משרד האוצר: "הרופאים מרוויחים כמו עשירון עליון"
משרד האוצר "מחמם" את הגזרה לקראת המו"מ בין משרד האוצר להסתדרות הרפואית: לפי האוצר, שכר הרופאים עומד על כמעט 25 אלף שקל - פי 3 מהשכר הממוצע. שליש מהרופאים "משלימים הכנסה" בבי"ח אחה"צ - ומרוויחים בין 2,000 ל-8,400 ש' נוספים בכל חודש
נתונים אלו, אם היו מתפרסמים לצד השכר שמרוויחים הרופאים בבתי החולים הממשלתיים, היו עשויים להכניס את חלקם לרשימת "שיאני השכר". לפי הנתונים, שכר הרופאים, שעומד על 24,900 ברוטו, גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק ופי 3.3 מהשכר הממוצע בסקטור הציבורי. לאור נתון זה, ציינו באוצר כי שכר הרופאים מתאים לשכר אותו משתכרים בעשירון העליון.
"משלימים הכנסה" אחר הצהריים
מהנתונים עולה עוד כי שליש מהרופאים בבתי החולים הממשלתיים "משלימים הכנסה" בעבודה בשעות אחר הצהריים במסגרת "קרנות המחקרים" תאגידי בריאות הפועלים בשמונה מבתי החולים הממשלתיים. קרנות המחקרים הם הזרוע הביצועית של בתי החולים לטובת הפעילות הנעשית בבית החולים לאחר השעה 15:00.
מתוך 2,144 רופאים בבתי החולים הממשלתיים ישנם 709 רופאים שעובדים בתאגיד הבריאות. תוספת ההכנסה מתאגיד זה נעה בין 2,000 שקל למתמחה, 6,200 שקל למומחה ו-8,400 שקל לרופא בכיר. ההכנסה מתאגיד הבריאות מהווה בין 10% ל-22% משכר הרופא.
באוצר ציינו כי ישנו רופא בתל השומר המשתכר דרך תאגיד הבריאות סכום חודשי של 59 אלף שקלים, בנוסף על שכרו מבית החולים. בבית החולים הלל יפה ישנו רופא המשתכר עוד 34,670 שקל במסגרת "קרן המחקרים", בנוסף על שכרו מהעבודה בבית החולים. עוד פרסמו כי ישנו רופא בברזילי המרוויח 36,731 לחודש, וכי שכר ממוצע מהתאגיד ומבית החולים בברזילי היה 32,581 שקל, בהלל יפה 28,544 ובוולפסון 28,651.
נתון נוסף של האוצר מציין כי כ-80% מהרופאים המומחים והבכירים שמועסקים בשירות המדינה מועסקים במסגרת נוספת (בין אם דרך קרנות המחקרים, בתי חולים פרטיים או קופות החולים). ממוצע שכר הרופאים מכל מקורות ההעסקה מוערך בכ-30 אלף שקלים וממוצע שכר הבכירים מוערך בכ-41 אלף שקלים בממוצע.
האוצר: "מנסים לייצב סחרור"
לאור דברים שאומר היום אילו לוין, הממונה על השכר באוצר, ניתן להניח כי משרדו יימנע ככל האפשר מהעלאת שכר לרופאים: "בחודשים האחרונים יש תחושה שיש הרבה כסף במדינת ישראל ואנחנו רואים דרישות שכר מכל מיני סקטורים. אני לא רוצה להלך אימים, אבל אם נשדר שתגי השכר עולים, זה עלול לפרק את הכלכלה הישראלית".
באוצר ובמערכת הבריאות עדיין מתמודדים עם התוצאות של בוררות הרופאים הקודמת בסוף 2008, אז השיגו הרופאים הישג משמעותי במסגרתו הועלה שכרם ב-24%. הסכמי שכר אלו גררו העלאות שכר בקרב רופאי קופות החולים וסקטורים נוספים במערכת הבריאות. משה בר סימן טוב, רכז כלכלת בריאות באוצר, אמר: "זו היתה תוספת משאבים אדירה, שלא פתרה שום בעיה. אנחנו מנסים לייצב סחרור שהמערכת נמצאת בו מאז הבוררות".
באוצר ציינו שיסכימו לקיים הליך בוררות במקום משא ומתן גם הפעם - בלבד שזו תתקיים במסגרת מוסד הבוררות של ההסתדרות. עוד ציינו כי בנושא תקינה של כוח אדם ותוספת מיטות אשפוז ינהלו את הדיון מול משרד הבריאות ולא מול ההסתדרות הרפואית. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שההסתדרות הרפואית מנהלת את מערכת הבריאות. הממשלה היא זו שצריכה לקבוע את מספר המיטות", טוענים באוצר.
בהסתדרות הרפואית ניגשים למשא ומתן עם שורה של יעדים הקשורים למגוון היבטים של הרפואה הציבורית וכוללים חיזוק של הרפואה בפריפריה ומתן תמריצים למקצועות במצוקה. יושב ראש ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר בתגובה לדברי האוצר כי "ההסכם לא ייחתם ללא שינוי מהותי במערכת הבריאות הציבורית".
עוד אמר כי "ההסתדרות הרפואית אינה ארגון עובדים רגיל. מאז הקמתה ועד היום שמה לה למטרה לקדם ולדאוג לרופאים, למקצוע הרפואה ולמערכת הבריאות הציבורית. מתוך אחריות לאומית וויתרה הר"י על זכות השביתה למשך עשור וגם כעת היתה נכונה להמשיך את הסכם הבוררות אך האוצר סרב. שום ארגון עובדים לא נהג כך.
"הר"י פעלה ופועלת למציאת פתרונות עבור המתמחים ומומחים שאינם מנהלים והצהרות האוצר הן זריית חול בעיניים.
"כבר שלושים שנה לא עודכנה התקינה בישראל ומערכת הבריאות פועלת בתנאים בלתי אפשריים. הר"י מתריעה על כך כבר שנים אבל לצערנו, עד כה לא נעשה דבר לתיקון המצב. פתרון מצוקת התקינה יסייע למתמחים ויקל את העומס הרב המונח על כתפיהם.
"הר"י מצרה על כך שנציגי האוצר בחרו לתקוף ולהשמיץ את ההסתדרות הרפואית במקום לחפש ולהציג פתרונות אמיתיים למצוקת מערכת הבריאות".
לפנייה לכתב/ת 
