משרדי הממשלה: אין תקציב לקליטת הפלשמורה
משרדי החינוך, הרווחה והאוצר דורשים למעלה מ-300 מיליון שקלים לקליטתם של אלפי בני הפלשמורה מאתיופיה. במשרד הקליטה גם התריעו על מחסור אפשרי במקומות במרכזי הקליטה ובמענק לרכישת דירה - שלא מספיק לקניית הנכס. במשרד ראש הממשלה אמרו כי לא תהיה תוספת תקציב
בשבוע שעבר אישרה הממשלה לאפשר לכ-8,000 בני פלשמורה מאתיופיה לעלות לישראל בשלוש השנים הקרובות. אבל בדיון שנערך היום (ד') בוועדת הקליטה של הכנסת, התברר כי משרדי הממשלה אינם ערוכים לטפל באלפי העולים וכי הם זקוקים לתוספת תקציבית.
במסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת, טענו משרדי החינוך, השיכון, הבריאות והרווחה כי הם אינם ערוכים לטפל בעולים הרבים, וכי נדרשת להם תוספת תקציבית משמעותית. במשרד הבריאות העריכו כי עלות הטיפול בבני הפלשמורה
בשנה תסתכם בכ-13 מיליון שקלים. סכום זה אינו כולל את ההשלכות של המצב הרפואי של העולים - כמו תחלואה באיידס.
במשרד הקליטה טענו כי הם זקוקים לתקציב של 9 מיליון שקלים, שאינם כוללים את התוספת הנדרשת לתקציב סל הקליטה. משרד השיכון דורש הגדלה משמעותית של המענקים למשכנתא לרכישת דירה עבור אותם עולים. המשנה למנכ"ל משרד הקליטה, חנוך צמיר, אמר כי רק אתמול הגיעו 35 עולים ראשונים לארץ והם הועברו הישר משדה התעופה למרכזי הקליטה. לדבריו, זמן השהות הממוצעת של עולה מאתיופיה במרכזי הקליטה היא בין שנה וחצי לשנתיים. הוא הדגיש כי גובה המענק לרכישת דירה עומד כיום בין 500 ל 700 אלף שקלים למשפחה, וכי סכום זה חייב לגדול כדי לאפשר לעולים לרכוש דירות.
"אם לא יוגדלו המענקים - הרי שהעולים לא יוכלו לעזוב את מרכזי הקליטה - ולא נוכל לקבל עולים אחרים במקומם", הזהיר צמיר. לדבריו, מתוך 6,500 המיטות במרכזי הקליטה, רק 2,500 פניות כיום. חביב קצב, סמנכ"ל דיור במשרד הקליטה, סיפר כי לא ניתנות משכנתאות ליישובים או שכונות בהן אחוז גבוה של עולים או שמצבה הכלכלי של הרשות המקומית קשה. הוא הוסיף, כי בשל מחירי הדירות שזינקו לאחרונה, אין אפשרות לעולים לרכוש דירה מהמענק הנוכחי.
כסף לחינוך ולרווחה
משרד החינוך העריך את עלות קליטתם של אלפי העולים בכ-248 מיליון שקלים. מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים-עולים במשרד החינוך, פירטה למה התקציב דרוש. לדבריה, עולי אתיופיה נקלטים בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים. "כיוון שלא בכל ישוב יש בתי ספר כאלו, אנו ממנים גם הסעות והוצאות נוספות. זאת, בנוסף לעובדה שאחרי המעבר ממרכזי הקליטה לישובי הקבע יש נסיגה בלימודים".
משרד הרווחה דורש כ-90 מיליון שקלים. מהמשרד נמסר, כי הוא ערוך לקליטת העולים מבחינת תכנים, וכמו-כן גובשו תוכניות טיפול בהתאם למיפוי צרכי האוכלוסייה. עם זאת, אמרו במשרד אינו מתוקצב ואינו ערוך מבחינת כוח-אדם מקצועי, כוח-אדם ברשויות המקומיות וכן תקציב לפעילות. "נוכח כך, על-מנת לבצע את התכניות ולסייע בקליטה נאותה ומותאמת של העולים, הממשלה תידרש להשלים את התקציב בהתאם", נמסר ממשרד הרווחה למחברי המסמך.
דפני מושיוב, מפקחת ארצית לקליטת עלייה במשרד הרווחה, הדגישה את המצוקה בה שרויים עולי אתיופיה. היא אמרה: "לדוגמה, 50 אחוז מיוצאי אתיופיה שבקריית-ביאליק נתונים בבעיות של אלימות במשפחה". לדבריה, "תוספת התקציב למשרדה נדרש לצורך תוכניות שונות כמו מלווי משפחות, עובדים סוציאליים, תוכניות לגיל הרך לילדים בסיכון, סיוע בצרכים מיוחדים, סדנאות לניהול כלכלי ועוד".
אין עוד כסף
במשרד ראש הממשלה ניסו להרגיע, אך לא הבטיחו תוספת תקציב. ראש אגף תכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, אהוד פראוור, טען כי כל העלויות נלקחו בחשבון בהחלטת הממשלה. "השנה עלו כ-1,800 עולים מהפלשמורה ובשנה הבאה צפויים כ-2000 עד 2400. זה לא הבדל משמעותי ולא פער גדול, ועל המשרדים לספוג את הטיפול הנוסף מתקציביהם-שלהם", הוא אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד), הדגיש כי ההחלטה לעלות את בני הפלשמורה היא אמיצה וחשובה וכי מספר העולים המתוכנן
גדול יותר מאלו שהובאו במבצע משה. הוא הדגיש שאכן יש פער בין התפקידים שהמשרדים נדרשים למלא לבין המימון המוקצב להם.
לפי החלטת הממשלה, עם סיום הבאת העולים שיעלו בתנאים, לא תהיה עוד עלייה מאורגנת של בני פלשמורה לישראל ולא תאושר כניסת עולים נוספים בטענה של שייכות לקהילת בני הפלשמורה. כניסה לישראל לאחר מכן תהיה רק על בסיס פרטני, לפי חוק השבות או בהתאם לסמכויות שר הפנים.
לפנייה לכתב/ת 
