הכנסת אישרה: ויתורים בי-ם ובגולן רק במשאל עם

אחרי שעות ארוכות של דיונים והרבה דרמות פוליטיות שהתחוללו ברקע, אישרה אמש (יום ב') הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק משאל העם. לפי הצעת החוק, בכל מקרה שנסיגה מרמת-הגולן או מזרח-ירושלים תעמוד על הפרק, תידרש לשם כך תמיכתם של רוב מקרב האזרחים ו-60 חברי כנסת. 65 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, 33 התנגדו.

• להצעת החוק המלאה - ומלאת ההסתייגויות (בקובץ pdf)
  

בחוק תמכו 26 חברי כנסת מהליכוד, 7 מהאיחוד הלאומי והבית היהודי, 11 מש"ס, 14 מישראל ביתנו, השר שלום שמחון וסגן השר מתן וילנאי מהעבודה ו-3 ח"כים מיהדות התורה.

שרי העבודה, אהוד ברק, בנימין בן-אליעזר, אבישי ברוורמן ויצחק הרצוג לא השתתפו בהצבעה. שני חברי כנסת מקדימה הפרו את המשמעת הסיעתית - עתניאל שנלר ואלי אפללו.

בקדימה היו חברי כנסת שהצביעו נגד הצעת החוק כמו ציפי לבני, אבי דיכטר, מאיר שטרית, נחמן שי, יואל חסון ודליה איציק. ח"כ שאול מופז לא נכח בהצבעה וכמוהו גם רונית תירוש ורוחמה אברהם. חמשת חברי הכנסת של העבודה התנגדו להצעה וכמוהם חברי הכנסת של מרצ והסיעות הערביות. מי שעוד התנגדו הם חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני מיהדות התורה.

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, התייחס להצבעתם של שני חברי סיעת יהדות התורה ואמר: "באשר לכל המתנגדים מהקואליציה, נכנס את הנהלת הקואליציה כדי לדון בסנקציות".

ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, בירך על אישור החוק. בהודעה מלשכתו נמסר כי "כל הסכם שלום מחייב הסכמה לאומית רחבה והחוק מבטיח זאת. הוא מצמצם את המחלוקות והמתחים בעם, ומונע מצב שבו הסכמים יושגו בתמרונים פרלמנטריים שאינם משקפים את רצון הציבור".

בהודעה מטעמו של נתניהו נמסר גם כי "הציבור הישראלי מעורב, בקיא ואחראי, ואני סומך עליו שביום ההכרעה הוא יתמוך בהסכם שלום שיענה על האינטרסים הלאומיים ועל צרכי הביטחון של מדינת ישראל".

ח"כ דניאל בן סימון מהעבודה, שהתנגד להצעת החוק אמר שזו תהיה בכייה לדורות. הוא הוסיף שההחלטה נובעת מהתקף שיגעון, שתקף את הכנסת ושנשלם עליו מחיר בבוא היום. "ההצבעה עלולה לסגור את חלון ההזדמנויות באופן סופי על הסכם אפשרי עם סוריה ומציב את ישראל כסרבנית שלום בעיני העולם".

שלוש דעות שונות בקדימה

עוד קודם לאישורו הסופי של החוק, שיזם והוביל ח"כ יריב לוין מהליכוד, התחוללה סערה של ממש בשורות קדימה, שהחליטה כי חברי הכנסת יוכלו להצביע נגד החוק או להיעדר מהמליאה. שלושה חברי כנסת מטעמה, עתניאל שנלר, רוברט טבייב ואלי אפללו, התלבטו עד לרגע האחרון האם למלא אחר החלטת הסיעה ולהתנגד באופן גורף למהלך, או להיעדר ממליאת הכנסת בזמן ההצבעה.

בשעות שבין קבלת ההחלטה בקדימה לבין ההצבעה על חוק משאל העם ניהלו שלושת הח"כים ויכוח עיקש בניסיון לאפשר להם להצביע לפי צו מצפונם, בראש ובראשונה מול יו"ר הסיעה, דליה איציק. עוד לפני רגע ההכרעה, אמר ל-ynet ח"כ שנלר: "קרוב לוודאי שאצביע בעד החוק, שאותו אני מקדם זה זמן רב.

אני יודע שאני מפר את המשמעת הסיעתית ועתיד לשלם מחיר על כך בעתיד, אבל בסופו של יום - צריך להביט במראה ולחיות עם האמת שלי".

הוא הסביר כי הוא רואה בנושא חשיבות רבה שכן "משאל העם הוא כלי בידי מנהיג לניהול משא-ומתן ואמצעי להגיע להסכמה לאומית. פוליטיקה היא לא מעל לכל. אני חבר קדימה ואשאר כזה - ומוכן לשלם את המחיר". לעומתו, רבים מקרב חבריו לסיעה שתמכו גם הם בחוק משאל העם כיבדו את החלטת הסיעה ופרשו לביתם בזמן ההצבעה.

"הצבעתי על-פי צו מצפוני בנושא שמאוד חשוב לי - רמת-הגולן וירושלים", הסביר ח"כ אפללו. "אני יודע שייתכן שינקטו נגדי סנקציות לפי החלטת הסיעה ולקחתי זאת בחשבון. למרות זאת, אני פועל בהתאם למה שהמצפון שלי מורה לי".

אחד מבין התומכים בקדימה שנאלצו, לבסוף, למלא אחר המשמעת הסיעתית ולא תמכו בחוק משאל העם הוא ח"כ שאול מופז. הוא העדיף שלא להצית מחדש את המתח בין לבין היו"ר לבני והסתפק בכך שמתח עליה ביקורת מרומזת ומינורית. 

"לא אהבתי את דרך ההצבעה שקיבלה קדימה היום בסיעה, ולכן נמנעתי.

ב-2008, רבים מחברי קדימה הצביעו בקריאה ראשונה בעד חוק משאל העם.

ביניהם הייתי אני, ועוד אחרים שהיום אינם מוכנים לתמוך בו. צריך לשאול את אלה ששינו את דעתם לפשר העניין".

לבני הסבירה כי ההחלטה להתנגד בהצבעה על הצעת החוק נבעה מכך שמשאל העם עוסק "בהכרעות שמנהיגות שמבינה את גודל הבעיות וחשופה לכל ההיבטים שלהן צריכה לקבל בעצמה. העם הוא לא תחליף לצורך בכזו מנהיגות".

באותו עניין, אמר מופז כי "הציבור חכם ומבין הרבה ממה שאולי חושבים אלה שלא רוצים משאל עם. אני תומך בחוק, אבל למרות זאת לא אכנס למליאה ואצביע כי אני מכבד את ההכרעה הדמוקרטית שהתקבלה בסיעה. אני שומר על ממלכתיות".