טבח בלהבות

כמה שביטון הצטייר כבחור אותנטי, כך היה קשה לשמוע את החשדות שהועלו כלפיו לאחרונה. אלקנה, כך פורסם ב"מעריב", עבר התמחות במשך תקופה אצל השף הידוע גיא פרץ - כלומר, יש לו ניסיון מקצועי שמהווה הפרה של כללי התחרות. הכבאי, שמתגאה בהיותו חובבן שלמד לבשל מהטלוויזיה, כעס מאוד על השקרים שהופצו אודותיו. "אני רוצה לסיים עם הדבר הזה אחת ולתמיד", הוא חורץ. "כשהתוכנית התחילה להצטלם אמרו לנו בהפקה, 'תשמעו, נכנסתם לנבחרת, תלכו תתחזקו עם אנשים מובילי דעה בכל מה שקשור לקולינריה'. לגיא פרץ יש מסעדה בהולידיי אין, ויש לי חבר שעבד שם. יום אחד אמרתי לחבר הזה 'תשמע, אבי, יש לי בעיה, אני חלש בקינוחים', והוא אמר לי שהוא ידבר עם גיא פרץ הזה, שכל אשקלון מלאה תמונות שלו. נפגשתי איתו במלון בשישי בבוקר. אמרתי לו, 'שמע, גיא, מה אני יכול לעשות להם שיבוא ממני?'. הוא אמר לי 'קח פיסטוקים, תטחן אותם עם חלבון, אבקת סוכר, תגלגל בסיגר, תזרוק לשמן, תיקח סילאן, תעשה מלבי, תיקח צלחת ארוכה, תצייר...', פה כבר הלכתי לאיבוד. ישבתי איתו 25 דקות, אמרתי לו תודה רבה, לחצתי לו יד, קמתי והלכתי. אני לא יודע איך העיתונאי הזה אמר שלמדתי אצלו שנתיים. זה ריסק אותי. אני מנסה להיות טהור, ופתאום יוצאת לי פיגמנטציה כזאת שחורה".

עוד לא נשחק בין הסירים. אלקנה ביטון (צילומים: שחם זגורי)

אישרו לכם להתייעץ עם מומחים לקראת התוכנית?

"אישרו, בטח שאישרו. מה רע בלהתקשר לבנאדם שמבין עניין? אבל סטאז'? אני עם העבודה שלי יכול לשלב סטאז', ועוד במסעדה? בוא'נה, היו מפטרים אותי. עשו מזה וואחד פיל, בעוד שזה היה בקושי עכבר עם שלוש רגליים ועין פוזלת. קיבלתי תגובות איך למדתי אצל גיא, ואני על הפנים. אז לא, אני על הפנים כי לא למדתי אצל גיא. אם הייתי לומד אצל גיא הייתי דופק מנות, מרים שמה עולמות. הייתי דופק להם איזה סטייק טרטר עם כבד אווז וביצה חיה מלמעלה. אבל אני, כל מנה יוצאת ממני בזיעה, כאילו אני יולד אותה".

אין דבר יותר כובש (ומעורר תיאבון) מהצורה בה אלקנה מדבר על אוכל, אפילו כשהוא מספר שהוא אוהב לנגוס בבשר שטרם בושל. תשוקה בעוצמה כזו יכולה לבעור רק בליבו של מי שהבישול אצלו הוא עדיין תחביב ולא מקצוע שוחק. מדי פעם, בעיקר כשהוא נלהב, הוא נשמע קצת כמו גרסה עממית ובוסרית של הפילוסוף אייל שני. על הגשת מנה הוא מספר "זה כמו לקחת בחורה יפה ולייפות אותה עוד יותר"; את התחושה שיש לו במטבח הוא מקביל להיי שאחרי התעמלות ("לבישול ולכושר יש את אותן תופעות לוואי, המוח מפריש איזה חומצה לגוף ופתאום אנשים שהיית איתם ברוגז שנים בא לך לעשות איתם שולם"), ועל הנערים במצוקה שהוא עובד איתם במסגרת פרויקט שיקומי הוא אומר "תביאו לי את הפטריות האלה שאף אחד לא רוצה לאכול, אני אבשל אותן, אני אעצב אותן, אני אסדר אותן על הצלחת בצורת גורמה ואגיש אותם הכי מושלם שיש".

את שני הוא כמובן מעריך מאוד. "ייאמר לזכותו שאני מנסה להיכנס לראש שלו בפן חיובי ואני נהנה מזה. הבנאדם מוצף פילוסופיות על אוכל, ומה רע בזה? בעבר לא חשבתי לנתח אוכל, והיום אני מנתח את הדברים הקטנים, זה עושה את החוויה עצומה יותר".

"כל מנה יוצאת ממני בזיעה, כאילו אני יולד אותה"

גם את רפי אדר הוא חיבב, "בנאדם מקסים. אני לא יודע מה קרה איתו ולא נכנס לרכילויות. כשאני שומע רכילות אני קם והולך. לא רוצה להיכנס ליצר הרע הזה".

במיכל אנסקי הוא כמעט מאוהב. "היא יורה, היא פוגעת בול, היא האשה. כמה שלפעמים היא נוקשה היא גם מלטפת, אוהבת. אני דווקא מאוד אוהב את חוות הדעת שלה. לא סתם הביאו אותה להיות שופטת".

אבל הכי הוא מתחבר לחיים כהן. "זה בנאדם שיש לנו שפה משותפת, הוא צמח מלמטה והוא לא שוכח אף פעם להסתכל אחורה מעבר לכתף. זה מה שיפה אצלו, הפשטות שלו".

גם אל סמדר ואל מוסא הוא מרגיש קרוב מאותן סיבות בדיוק, אבל הוא הופתע למצוא חיבור לא צפוי דווקא עם אביבה. "היא חתולה אמיצה ולא ותרנית", הוא אומר. "במשימת הבצק נעזרתי בה, אבל גם עזרתי ופרגנתי לה, רצתי בשבילה למזווה, והיא התקשרה אליי אחר כך ואמרה תודה. אני ואביבה בהתחלה הכי לא התחברנו. היא אמרה לי בפרצוף מה היא חושבת עליי, נתנה חוות דעת בשנייה. אמרתי לה 'סבבה, גם אני חשבתי אותו דבר עלייך, אבל עם עוד תבלינים'. ופתאום נהיה חיבור כזה יפה".

• את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"