גבר צעצוע
שי אראל, זוכה "הישרדות הפיליפינים", מציג בתוכניתו החדשה תובנות גבריות ממוחזרות. הלל פוסק לא מצא את הגבר ב"צעצוע של גבר", ומעניק לתוכנית את פרס התוכן השיווקי של העונה
קודם כל, גילוי נאות. אין לי שמץ של מושג מה עשה שי אראל ב"הישרדות הפיליפינים". זאת אומרת, אני יודע שהוא זכה בה, ולכן גם זכה במיליון שקל. כך מדווחת הרי ההודעה לעיתונות. מצד שני, אותה הודעה גם מציינת שהתכנית אותה הוא מנחה, שייכת לקטגוריית ה"לייף סטייל לגברים", ולכן יש לנו כאן בעיית אמינות מסוימת. כי תהרגו אותי אם אני מבין איך לעזאזל מסתדר לייף סטייל גברי עם שיחה קלישאתית ארוכה ומשמימה עם פסיכולוגית - נאה כשלעצמה, יש לציין כגבר פרימיטיבי - על יצריו הקדמונים של המין הזכרי.
אראל באולם התוכן השיווקי. המכוניות צופות (צילומים: ערוץ החיים הטובים)
הידעתם שגברים הם עם תחרותי? רגע, יש טוב מזה. ידעתם שכל הגברים בעצם ילדים שלא התבגרו? שנייה אחת, תחזיקו חזק - סיבוב מצערת של אופנוע הארלי דייוידסון, גורם לתחושת עוצמה. ולא, אני לא צוחק.
תשאלו את רביבו
הפרק הראשון ב"צעצוע של גבר" (ד', 22:00, ערוץ החיים הטובים) מתוך ארבעה שצולמו, נפתח במשחק כדורסל אחד-על-אחד בין שי לחברו. זאת אומרת, הוא מתחיל בתוכן שיווקי בוטה של יבואנית מכוניות אמריקניות לישראל.
איך? משחק הכדורסל הסוער נערך בתוך אולם תצוגה של סוכנות משנה, והמכוניות צופות מסביב, וגם הפוסטרים הענקיים והלוגואים האדירים. ואז, רגע לפני שהשניים פושטים גופיות ומתחבקים כשהם מגירים זה על זה אגלי זיעה חמימים, שי קולע שלשה מהגיהנום, וזוכה כמובן במפתחות למכונית המתאימה. כן, של היבואנית שזכתה בפרס התוכן השיווקי הלא-מעודן של העונה.
עם רביבו בקיסריה. תובנות על מורכבות משחק הגולף
שי יקירנו מפליג לדרכו, מנופף בידיו ומצליח לנהוג ביד אחת ובלי ידיים כלל. וזה כמובן הישג גברי לא רע בכלל. בדרך הוא קובע פגישה עם חיים רביבו, כן, גבר אולטימטיבי כזה, ואיש עסקים, וחובב גולף בקיסריה. השניים נפגשים ומספקים לצופים (הגבריים, אלא מה) מספר תובנות מקוריות על עומקו ורמת מורכבותו של משחק הגולף: הוא תחרותי נורא, למרות שאתה משחק בעיקר מול עצמך. והוא גם מקום למפגש בין גברים, וגם בכלל לא קל פיזית. באמת, תשאלו את חיים.
משם דוהר שי לזירת MMA, ספורט סופר-גברי שמביא לקצה את העניין הקדמוני ההוא. נו, הגבר שחייב לנצח, להיות ראשון ולהביס את הניאנדרטלים האחרים. כאן שי קצת חוטף מכות, בכאילו ובסלואו-מושן, וברמת אמינות שאין נמוכה ממנה. אבל נו, הוא צריך היה להוכיח את עצמו, ולנצח. מה לא ברור כאן.
רשימת הקלישאות מתרחבת
התחנה הבאה במסע הגילוי העצמי של "הגבר האולטימטיבי עבור הצופים שלנו" (ההודעה לעיתונות של הערוץ, לא שלנו), היא מעגל תנועה שהוא עומד במרכזו, עטוף במעיל הראלי וחנוק בבנדנה משובצת, כשעדר הארליסטים זועם דוהר ברעש רב ועם רצח בעיניים סביבו. טוב, לא בדיוק. חבורת הרוכבים החביבה שהחליטה משום מה לרכב על הראלי ולא על אופנוע מודרני, אחראית לרשימת הקלישאות האחרונה בתוכנית, כמעט.
על ההארלי. איפה לשים את הידיים?
כן, הארלי - אופנוע עם מעט מאוד כוח, אגב, זו עוצמה בין הרגליים. וברור, לרכב על הראלי זה עניין גברי ממש.
וכן, לרכב מאחורי מישהו שרוכב על הארלי, זה קצת גיי. ואין איפה לשים את הידיים, ובכלל ככה אתה מוצא עצמך שוב במקום שני, וזקוק לתובנות של השרינקית (שוב, נאה מאוד).הסיום המרגש נערך על סירת מנוע חביבה של החבר ההוא מסוכנות המכוניות, שהפעם גם מקבל קרדיט מהיר על פועלו המוטורי-שיווקי. חבר-חבר אבל עסקים צריך לעשות. החבר הזה מתגלה באופן מקרי כנראה כנקודת האור בפרק כולו, שכן הוא מציע ל"זוכה 'הישרדות' המחוספס, העדין והרגיש" (ההודעה וגו') לחדול קיבינימט מההתבכיינות, להפסיק עם החארטה וללגום את הסינגל-מאלט בשקט.
ומה בכל זאת למדנו? גברים הם עם תחרותי, ילדותי, שרוצה לנצח ולא רוצה להתבגר, שחייב להראות שהוא יותר טוב. כן, אני חוזר על עצמי, אבל שי אראל התחיל.
לפנייה לכתב/ת 
