קלף משוגע מדי

מיזם חדש קורם עור וגידים, וקשה לקבוע אם הוא יותר הזוי או מצחיק: אלבום קלפים בכיכובם של הזמרים המזרחיים, מאייל גולן וקובי פרץ ועד לראובן המלאך ואופיר כהן. מעבר להיתכנות הכלכלית, שאני לא רואה איך היא מצדיקה את עצמה, קשה להבין מה ההיגיון שעומד מאחורי המהלך, שברור שהוא ניסיון כלכלי גרידא לחלוב עוד מהפרה ששמה מוזיקה מזרחית.

האחיין שלי, בן 7, מטמטם את אמא שלו כבר חודש עם קלפי "סופרגול". למרות שאינו מכיר את כל השחקנים, כדורגל הוא אוהב, כמו רוב הבנים בגילו. תשאלו אותו, או כל ילד ממוצע שלא יודע מה זה רדיו או הולך להופעות, מי זה משה פרץ או מהו הלהיט הגדול של שלומי סרנגה ולא יהיה לו מושג קלוש. למה מישהו באמת חושב שקהל היעד בגיל הזה, יקנה את הקלפים האלה או בכלל יהיה לו אכפת אם הקלף של סטלוס יהיה מוזהב או סתם פושט?

תמיר כהן מנסה מזלו בקלפי "סופרגול". קהל היעד לא מכיר זמרים

בכלל, הז'אנר המזרחי נמצא כעת בעיצומה של בועה מסוכנת, וטוב יעשו כוכבי הז'אנר ואנשי התעשייה אם יקחו עשרה צעדים אחורה. המפלה תגיע, השאלה רק מתי.

רוצים דוגמאות? בבקשה: לערוץ 24, שמשדר בעיקר מוזיקה מזרחית, אמור להצטרף ערוץ נוסף, 25 מספרו, שמיועד רק לז'אנר זה. בסלולר הז'אנר מככב עם כמות הורדות בלתי נתפסת וב"מדיה פורסט" שמנטר כמות השמעות שירים בתחנות הרדיו, ישי לוי ומשה פרץ שולטים.

בגזרת ההופעות, עופר לוי יופיע היום (ד') בהיכל התרבות בתל אביב, תוך שהוא מבטיח "קונצרט בליווי 25 נגנים". דודו אהרון, לעומתו, כבר יזנק בחודש הבא להיכל נוקיה בנסיון למשוך 8,000 צופים.

הטלנובלה האמיתית

חמישה אתרים גדולים עוסקים כיום רק במוזיקה מזרחית, כשבדרך יוזמה להעלות עוד אתר חדש לאוויר. בכל יום יוצאים לפחות ארבעה סינגלים של זמרים חדשים שחולמים להיות מושיק עפיה הבא. בתוכנית ריאליטי שתתחיל להצטלם בעוד כחודשיים יתמודדו דודו אהרון, זהבה בן, אביהו שבת וג'ולייטה על חוזה הקלטות בינלאומי ומקורות טוענים שבכירים בתעשייה כבר זוממים על הקמת מגזין חדש שייוחד כולו לז'אנר, א-לה "ויוה פלוס" המוקדש לטלנובלות.

משה פרץ. שולט בהשמעות (צילום: אילן פיפסון) 

אבל הטלנובלה האמיתית, כידוע, הוא סיפורו של הז'אנר. זה התחיל בקיפוח גדול, המשיך בפריצה בלתי נמנעת וכעת, כמו בכל תסריט ארגנטינאי טוב, המפלה הבאה היא רק עניין של זמן. הרצון לגזור קופון על הז'אנר המצליח רק יגרום למיאוס בקהל, וזה לא קשור בכלל לאהבת הסגנון, זו התפתחות טבעית של אופי האדם.

אגלה לכם סוד, אפילו לי כבר לפעמים נמאס. מאהבה גדולה לתחום, הולכת התחושה ומתחלפת לעתים בגועל. עוד להיט של משה פרץ שדומה לעשרים השירים הקודמים שלו? עוד סיפור על גניבות לחנים מחו"ל שכבר לא מרגשות כאן אף אחד? עוד זמר מתחיל שבטוח שהוא הכוכב הגדול הבא? די כבר.

עשו לנו טובה: הקפידו על איכות החומרים, הפסיקו לנסות לגרוף קופה באמצעים מגוחכים, הימנעו מחשיפה לא מבוקרת בתקשורת ובעיקר שילטו על הסוגרים, כי אחרת, בסוף, לאף אחד מאיתנו כבר לא תהיה עבודה.

מודה ועוזב ירוחם

עטיפת הסינגל של חנן. שום דבר אישי 

הדבר שצרם לי היתה הכרזתו היומרנית של חנן, שייצא במופע בליווי שמונה נגנים. קשה לי לראות איך יצליח למלא אולמות ולכסות את ההשקעה. עדיין, אני מבהיר כי לא הייתה לי שום כוונה להעליב או להטיל ספק בכישרונו של חנן, ואם הובן אחרת מהטור, אני מבקש סליחה.