סילביה מגדלת 4 ילדים חולי סוכרת לבדה

לגדל ילד שחולה בסוכרת זה ממש לא דבר פשוט. הצורך להקפיד שיטול את התרופות כראוי, שיאכל רק את מה שמותר לו ובאופן כללי שישמור על אורח חיים המתאים למחלה דורש כוחות רבים. אך מה עושים כאשר לא מדובר בילד אחד, אלא בארבעה ילדים? ומה את עושה כאשר את אמא חד הורית, שנאלצת להתמודד עם כל הקשיים הללו לבד? 

אם חשבתם שהתשובה לכך היא להתלונן על הקושי שבהתמודדות, סילביה קריספין (46) היא ההוכחה לכך שאתם טועים, ובגדול. קריספין עושה בדיוק את הדבר ההפוך. למרות שהגורל זימן לה מבחנים לא קלים בחייה, היא עומדת בהם ואף נראית כאילו היא עושה זאת ללא כל קושי. זו גם הסיבה שלאורך כל יום הצילום לא הפסקתי לשאול אותה "איך את עושה את זה?". אך למרות שבילינו שעות ארוכות ביחד עדיין לא הצלחתי לפצח את התשובה, אם כי הבנתי שבחיים הכל זה עניין של פרופורציות.

"מחלת הסוכרת היא מחלה שחיים איתה 24 שעות ביממה", מנסה קריספין להסביר. "זו מחלה שדורשת מההורה השגחה צמודה. אני כבר יודעת עליה יותר מהרופאים, אחרי שנות הטיפול האינטנסיבי שעברתי עם כל אחד מילדי. אני יודעת שהנטל הוא עלי ושהרשויות לא יטפלו בהם במקומי".

מנסים לחיות חיים רגילים

כאמור, ארבעה מתוך חמשת ילדיה של קריספין חולים בסוכרת: אלין (27), אסף (23), דנית (19) ובר (11). שלומי, בן ה-13.5, הוא היחיד שבריא.

אך למרות שהמחלה היא חלק מרכזי כל כך מחייהם של בני הבית, הילדים כמעט ולא מדברים עליה ומנסים לחיות חיים רגילים עד כמה שניתן, כאשר כל אחד מהם נעזר באחיו כשצריך. לדברי קריספין הצעיר מבין הילדים, בר, שאובחן כבר בגיל שלוש, אף חי בסוג של הכחשה, לאחר שבילה חלק נכבד מחייו בבדיקות ובבתי חולים.

"הורה אחר קם בבוקר ושולח את הילד לבית הספר ולגן ויודע שהכל בסדר במהלך השעות האלו", מתארת האם את שגרת היום יום עם ילד חולה. "אצלי זה ממש לא כך. בר רק בכיתה ה' ומאז שהוא

אובחן בגיל שלוש הוא עבר כל כך הרבה בדיקות וראה כל כך הרבה בתי חולים ומרפאות שנמאס לו. בגלל זה היום הוא חי בהכחשה למחלה שלו".

מה שמסייע לבר להתמודד עם המחלה זה מכשיר מיוחד, המנטר לאורך כל היום את רמות הסוכר שלו. "בר הוא היחיד מהילדים שמטופל בסנסור של פארדיים Veo, כך שאצלו ישנה קריאת סוכר רציפה. הסנסור גם מפסיק אוטומטית את הזלפת האינסולין במקרים של היפוגליקמיה (ירידה חדה ומסוכנת של ערכי הסוכר - א"ר). בגלל שבר עדיין קטן הוא לא מודע לסימנים של המחלה ולא מזהה מתי יש ירידה באינסולין והוא צריך לאכול משהו, מה שמקשה את הטיפול בו".  

גם אסף, הבן הגדול, נאלץ לוותר על חלומו להתגייס ליחידה מובחרת בשל המחלה. "לפני הגיוס התחלתי גיבוש של צנחנים ויועדתי לדובדבן, אבל כמה ימים לפני הגיוס זה תפס אותי. אחרי שעברתי סדרת בדיקות, והתברר באופן סופי שיש לי סוכרת, נאלצתי לוותר על כל התוכניות".

אך למרות כל הקשיים הללו קריספין אופטימית. "אני מנסה להשלים עם המצב ולהוציא ממנו את המירב, למרות שאני לא תמיד אני מצליחה", היא מודה. "אבל בזכות בורא עולם שנותן לי את הכוחות, אני מסתכלת קדימה ואופטימית מתמיד".