שתף קטע נבחר

 

החמישייה הסוגרת: משולש וכפול על טפירו

טריפל דאבל שישי בקריירה לגארד של אשדוד, המשך השליטה המוחלטת של מכבי תל אביב וההתנהגות המביכה של משפחת בירנבוים. וגם: מה הוא הכינוי החדש של אלישי כדיר ומבט סטטיסטי לעבר טבלת מלך החסימות. סיכום המחזור השישי

הטוב. בעבר נהוג היה להכין את סיכום המחזור מיד בתום משחקי יום ראשון. כיום, משנוספו משחקים גם בימי שבת ושני, רצוי כנראה לחכות עם הטורים והפרשנויות עד הגונג האחרון. ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את מאיר טפירו.

 

 

עד לתום ההארכה אתמול בהרצליה החזיק דווקא רודני גרין מגלבוע/גליל בתואר כוכב המחזור. 22 נקודות, שמונה אסיסטים, מדד 25 והכי חשוב – סל ניצחון בשניה האחרונה על הפועל חולון שסייע לקבוצה של ליאור ליובין להגיע בראש שקט למשחק הערב מול אריס סלוניקי במסגרת היורוקאפ.


כמעט שכחנו שהוא נבחר לשחקן העשור. מאיר טפירו (צילום: אלי אלגרט)

 

אלא שאז הגיע מאיר בעל הנס, והוכיח שכל אלה לא משתווים לעוד טריפל דאבל (10 נקודות, 11 ריבאונדים, 11 אסיסטים), שישי בקריירה, שגם הקנה לקבוצתו ניצחון משמעותי הרבה יותר מזה של האלופה. ככה זה כשקבוצת תחתית מנצחת את אחת הטובות בליגה ערב המחזור.

 

עוד בחמישייה: יוגב אוחיון (19 נקודות, שמונה ריבאונדים ומדד 28 בניצחון הפועל ירושלים על מכבי חיפה); דזמון פארמר, שמתיחה בגיד לא הפריעה לו לקלוע 20 נקודות, להוריד שבעה כ"ח ולסיים עם מדד 29 בניצחון החשוב של עירוני אשקלון על מכבי ראשון לציון; וליאור אליהו, עם 21 נקודות (77% מהשדה ) ב-21 דקות, תשעה ריבאונדים ומדד 32 בחיסולה של ברק נתניה על ידי מכבי תל אביב.


דייויד בלו 2? יותר בכיוון של בלו-ף. סילבן לנדסברג (צילום: יועד כהן)

 

הרע. ולפינה שממנה השחקנים מפחדים: כשהגיע סילבן לנדסברג למכבי חיפה דיברו שם על גניבת העונה. שחקן NBA בפוטנציה עם אזרחות ישראלית ובמה שהיא כולה שלו, יש יותר טוב מזה? ובכן, מסתבר שבינתיים יש אפילו הרבה יותר טוב מזה, ובמקום לקבל דייויד בלו 2 נאלצת חיפה להסתפק בשחקן חסר ביטחון שלא מממש אפילו 50% מהפוטנציאל שלו. 3 מ-11 מהשדה במוצ"ש מול הפועל ירושלים מתחברים ל-33% עונתי ולרק 60% מאכזבים מהעונשין. לא פלא שהמדד המשוקלל הממוצע שלו עומד רק על 7.2 ב-32 דקות למשחק.

 

והמכוער. משפחת בירנבוים יקרה: אין חולק על כך שזכויות רבות לכם בכדורסל הישראלי. זה עדיין לא מקנה לכם את הזכות להתנהג כפי שעשיתם בהפסד לעירוני אשקלון. אם להשתוללויות של אפי כבר התרגלנו (גם אם אף פעם לא ממש אהבנו), הרי שאין שום סיבה שבעולם שדבורה תיכנס לפרקט באמצע פסק זמן כדי להעיר לשופטים. משום מה קשה לנו לדמיין את כינרת בלאט יורדת למשטח אפילו כדי ללחוש משהו למישהו.

 

אין גם שום סיבה שאפי ייגש בסיום המשחק לחדר ההלבשה של השופטים, יטרוק דלתות בעצבים ובצעקות וילווה במבטים מאיימים את כל מי שינסה להתקרב אליו. לנו זה נמאס כבר מזמן, בסוף ימאס גם למשה קליסקי. קצת קלאסה לא הזיקה אף פעם לאף אחד.


איפה הקלאסה, איפה? אפי בירנבוים בפוזה מוכרת ומעצבנת (אורן אהרוני)

 

שר הפנים. לא ברור איך אף אחד לא עלה על זה עדיין, אבל לאלישי כדיר, שחקן נהדר ובחור חביב להפליא, מגיע כבר כינוי משלו. כדיר (17 נקודות ו-תשעה ריבאונדים בבכורה הירוקה מול הפועל ירושלים) ייקרא מעתה בפינתנו שר הפנים, ולא רק משום היותו שחקן הפנים הישראלי הבולט בליגה, אלא גם בזכות שמו, המהווה מעין "שיכול" להברות המרכיבות את שמו של שר הפנים האמיתי – אלי ישי.

 

כמו אלי ישי, נלחם גם כדיר בעובדים (השחקנים) הזרים (חשוב להדגיש כי הפעם מדובר בעובדים חוקיים למהדרין, כן?). גם הוא סבור כי יש להקצות יותר מקומות עבודה לישראלים (במיוחד במכבי תל אביב, אם תשאלו אותו), אולם בהבדל אחד: שר הפנים המקורי משמש כסגן ראש הממשלה, בעוד כדיר הוא כזכור אלוף מכהן ולא סגן של אף אחד. אימרו מעתה: אלי-ישי כדיר - שר הפנים של הכדורסל הישראלי.


"איך אני קשור לכתבה הזו בדיוק?". אלי ישי (צילום: גיל יוחנן)

 

הקלות הבלתי נסבלת. רבות כבר דובר על שליטתה המחודשת של מכבי תל אביב בליגה. בנוסף לפערים הסטטיסטיים הקבוצתיים, מתבטאים ההבדלים הבלתי נתפסים בין הצהובים לשאר הקבוצות גם בקטגוריות האישיות של שחקניה.

 

שימו לב למשל למדד הפלוס-מינוס: מובילים אותו חמישה שחקנים בצהוב - אידסון 121, בלו 110, פארגו 103, פניני 93 ושחורציאניטיס 91. או לדירוג

 האחוזים ל-2: ארבעה מבין חמשת המובילים הם שוב צהובים - פניני (77.8%), בלו (76.5%), אליהו (72.1%) ופרקינס (71%) מטביעים ככל הנראה ללא הפרעה, כשרק שון ג'יימס משתחל לחמישייה המובילים עם 71.4%. על ההבדלים הקבוצתיים לא כדאי אפילו להתחיל לדבר - מספיק יהיה לציין שמכבי מביסה את יריבותיה בהפרש ממוצע של כמעט 30 נקודות למשחק. שליטה כזו לא נראתה כאמור מאז ימי (כדור) הביניים.

 

מספר חסום. זמן רב לא נראה כאן גם מאבק שכזה על תואר מלך החסימות. מספיק לציין שבראיין רנדל, חוסם מדופלם, לא נכלל אפילו בין שלושת המובילים. ההתמודדות על התואר ניטשת כרגע בין שני החגבים האנושיים, שון ג'יימס מבני השרון ו-וויין וואלאס של אשדוד (לשניהם 3.2 בממוצע), שבקרב הישיר אתמול נטרלו זה את זה עם 4 כ"א. מאחור משתרך לו רומיאו טרביס עם 1.3, ורק אח"כ מופיע רנדל עם 1.2. חיסמו ואימצו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאיר טפירו
צילום: דרור עינב
מומלצים