שמשון ודלילה גרסת 2010
נתניהו לקח על עצמו משימה שמשונית - להציל את ישראל מדי הפלשתים. לכן, אסור לו לאפשר לציפי לבני "לגלח את מחלפות ראשו" - אחרת זה יהיה סופו הפוליטי
ספר שופטים
מספר על הגיבור המקראי שמשון,
ששליחותו היתה להציל את ישראל מידי הפלשתים. לשם כך ניחן הגיבור במגוון של תכונות שהכשירו אותו למשימה התובענית. בראשית דרכו אמנם צלחה דרכו של האיש: הוא היה נאמן לדרכו ולשליחותו והתוצאות נראו מעודדות.
והכישלונות. אבל, גיבורנו האמין עדיין שהוא שולט במצב ושהוא יוכל גם להילחם בפלשתים וגם להתרועע במסיבת מרעים ואפילו גם לשהות במחיצת נשים.
בהמשך הדרך החל שמשון לסטות מדרכו, להתפתות להבלי העולם הזה ולתענוגות קצרי-טווח. ככל שהתרחק משליחותו החשובה, כך רבו התקלות
בעד אחדות
ממשלת ליכוד-עבודה-קדימה, עכשיו
דן בן-דוד
השקיעה המדינית והסכנות הביטחוניות מתחוורות לעומת משמעות נקודת האל-חזור החברתית-כלכלית, הנמצאת מעבר לפינה. היום נפגשים נתניה ולבני. ביחד עם ברק, זו שעתכם
ההמשך ידוע. בסופו של דבר לא עמד לו כוחו. שמשון נפל ברשתה של דלילה, וזו הרדימה אותו על ברכיה וגילחה את מחלפות ראשו, נטלה ממנו את ייחודו ואת סוד כוחו, והסגירה אותו לידי הפלשתים, אויביו ומבקשי נפשו. אחרי שעונה והועבד בפרך על-ידי שוביו הפלשתים עמד לו כוחו רק פעם אחת נוספת: הוא בחר בדרך ההתאבדות הידועה: תמות נפשי עם פלשתים.
משימה שמשונית
בימינו, בנימין נתניהו לקח על עצמו משימה שמשונית: להציל את ישראל מידי הפלשתים. הוא ניחן בחינוך ציוני מעולה שקיבל בבית אבא, בתפישת עולם מפוכחת, ובתמיכה של רוב העם, שמאס בהבלי המזרח התיכון החדש והזיותיו המסממות. אבל, גיבורנו חשב שכוחו רב ושהוא יוכל להתמודד עם משימותיו, גם כאשר רחיים תלויות לו על צווארו.ואמנם, הוא העמיס על גבו שתי משקולות כבדות, שני חונכים - שמעון ואהוד - ומנסה לפעול בתנאים בלתי אפשריים אלה. התוצאה: סטייה חמורה ומסוכנת של ההגה שמאלה, לעבר התהום. ואם לא די בכך, שמשון של ימינו מראה נטייה מסוכנת לחזור על שגיאותיו של בן-דמותו המקראי ומגלה נטייה ליפול לזרועותיה של דלילה בת-ימינו, ציפי. טוב יעשה בנו, אלוף התנ"ך, אם יפקח את עיני אביו בעוד מועד וימנע את נפילתו ברשתה של ציפי. מנעמי האחדות איתה צפויים להיות קצרים. כך גם הדרך למלכודת הפלשתית.
נתניהו כבר איננו טירון פוליטי. עליו להיות מודע ללחצים המופעלים והסוגרים עליו מבית - שמעון, אהוד, ציפי והתקשורת - במטרה שיחליט את ההחלטה הקשה ו"הנכונה": המשך הסגרת ארץ ישראל לכובש הפלשתי. אין פלא שהלחצים מבחוץ - אובמה ושות' - אינם מפגרים אחרי הלחצים מבית: להכניס את הסוסה הטרויאנית לממשלה. הלוחצים מבית ומבחוץ יודעים מה הם עושים. כוונתם שקופה.
כדי להגיד הן לכל לחץ חיצוני בשרות האויב הפלשתי - לכך מספיקה ציפי. בנימין לא נבחר כדי להיות תואם לבני. תפקידו שונה לחלוטין: להפסיק את מצעד האיוולת ההתאבדותי מבית מדרשם של שמעון ומרעיו. על כן אסור לו לאפשר לציפי לגלח את מחלפות ראשו. נתניהו חייב להימנע מליפול לזרועותיה של ציפי. מלכודת הדבש של האחדות המדומה והשקרית צפויה להתגלות כסופו הפוליטי, וכצעד נוסף בדרכה ההתאבדותית של ישראל - חס וקדימה! - אל התהום. לא על דרך אוסלו תהיה תפארתו.
ד "ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005
לפנייה לכתב/ת 
נתניהו ולבני. ארכיון
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
