שתף קטע נבחר

 
צילום: עוז מועלם

גניבה? אז מה! / על ה-0:3 של הפועל ת"א

על פי הסטטיסטיקה היתה צריכה בנפיקה הפורטוגלית להביס את האדומים, אבל בסוף היה זה ניצחון של לב, משמעת טקטית וערן זהבי אחד. חבל שהחבילה הזאת תתפרק בקיץ הקרוב

עכשיו אפשר לתהות אם ההודעה של אלי טביב על עזיבתו את הפועל תל אביב היתה מכוונת ומתוזמנת היטב, למרות שהגיעה ממש ערב המשחק. השחקנים שלו נלחמו על כל כדור ולמרות שיהיו כאלה שיגדירו את ה-0:3 על בנפיקה כגניבה, לאף אחד זה לא משנה מאחר ומדובר באחד הניצחונות הגדולים ביותר של קבוצה ישראלית באירופה. גם לנו מותר ליהנות.

 

 

על פי הסטטיסטיקה, היתה צריכה ליסבון להביס את האדומים, אבל לזה עוד נגיע בהמשך. את ההשוואות לקמפיין של מכבי חיפה אפשר להפסיק כבר עכשיו כי הן לא רלוונטיות - הפועל לא ספגה כבר משחק שני ברציפות בליגת האלופות והשיגה ניצחון הירואי, בדרכה הייחודית.

 

צפו בתגובות אנשי הפועל תל אביב (סטילס: אלי אלגרט, וידאו: חגי דקל ויוֹעֵד כהן)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מהי דרכה הייחודית? הרבה לב, נשמה, משמעת טקטית וערן זהבי אחד, שהשער הראשון שלו שינה לגמרי את המשחק. למרות הספיגה שהגיעה בניגוד גמור למהלך המשחק, בנפיקה לא נשברה ונראתה טוב בדקות שלאחר השער. היא ניסתה להגיע לשער של וינסנט אניימה בכל דרך וסבלה מחוסר ריכוז משווע של אלאן קארדק ליד השער.

 

הפורטוגלים ניסו דאבל-פסים, מסירות עומק ובעיקר הרמות. לבנפיקה היו 11 קרנות עד להפסקה לעומת אפס של האדומים, אבל זה לא עזר להם. אלי גוטמן הכין את ההגנה של הקבוצה שלו למצבים נייחים וכפי שחשבנו כבר אחרי המשחק הראשון, החבר'ה שלו יודעים להקשיב והשתפרו בעניין ככל שהתקדמו במפעל.


אלי גוטמן מתמתח. לב, נשמה ומשמעת טקטית (אלי אלגרט) 

 

אבוטבול כעוזר שוער

תארו לכם איזה רווח אדיר יהיה להפועל ואולי אפילו לנבחרת, אם השחקנים יישמו את מה שהם למדו לאורך החודשים האחרונים בליגת האלופות. בנפיקה המשיכה ללחוץ והפועל המשיכה להילחץ, עד שגוטמן איבד את קולו בצעקות לאניימה שייקח את הזמן. גוטמן ידע ששיוויון לפני המחצית, יכול לגמור לו את המשחק והשוער שלו יישם את בקשתו. זה לא הפריע לפורטוגלים להחמיץ ממצבים לא הגיוניים.

 

שי אבוטבול שימש יותר על תקן של עוזר שוער עם שתי הצלות גדולות בדקות ההלם הראשונות של המחצית השנייה. טוטו תמוז ידע להחזיק את הכדור, אבל הסיפור של המשחק מבחינת הפועל, היה זהבי. הקשר שחתום על כל כך הרבה שערים חשובים של האדומים, היה בינוני, אבל אסף עוד רגע קסום לאלבום התמונות האישי.

 

כן, אחרי שער אליפות ועוד אחד שהעלה את הקבוצה לליגת האלופות, הגיע רגע נוצץ במיוחד. לזהבי היו יותר מדי איבודים ועבירות סתמיות, אבל בסופו של יום הוא חתום על שני רגעים גדולים בדקות ה-24 וה-92 ועוד אחד בדקה ה-75, אחרי שהרים את הקרן שסידרה לדגלאס דה סילבה שער משלו. הבלם הברזילאי אגב, עוד התווכח עם ביבאן פרנסמן וביקש רשות מגוטמן להיכנס לרחבה. גוטמן שוב לקח החלטה נכונה.


אוהדי הפועל. אחד הניצחונות הגדולים של קבוצה ישראלית (אלי אלגרט)

 

אופי ישראלי? יש דבר כזה!

החילופים של גוטמן שידרו הסתפקות בתוצאה, למרות ששער נוסף היה מבטיח לו יתרון במאזן פנימי מול בנפיקה, במקרה של שיוויון בקרב על המקום השלישי, אבל הוא ידע מה הוא עושה ובסוף קיבל את השער שלו.

 

בנפיקה ניצחה בכל פרמטר של סטטיסטיקה. היו לה 24 נסיונות לשער (רק שמונה למסגרת) לעומת עשרה של הפועל (רובם לקראת הסיום). היא

החזיקה הרבה יותר בכדור (57 אחוז) ושחקניה כיסו יותר קילומטרים.

 

לבנפיקה היו 20 קרנות ולהפועל שתיים, אבל אחת מהן הביאה שער. מסתבר שהסטטיסטיקה לפעמים יכולה לרמות, כי מה שניצח להפועל את המשחק זו לא פיסת נייר כזו או אחרת, זה אופי ובמקרה של בנפיקה - חוסר אופי. הפורטוגלים ניסו עם פבלו איימאר הנהדר, אוסקר קרדוסו ואפילו חאבי גרסיה, אבל חסרו נשמה.

 

מהצד השני, פתאום גילינו שלקבוצה ישראלית יכול להיות אופי. מדובר באחת הקבוצות הגדולות שהליגה שלנו ייצרה אי פעם, רק חבל שכל החבילה הזאת תתפרק בקיץ. אולי אפילו לפני כן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דגלאס דה סילבה
צילום: אלי אלגרט
מומלצים