הרחב תמונה עגומה של נשים חרדיות כנשים קטנות, חסרות דעה ומושפלות, הפועלות תחת מרותם של הגברים והרבנים. כמי שייצגה בבג"ץ את עמדת אותן נשים, החלטתי לשתף אתכם בעולמן "הסודי", להשמיע את קולן כפי שאולי עד היום לא שמעתם.
שלהן לשבת לצד נשים אחרות, וגם כי הן מעדיפות זאת על-פני המצב בתחבורה הציבורית הכללית.
בניגוד לכל מה שגרמו לכם לחשוב, מרבית הנשים המשתמשות בקווים המכונים כ"קווי מהדרין" מאוד נהנות מההסדר המאפשר להן לשבת בנפרד מהגברים - גם מעצם הנוחות
דעת נגד:
היום אוטובוס, מחר רעלות
אבי שושן
"לא ייתכן שתהיה הפרדה במקומות ציבוריים. זה יתחיל באוטובוס, מחר יהיו רעלות, מחרתיים מדרכות נפרדות. אה, זה כבר קורה"
ההסבר לכך הינו פשוט מאוד. כל מי שהשתמש בתחבורה הציבורית, בעיקר בערים גדולות, ודאי התנסה בחוויה של נסיעה בתנאי דוחק וצפיפות מרובה ונשים מוצאות את עצמן לא פעם בסיטואציות מאוד לא נעימות שבהן גברים זרים נצמדים לגופן, מתחככים, נוגעים, בוהים. גברים שהן לא מכירות, וגם לא ממש רוצות להכיר. מצבים אלה לעתים גובלים בהטרדה מינית - הן גלויה והן סמויה, הן מכוונת והן מכורח הנסיבות - המותירה את הנשים בתחושה של פגיעה, עוגמת נפש וחוסר אונים.
מחקר שנעשה על-ידי "הרשות לקידום מעמד האישה בישראל" מגלה כי 48% מהנשים טוענות כי קיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית. 25% חוו הטרדה מינית על בשרן. 71% הביעו רצון כי הנושא יטופל. מהתשובות למחקר עולה כי בישראל, רוב הנשים שסבלו מהטרדה מינית או ממעשים מגונים בתחבורה הציבורית, הגיבו באופן פאסיבי על-ידי התרחקות מהמטריד, שתיקה, מעבר מקום ואף ירידה מהאוטובוס.
למעלה מכך, נתוני "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל" לשנת 2009 תיעדו 106 מקרים של אונס, ניסיון לאונס, הטרדה מינית או תקיפה מינית בתחבורה הציבורית. מחקרים מוכיחים כי מרבית הנשים לא מתלוננות על הטרדות מיניות או תקיפה מינית ועל כן ניתן להניח כי המספרים גבוהים יותר.
"קווי מהדרין" בעולם
התופעה האמורה קיימת בכל העולם ועל כן מפעילי תחבורה הציבורית ברחבי העולם הפעילו שירותי תחבורה ציבורית בלעדיים עבור הנשים בנפרד מהגברים, לבקשתן. כך קורה באזורים מסוימים בארצות-הברית, בתחבורת הרכבות ביפן, בברזיל, במקסיקו, בקוריאה, בהודו ועוד.במהלך השנים האחרונות הוגשו שתי הצעות חוק על-ידי ח"כ קולט אביטל וח"כ אורית זוארץ, שמטרתן להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה של הטרדה מינית בתחבורה הציבורית. עם זאת, נכון להיום, היוזמה הדומה היחידה הפועלת בארץ היא דווקא לא של ארגוני הנשים אלא של הציבור החרדי, שרגישותו לנושא רבה יותר בשל הקפדתו על שמירת כללי צניעות בין נשים לגברים. במקום לראות בכך יוזמה מבורכת עבור כלל הנשים, מנסים לשלול מנשים את זכותן לכבודן, פרטיותן, חירותן ושמירה על גופן.
ועכשיו עם יד על הלב, אם אותו הסדר, המאפשר לנשים לשבת בנפרד מהגברים נוכח המציאות הרווחת של הטרדות מיניות בתחבורה הציבורית, היה פרי יוזמתם של ארגוני הנשים, הרי כולם היו רואים בכך יוזמה מבורכת. אז על מה קול הצעקה?
המסווה של "שחרור האישה החרדית", כביכול, אינו אלא אצטלה לניסיון להכריח, לכבול, ולכפות על הנשים המשתמשות בתחבורה הציבורית השקפת עולם שאינה שלהם.
והערה לסיום: מילה נוספת לגבי האמירות על "אלימות" בקווי המהדרין. בעקבות העתירה, השקיע משרד התחבורה הון עתק כששכר שתי חברות שקיימו במשך שנה(!) יותר מ-3,000 נסיעות בקווי המהדרין כדי לתעד את אותה "אלימות חרדית" שהתקשורת כה מלאה וגדושה בה. אך התברר כי לא מיניה ולא מקצתיה - לא הייתה אלימות כל שהיא בקווים אלו.
לפנייה לכתב/ת 
קווי מהדרין
צילום: ענר גרין
מומלצים
