יותר גרושים בוחרים במשמורת משותפת
למודל המשמורת המשותפת יש חסרונות ויתרונות, והתנאי ההכרחי להצלחת ההסדר הוא רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים, יחסי אמון, תקשורת טובה, הבנה וכבוד הדדי. ההיבט הכלכלי הוא לפעמים שיקול
יש היום בישראל כ-15,000 ילדים במשמורת משותפת
בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית במקרים בהם בוחרים ההורים להמשיך בהורות משותפת לאחר הגירושים, והרבה יותר הורים מגיעים להסכמי גירושים הכוללים משמורת משותפת. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2008, בערך 10% עד 15% מההורים הגרושים מקיימים בפועל הסדר של משמורת משותפת (רשמית או בפועל). פירוש הדבר שיש היום בישראל כ-15,000 ילדים מתחת לגיל 18 הגדלים במשמורת משותפת רשמית או בפועל , גם אם אין על כך הצהרה רשמית. בעולם המערבי, יש מדינות בהן שיעור הזוגות המתגרשים המקיימים בפועל משמורת משותפת (רשמית או בפועל) מתקרב ל- 40 אחוזים.
בהרבה מאוד מקרים, הגירושים הם הליך מכוער. לכן, ברוב הסכמי הגירושים קובעים ההורים שאחד מהם (בדרך כלל האם) יקבל את המשמורת הקבועה על הילדים, ואילו להורה השני נקבעים הסדרי ראייה עם הילדים באמצע השבוע וכן בסופי שבוע, חגים וחופשות. אלא שמשברים כלכליים ותהליכים סוציולוגיים הביאו אבות לסרב להסדר המקובל בו הם בעצם מוותרים על אבהות מסורתית והופכים להורה מארח והורה של כיף – ובמקום זה ליזום דרישת משמורת משותפת, תוך נטילת אחריות יותר גדולה, הפיכתם מ"הורה מבקר" ל"הורה מגדל", או לפחות ל"הורה המשתתף בגידול".
במקרה של הילה (שם בדוי), הוריה ניהלו הליך גירושים לא קל, אך השכילו להפריד את הסכסוך והמחלוקות ביניהם בכל הקשור לילדה. מדובר בהורים נבונים דיים, שהצליחו להימנע מהפיכת המאבק על בתם לשדה קרב. ההורים מלווים בייעוץ פסיכולוגי שמקשיב לרחשי ליבה של הבת ומביא בחשבון את רצונה ואת צרכיה.
לזכותו של האב, שאותו אני מייצגת, ייאמר שהוא האמין בכל לבו שהוא צריך להיות ההורה המשמורן, אך הבין שבתו זקוקה גם לאם. לכן הסכימו הצדדים על פתרון שחסך מאבקים על גבה של הבת ונתן לבת מענה לצורך להיות עם שני הוריה.
ככלל, בשינוי שחל בחברה עם העלייה במספרן של הנשים שמגיעות לעמדות בכירות ולעמדות ניהול, עליית גיל הנישואים התופס את האמהות בעיצומה של קריירה מצליחה וההכרה שיכולת הורית אינה מנת חלקן של נשים בלבד, יש נטייה להגדיל את השוויון בהסדרי הראייה.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא חלוקה שווה של נטל הטיפול השוטף והיומיומי בילדים וכן משך השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, כשהם מבלים זמן שווה פחות או יותר אצל כל אחד מההורים. קביעת משמורת משותפת דורשת שיתוף פעולה צמוד יותר בין ההורים ודורשת מהם רמת הידברות גבוהה יותר, תוך דרישה להתעלות מעבר לאי ההסכמות ולסכסוכים הכספיים ביניהם ולהיות בקשר ושותפים בלבטים ובהחלטות הקשורות בילדים.
בהסדר של משמורת משותפת, הדגש הוא על כך שלילדים יש "שני בתים" בהם הם שוהים לסירוגין. יש המאמינים בעקרון הרצף ומעדיפים לחלק את השבוע כך שמחציתו אצל אחד ההורים והמשכו אצל ההורה השני ואת סופי השבוע הם לסרוגין, יש כאלה המאמינים בדילוגים, של יום פה ויום שם.
במצבי קונפליקט חמור לא ניתן להחיל הסדר מסוג זה
למודל המשמורת המשותפת יש חסרונות ויתרונות, והתנאי ההכרחי להצלחת ההסדר הוא רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים, יחסי אמון, תקשורת טובה, הבנה וכבוד הדדי. במצבי קונפליקט חמור לא ניתן להחיל הסדר מסוג זה. בנוסף, יש חשיבות עליונה לעובדה שההורים יתגוררו בסמיכות זה לזה, כדי להקל על הילדים את המעבר בין הבתים ולאפשר להם לשמור על המסגרת הלימודית והחברתית שלהם.
מקובל לחייב אבות לשלם דמי מזונות, גם במשמורת משותפת, אם כי הסכומים יהיו בדרך כלל נמוכים בכ- 25% מהסכומים הרגילים. הסיבה לכך שגם במשמורת משותפת האב משלם לאם דמי מזונות עבור הילדים, היא שעל פי דיני המזונות החלים על יהודים בישראל, האב חייב לממן בעצמו את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים, בלי קשר לשאלה באיזה בית מוצאות ההוצאות הנ"ל בפועל. זהו המצב על פי הדין, ולכן גם בהסכמים של משמורת משותפת, במקרים רבים האב מסכים לשלם מזונות שאינם מביאים בחשבון את המשמורת המשותפת.
הבעיה בסידור מהסוג הזה היא בעיקר בשנים בהן הילדים צעירים מאוד, שכן בגיל בוגר יותר הם "מצביעים ברגליים" ויבלו זמן רב יותר בבית שיש בו מערכת קולנוע ביתית טובה יותר, או בבית הסמוך יותר לחבריהם ועוד גורמים שונים שלאו דווקא קשורים באיכות ההורות של אותו הורה.
יש גם מחיר להורות המשותפת. יש שיטענו שעדיף להתפתחות הרגשית של הילד שיהיה לו בית אחד עיקרי ולא שני בתים. המעבר בין הבתים תלוי במספר רב של גורמים, וכל מקרה צריך להיבדק לגופו.
- נורית פיש היא בעלת משרד עו"ד בתל אביב, העוסק בדיני משפחה.
לפנייה לכתב/ת 
