קציני צה"ל בשטחים לומדים ערבית: "מוסיף המון"

סגן-אלוף ד"ר מיכה קסירר, קצין הרפואה של אוגדת יהודה ושומרון, נתקל במסגרת תפקידו בפצועים פלסטינים בתאונות. במקרים רבים, הוא פשוט לא מבין מה הם אומרים לו ומתקשה לטפל. אבל עכשיו זה עומד להשתנות. בגיל 38, קסירר חזר לספסל הלימודים - לצד 16 קציני מטה שלומדים ערבית, בהם מפקד האוגדה תת-אלוף ניצן אלון.

סא"ל חוסיסי היתאם לקח על עצמו את היוזמה. שיעורי הערבית מתקיימים במטה האוגדה, פעמיים בשבוע, שעתיים עד שעתיים וחצי בכל פעם. תלמידיו של היתאם, בדרגת סגן אלוף ומעלה, גם מקבלים שיעורי בית ועוברים מבחנים. "מטרת השיעורים היא ללמד הבנה בסיסית בערבית", מסביר היתאם.

 "על מנת שקציני האוגדה יוכלו לתקשר ולהבין טוב יותר את האוכלוסייה הפלסטינית".

בימים כתיקונם, היתאם הוא קצין ההנדסה של האוגדה. "מעולם לא עסקתי בהוראה, וכל הסיפור הזה של תלמידים ושיעורי בית חדש לי. מורים מקצועיים לערבית של המנהל מלמדים את השפה ואני לקחתי על עצמי לנהל את הפרויקט, גם משום שערבית היא שפת האם שלי וגם משום שאני חושב שחשוב שקציני האוגדה ידעו ערבית".

תלמידים המתקשים בחומר נעזרים בהיתאם בשיעורים פרטיים: "אני בסך הכל נהנה מהשינוי שבשגרה, אבל לא מתכוון לעסוק בהוראה. אני אוהב את התפקיד שלי באוגדה ומתכוון להמשיך בו", היתאם מסכם.

"ערך חשוב לכל ישראלי"

סא"ל קסירר, קצין הרפואה, מספר ל-ynet ש"זו חוויה. האווירה נעימה, מדובר בלמידת מבוגרים, עם הרבה אחריות על החומר הנלמד. הרבה מהחומר נלמד עצמאית, בתרגולים". שאר קציני האוגדה, הוא אומר, מסתכלים בתלמידים בקנאה ומבקשים להשתתף גם.

"קצב ההתקדמות הפתיע אותי מאוד, ולאחר חמישה שיעורים אני כבר מסוגל לנהל משפטים קטנים בערבית. אני חייב לומר שבית הספר לשפות של המנהל הם אנשי מקצוע בלתי רגילים. אני אומנם עדיין לא מסוגל לנהל שיחה בערבית שוטפת, אך לא ציפיתי לרמה כזו של ידע וההבנה. המורים עובדים בצורה מאוד נכונה ואני באופן אישי מאוד מתפעל מזה".

מעבר לחוויה, קסירר מסביר שללימודי הערבית תרומה משמעותית בפעילות הקצינים בשטח: "מתוקף תפקידי אני נפגש רבות עם פלסטינים - שיחות היכרות עם רופאים עמיתים, תחקירים שוטפים, טיולים וכנסים.

 האחרון היה כנס רפואה הומניטארית עם רופאים מהרשות. הייתי במספר תאונות דרכים וקל הרבה יותר לתקשר עם האוכלוסייה המקומית והפצועים כשאתה מבין מה הם אומרים".

הרופא הצבאי מוסיף: "כל מי שנמצא באיו"ש מתחכך עם האוכלוסייה המקומית. באופן טבעי האופי של האוגדה מייצר חיכוך כזה. אני חושב שכל ישראלי מעצם זה שהוא ישראלי וחי בארץ היה מרוויח מלימוד ערבית, אך בוודאי מי שנמצא באיו"ש ונוסע בכבישים. מדובר בערך חשוב המוסיף רבות לך כקצין בכלל בצבא ובטח כאן".

Read this article in English