ראיין גיגס בן 37: הכלב הזקן לומד טריקים חדשים

• לתקצירי הליגה האנגלית
  

בניגוד להתנהגות המצועצעת של כמה מחבריו במנצ'סטר יונייטד (מי אמר וויין רוני ולא קיבל?), הוולשי הוותיק יציין את יום הולדתו ה-37 בצניעות האופיינית לו. הרחק מאור הזרקורים, בחיק משפחתו וכשהוא עדיין חלק פעיל מאוד מהסגל של אלכס פרגוסון.

ראיין גיגס. הפך לאחד הסמלים של מנצ'סטר יונייטד (גטי אימג'ס) 

שת הדוגמאות הבולטות לצניעות של גיגס הן שתי העובדות הבאות: למרות ההון הרב שצבר (מוערך בכ-24 מיליון ליש"ט) הוא עדיין גר פחות משני ק"מ מהיכן שגדל; לאורך כל הקריירה נותר עם אותו סוכן - הארי סוויילס בן ה-84 - שאת שירותיו שכר בגיל 17.

הציפיות ממנו היו גדולות מאוד כשעלה לסגל הבוגר של השדים האדומים ב-1990/91, ילד וולשי ביישן בין שמות גדולים כמו סטיב ברוס, בראיין רובסון, מארק יוז ובראיין מקלייר. ציפיות גדולות כן, אבל ספק אם מישהו חזה כי גם ב-2010 הוא עדיין יהיה כה רלוונטי בסיפורה של יונייטד.

גיגס ופרגוסון. הגיע לאן שהגיע בגלל שהקשיב למנג'ר (גטי אימג'ס)

סיפור המסגרת של גיגס ידוע, אבל לאורך השנים הוא העדיף להשאיר את עצמו ואת משפחתו מחוץ לאור הזרקורים. תמונות נדירות של אשתו סטייסי הופיעו פה ושם, בעיקר בטקסי פרסים אותם קיבל. הפרצופים של ילדיו נותרו אנונימיים. "הופעתי בעיתונים בגיל צעיר ולא נהניתי מכך. הם רוצים לדעת עליך הכול, ואני לא מבין למה. למדתי את זה כבר אז", הסביר את החלטתו.

לפני כחודשיים, בצעד יוצא דופן, פרסם הוולשי אוטוביוגרפיה בשם "ראיין גיגס: החיים שלי, הסיפור שלי". מלבד תמונה נדירה שלו ושל אשתו סטייסי מיום חתונתם, מספק גיגס הצצה אל מאחורי מסך הברזל שפרש בפני התקשורת האנגלית. פתאום מוצא את עצמו האדם הביישן נדרש לקדם את ספרו בסדרת ראיונות חושפניים, מי אמר שהכלב הזקן לא יכול ללמוד טריקים חדשים?

ראיין וסטייסי גיגס בהופעה נדירה, בטקס של ה-BBC (גטי אימג'ס)

לאורך 20 שנותיו במועדון דובר רבות על הגניבה שביצע פרגוסון מתחת לאף של מנצ'סטר סיטי (המנג'ר הגיע לביתו כשהיה בן 14 ושכנע אותו לחתום על חוזה אחרי שצפה בו במשחק מול נערי יונייטד מחלון משרדו); על האב דני ווילסון (נטש אותו ואת אימו כשראיין היה בן 15) ועל עשרות השיאים שרשומים לשמו (הכי הרבה הופעות במדי יונייטד, הראשון לזכות ב-11 אליפויות, היחיד לכבוש בכל עונה של הפרמייר-ליג מאז הקמתה ועוד).

באותם ראיונות אליהם נדרש גיגס הוא שפך מעט אור על הסיפורים המוכרים, סיפק זוויות נוספות בכדי להבין מה עבר בדרך לתהילת עולם. עם כל הכבוד ליכולת על הדשא, דווקא הפרטים המשפחתיים שחשף הם המעניינים ביותר. ראיין ווילסון גדל כבן לאם לבנה ואב שחור, שחקן הראגבי דני ווילסון. למרות מראו הלבן, זכה גיגס לגילויי גזענות בעת שהיה ילד, בעיקר מאלו שהכירו את אביו.

"הוא היה הגיבור הראשון שלי, צפיתי בו משחק בסווינטון כל יום ראשון במשך שלוש או ארבע שנים", סיפר גיגס ל"גרדיאן" הבריטי. "הוא היה כל כך מוכשר, הערצתי אותו". אבל לא הכול היה שמח בבית משפחת ווילסון, בית בו דני התעלל באימו של ראיין. בגיל 15 הוא נשא את התיק של אביו אל תחנת הרכב בפעם האחרונה, עת שזה נטש סופית את גיגס ואימו. בספר הוא מתאר את סערת הרגשות שהשתוללה בתוכו.

בעבר הגדיר כ"חיובית" את תרומת התפרקות הנישואים של הוריו ("היא חישלה וחיזקה אותי") לקריירה, היום, ממרום 37 שנותיו, הוא כבר נשמע אחרת. "אולי לא חיזקה אותי, הכדורגל הפך למקום מפלט מכל הבעיות בבית. הזדמנות לשחרר".

שנה לאחר עזיבתו של האב החליט ראיין הצעיר לשנות את שם משפחתו, ולאמץ את זה של אימו - גיגס. "בדיוק היינו בטורניר בינלאומי עם הנערים של יונייטד והשופט הקריא את השמות, כולם הסתכלו עליי בפליאה. זאת היתה יותר דרך להראות שאני בצד של אימי מאשר הצהרה נגד אבא", הסביר גיגס, שבקושי מדבר כיום עם אביו.

ככל שעובר הזמן הופך גיגס, יחד עם סקולס, לבולט יותר בנוף הכדורגל האנגלי. זה לא רק הגיל שעולה, אלא היחס למשחק וההתנהגות מחוצה לו. "שחקנים

מרוויחים כעת יותר מדי כסף בגיל צעיר, זה יגרום לך לאבד ריכוז. הם לא רעבים כמו שחקנים בעבר, יש אצלם תחושה שהשיגו הכול עוד לפני שעשו משהו".

"אני לא חושב שזה קשור רק לכדורגל, תרבות הסלבריטי נמצאת בכל מקום", הוא מנסה להסביר מה התקלקל בדרך. "לא הפכתי לכדורגלן בשביל להיות מפורסם, רציתי להצליח. עכשיו אנשים רוצים להתפרסם. למה? למה שתרצה שיעקבו אחריך כל היום? אני לא יכול לחשוב על משהו גרוע יותר".

למרות הדעות הנחרצות בנושא, לא תשמעו מגיגס התבטאות כנגד אחד מחבריו הכדורגלנים. ככה זה כשעשית קריירה מלהיות נחמד, אין טעם להשתנות בשלב כל כך מאוחר. האמת, כמו שהוא נראה בשנים האחרונות (ירידה קלה בלבד בכמות המשחקים) לצד היעדר המחליפים/יורשים הראויים, אל תתפלאו אם גם בעונת 2011/12 הפיתרון של פרגוסון יענה לשם גיגס.