למה חיפאים מקבלים מהמדינה פי 10 מאשדודים?
אותה מדינה עולם אחר: עיריית חיפה קיבלה מהמדינה סיוע תקציבי של 2.2 מיליארד שקל ב-2009, שהם 8,302 שקל לתושב. עיריית אשדוד קיבלה רק 830 שקל לתושב. בעיריות טוענים: כספי הסיוע לא מספיקים
מדינת ישראל מעבירה לרשויות המקומיות מיליארדי שקלים בשנה, אף שהן גובות מהתושבים סכומים אדירים במסים. כך יוצא שהתושבים, שמעבירים מסים למדינה ולרשות המקומית, משלמים פעמיים עבור שירותים במקומות מגוריהם. למרות הסיוע הרב, בשלטון המקומי מתלוננים כי המדינה מתנערת מחובותיה כלפי האזרחים ומפילה על הרשויות את האחריות לשירותים שאמורים להיות ממלכתיים.
באמצעות כספי התמיכות מעבירה המדינה לרשויות סכומי כסף גדולים, המיועדים להפעלת תוכניות ממשלתיות, בעיקר בתחומי החינוך והרווחה. מדובר ב-22 מיליארד שקל בשנה שמעבירה המדינה לשורה של גופים ציבוריים ופרטיים, כאשר עיקר הכסף מגיע לרשויות המקומיות. מטרת הכספים היא לקדם מטרות שעומדות בראש סדר העדיפויות הלאומי שמותווה על ידי הממשלה.
אריאל מקבלת יותר מרהט
עיון בנתוני התמיכות באתר משרד האוצר מצייר תמונה מעניינת על סדרי העדיפויות של המדינה. כך, ב-2009 זכתה חיפה לתמיכה בהיקף אדיר של 2.2 מיליארד שקל, המהווים 8,302 שקל לנפש. סכומים אלה יועדו בעיקר לפרויקטים תחבורתיים שישרתו את תושביה: מנהרות הכרמל, המטרונית ודרך קישון. לשם השוואה, באותה שנה נתמכו תל אביב ב-142 מיליון שקל בלבד, שהם כ-352 שקל לנפש, ואשדוד ב-171 מיליון שקל, שהם 830 שקל לנפש.
תמיכה רבה ביחס להשקעה לנפש קיבלו גם הערים שדרות וקריית שמונה. אך אם אפשר להבין את הסיוע לערים המתמודדות עם איומים ביטחוניים מתמידים, מפתיע לראות כי דווקא אריאל זכתה לתמיכה לנפש בשיעור רב יותר מהערים דימונה או רהט.
"הכל מוסדר בחוקים ובתקנות. יש נוסחאות מדויקות ותקינות שלפיהן מחולקים הכספים הממשלתיים", טוען הכלכלן הראשי של מרכז השלטון המקומי אריה מצליח. לדבריו, "חשוב לזכור שיש פה עירוב של פעילות מוניציפאלית וממשלתית. למשל, הרשויות הוציאו על חינוך 11.2 מיליארד שקל ב-2008 – 60% הגיעו ממשרד החינוך, 30% מתקציב הרשויות ו-10% מההורים. הממשלה משתמשת ברשות המקומית לפעולות שהיא מבצעת".
חלק נכבד מהתמיכה שמעבירה המדינה לרשויות מגיע דרך מענקי האיזון, שמטרתם לאזן בין הוצאות הרשויות המקומיות להכנסותיהן. גובה המענקים נקבע לפי ההפרש בין הסכומים שהמדינה צופה שהעיריות יוציאו לבין אלה שהיא חוזה שיכניסו לקופתן. לפי חוק, סך הכספים שמחולקים במסגרת המענקים הוא יותר מכ-2 מיליארד שקל.
תקציב אחר מועבר לתוכניות ההבראה. בשנתיים הקרובות צפויה המדינה להקדיש 680 מיליון שקל ל-75 רשויות המצויות במשבר עמוק. אך למרות התמיכה שלה זוכות הרשויות מהמדינה, מצליח טוען כי המצב עדיין בכי רע. "גובה מענקי האיזון המשולמים בפועל מגיע רק ל-80%. השנה המדינה נמנעה מלהעביר כ-600 מיליון שקל, אז ברור שהרשויות במצוקה", הוא אומר.
ערוץ נוסף למימון ממשלתי הוא תקציבי הפיתוח, שבאמצעותם מסייעת המדינה לרשויות לשדרג תשתיות. בעבר עמד סכום התקציבים על 600 מיליון שקל לשנה, אך היום הוא כשליש מכך.
דרך מימון אחרת היא חלוקה מחדש של הארנונה הממשלתית, שמסתכמת ביותר ממיליארד שקל בשנה, ומגיעה ברובה למחוזות במרכז וכמעט כלל לא ליישובים ערביים. הצעת חוק חדשה מבקשת להחיל על כספים אלה נוהלי חלוקה חדשים ושקופים.
יותר משימות, פחות כסף
אולם לא כל העיריות נזקקות למענקי הממשלה. כ-15 רשויות חזקות הקימו ב־1999 את פורום ה-15. כולן נעדרות מרשימת החלוקה של מענקי האיזון והפיתוח. עם זאת, גם רשויות אלה, המאוזנות תקציבית, זוכות לתמיכות של מאות מיליוני שקלים בשנה מהמדינה מעבר לתשלומים מהתושבים. חלק נרחב מהתמיכות הממשלתיות הם למעשה תשלומים עבור שירותים שהממשלה אמורה לספק כמו יוזמות של משרד החינוך, קליטת עלייה ותוכניות רווחה. בנוסף, הערים החזקות זוכות למענקים כמו תמיכות ממשרד התרבות ומענקים משר הפנים.
"אנחנו מממנים כמו פראיירים שירותים של המדינה", טוען מנכ"ל פורום ה-15 איתן אטיה. לדבריו, ב-20 השנה האחרונות המדינה מעבירה לרשויות פחות כספים, אבל העמיסה עליהן מטלות שאמורות להיות באחריותה.
הכספים שקיבלו כלל הרשויות ממשרדי הממשלה אמנם צמחו מכ-6 מיליארד שקל ב-2008 לכ-9 מיליארד ב-2009, אך לטענת אטיה, הם משמשים, לצד כספי הארנונה שגובות הרשויות, למימון שירותים ממלכתיים במקום שירותים מוניציפאליים, שכן המדינה מטילה על הרשויות עוד ועוד פרויקטים לאומיים, אך לא מעבירה מספיק תקציב עבור מימונם.
גורם באוצר שלל את הטענות כאילו הכספים המועברים לרשויות משמשים רק למימון שירותים ממלכתיים. לדבריו "חלק מהכספים שמועברים לרשויות הם הקצבות מכוח חוק, אבל נתח גדול כולל כספים שהוגדרו כתמיכות, והרשויות שמשתמשות בכספים הללו לא מחליפות את הממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
