מנאס"א לקרבי: עושים עלייה לצה"ל

מתקשים בעברית, רוצים לשרת בקרבי: ביום שני עמדו על מגרש המסדרים בבסיס מחו"ה אלון, 189 חיילים מ-30 מדינות, שלמדו בשבועות האחרונים את יסודות השפה. היציעים היו כמעט ריקים, משום שמרביתם הם חיילים בודדים. בצה"ל אמרו כי באחרונה חלה עלייה חדה בהיקף העולים החדשים, שאינם מכירים את השפה העברית, אך מתעקשים להגיע ליחידות הלוחמות בצה"ל.

רק בשבוע שעבר דיבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף אבי זמיר, על סדק במודל צבא העם, נוכח עלייה משמעותית בצעירים שאינם מתגייסים על רקע "תורתו אמנותו". גם ירידה במקורות הגיוס, בהם העולים החדשים, שמספרם ירד בשנים האחרונות - מציבה בעיה נוספת לצה"ל.  

החיילים בטקס הסיום. "מי הולך להיות לוחם?" (צילום: אביהו שפירא)

אבל הצצה למקום בו העולים החדשים עושים את צעדיהם הראשונים בדרך לצבא הגדול, חושפת נתונים מעניינים שמחממים את הלב - נוכח התחזית הפסימית של האלוף זמיר: יותר ויותר עולים חדשים, דווקא מבין אלה שהגיעו לארץ לבדם, בעלי השכלה אקדמית, אך עם רמת עברית בסיסית - רוצים להיות לוחמים, גם אם הם בני 24 ויותר.

כמה שעות לפני הטקס הסיום, נכנס מפקד הבסיס, סגן-אלוף רז קרני, לחדר האוכל של מגמת העולים. "מי כאן הולך להיות לוחם?", הוא שאל את החיילים. רק ידיים מעטות הורמו באוויר. לאחר מבוכה של כמה שניות, מיהרה אחת המפקדות לצעוק "קרבי, מי הולך לקרבי", ואז פשטו חיוכים על פניהם של החיילים ועשרות מהם הרימו את ידיהם.

"מה שקרה עכשיו מעיד יותר מכל על האוכלוסייה הזאת. אלה חבר'ה צעירים חדורי מוטיבציה שבאים לכאן ללמוד הכל מאפס. הם בקושי מכירים את השפה, אבל לא מוותרים על שירות צבאי משמעותי", הסבירה רב-סרן קרן קמרינסקי, מפקדת המגמה.

לומדים את הא'-ב'

כ-400 חיילים וחיילות עמדו בסך הכל על מגרש המסדרים בטקס הסיום. פרט לעולים עמדו חיילים מפלוגת 'הראל', הנמצאים בארץ עד עשר שנים. הם בעלי רמת עברית סבירה עד טובה ולכן הם הגיעו "רק" לשלושה שבועות של הכנה לקראת שירותם הקרבי.

ליווי צמוד של מש"קיות הוראה. "מפקדות עברית" (צילום: אביהו שפירא) 

אבל, את מירב תשומת הלב תפסו החיילים שנמצאו בתוכנית שלושה חודשים. באותם חודשים הם שילבו טירונות בסיסית עם לימודי עברית. הם גם למדו את המנטליות הישראלית וגם קצת ציונות. "הם לומדים עברית כמו באולפן. מהא'-ב', דרך מילים שכיחות, פעלים וזמנים", הסבירה רב-סרן קמרינסקי. "מש"קיות ההוראה, המכונות בפיהם 'מפקדות עברית', יושבות איתם בכיתה מבוקר עד ערב".

לתכנים אלה נוספים גם לא מעט שיעורים על זהות יהודית, השואה וחגי ישראל. כמעט לכל החיילים בשתי הפלוגות יש בעיות ת"ש. כ-66% מהם נחשבים חיילים בודדים. השינויים המרכזיים באוכלוסייה הזאת מהווים ירידה בהיקף העולים ממדינות חבר העמים, שפעם שיעורם עמד על כ-80% וכיום הם מהווים כמחצית מהיקף העולים בבסיס. לצידם משרתים עולים מארצות-הברית, צרפת, בריטניה, גרמניה, קובה, שבדיה, ברזיל וממדינות נוספות בעולם.

את הקורס סיים בין היתר יצחק פנחס (26), שעבד בנאס"א בניו-אורלינס. הוא הודה כי דווקא כשהגשים את החלום האמריקני עם "עבודה טובה, בית וכלב", החליט להגיע לישראל ולהתגייס לצה"ל. "הרגשתי שחסר לי משהו משמעותי. אני חושב שיש צורך לתרום לישראל, בכל דרך", הוא אמר. אותה משמעות חיפש גם ניומן (26), שלמד כלכלה. הוא עבד בחברה משגשגת בבוסטון, עד שהגיע למחו"ה אלון ובקרוב יקבל את הכומתה האדומה של הצנחנים.

החיילים הטריים. "יש צורך לתרום לישראל, בכל דרך" (צילום: אביהו שפירא) 

אשלי פרפילד (24), שהגיע לארץ לפני שנתיים מבריטניה - התחתן לא מזמן עם חברתו ביפו. הוא הרגיש כי זה לא מספיק להתנדב לגופים ציוניים בארצו ולכן הוא הגיע לארץ והתגייס. דוד לב-ארי (20) כבר הספיק לסיים תואר ראשון במתמטיקה

 ופיזיקה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, "עכשיו אני עושה הפסקה לטובת השירות בצה"ל, אחר כך אשוב ללימוד התואר השני, לפני שאחזור לישראל באופן קבוע".