מספר חולי הסוכרת מזנק ולאף אחד לא אכפת

דן סבל מסוכרת. המחלה לא הייתה זרה לו, כי אמו איבדה את ראייתה ואת שתי רגליה כתוצאה ממנה‭" .‬אצל דן התגלו סימני סוכרת ראשונים בגיל צעיר‭,"‬ מספר פרופ' איתמר רז, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים הדסה, שטיפל באם ובבנה. "לאור מצבה הקשה של אמו המלצתי לדן, בנה בכורה, להפחית במשקל ולעקוב באופן קבוע אחר רמות הסוכר בדמו‭."‬

אך למרות זאת, ולמרות שרופא המשפחה שלו זיהה את עליית הסוכר בדמו בשלב מוקדם יחסית, נאמר לדן שהסוכרת שבה לקה היא "קלה ולא מזיקה‭."‬ הוא בחר לטמון את הראש בחול, המשיך לזלול ועלה במשקל.

הסוכרת ה"קלה" השתוללה בגופו מבלי שנתנה לכך כל ביטוי חיצוני. 12 שנים מאוחר יותר, כשהוא רק בן ‭,40‬ סבל דן מפגיעה קשה בעיניים ומירידה משמעותית בראייה. מאוחר יותר הופיעו פגיעה קשה בכליות וכיבים ברגליים. הוא סבל מפצעים כרוניים, שחייבו אותו להתנייד בכיסא גלגלים, ואושפז פעמים רבות בניסיון להציל את רגליו ולמנוע קטיעה. במהלך שנות המחלה הפסיקו הכליות שלו לתפקד, והוא נזקק לטיפולי דיאליזה קשים. בהמשך נפגע גם ליבו.

"אילו היה מבין בזמן שאין מושג כזה 'סוכרת קלה‭,'‬ שרמות סוכר גבוהות במשך שנים יגרמו לנזקים בלתי הפיכים, אילו הקפיד על אורח חיים נכון וטופל בתרופות פשוטות שאין בהן נזק - היום לא היה שבר כלי‭,"‬ אומר פרופ' רז. "אך למרות כל מה שחווה עם אמו, דן היה עיוור לסיכונים. הסיפור שלו אופייני לדרך המוטעית שבה הציבור מתייחס למחלת הסוכרת כמחלה קלה לכאורה, שאפשר להתעלם ממנה ולהדחיק אותה‭."‬

יותר ילדים חולים

הסיפור של דן אינו יוצא דופן. אחד מכל ארבעה מבוגרים בני 65 ומעלה בישראל חולה בסוכרת. דו"ח חדש שפירסם משרד הבריאות לאחרונה ונחשף כאן לראשונה, קובע כי חצי מיליון איש בישראל חולים כיום בסוכרת, וכ‭200-‬ אלף נוספים חולים בה ואינם יודעים זאת. רבים מהם נמצאים תחת איום הדומה לזה של דן, ולמרות זאת אינם נוקטים בצעדים הבסיסיים שיסייעו למנוע את התפרצות המחלה ואת סיבוכיה.

סקר בריאות לאומי שנערך בשנים ‭2008-2007‬ על ‭10,000‬ ישראלים בני 21 ומעלה מגלה, כי שיעורי התחלואה בסוכרת נעים בין ‭7.2%‬ בקרב נשים יהודיות, ל‭8.3%-‬ בקרב גברים. שיעורים אלה גבוהים משמעותית מאלה שנתגלו בסקר הקודם ועמדו על ‭5.2%‬ בקרב נשים, ו‭6.4%-‬ בקרב גברים - עלייה של ‭38%-29%‬ בארבע שנים בלבד.

גם בקרב ילדים ובני נוער חלה עלייה מדאיגה בתחלואה בסוכרת. בשנים האחרונות עלה בשיעור של ‭50%‬ מספר החולים החדשים בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים‭.(‬ ולא רק זאת, מרכזי הטיפול בסוכרת מדווחים בשנים האחרונות על יותר ויותר חולים בגיל העשרה, שמפתחים סוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) בגלל השמנת יתר. "ממדינה רזה הפכנו למדינה שמנה‭,"‬ מזהיר פרופ' מוטי רביד, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת. "אם מדינת ישראל לא תנקוט צעדים משמעותיים ודרסטיים למלחמה בשומן, עוד 20 שנה כל ישראלי שני יהיה חולה בסוכרת‭."‬‭

1,500‬ קטיעות רגליים בשנה

אבל לא רק מספרי החולים מבהילים, אלא גם שכיחות סיבוכי המחלה והתמותה ממנה. סוכרת שאינה מאוזנת עלולה להאיץ את ההתפתחות של סיבוכים שונים ובהם פגיעות בעיניים, בכליות, במערכת העצבים ובכלי הדם הגדולים של הלב, המוח והגפיים התחתונות.

מחיר ההזנחה כבד מנשוא: כ‭1,500-‬ חולי סוכרת בישראל עוברים מדי שנה קטיעות רגליים. ‭37%‬ מהקטיעות הן מעל הקרסול ו‭25%-‬ מעל הברך. כמחצית מהחולים הסובלים מאי-ספיקת כליות פיתחו אותה כתוצאה מסוכרת. מחלת עיניים סוכרתית היא הסיבה השנייה בשכיחותה לעיוורון - מדי שנה מתעוורים בגללה מאות אנשים בישראל.

שיעורי התמותה מסוכרת בישראל עלו במאות אחוזים לאורך שני העשורים האחרונים. זאת לעומת ירידה של ‭50%‬ בתמותה ממחלות לב ויציבות בשיעורי התמותה מסרטן. בשנת 2007 הייתה הסוכרת סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בישראל, אחרי סרטן, מחלות לב ומחלות כלי דם במוח. על פי נתוני משרד הבריאות, באותה שנה נפטרו מסוכרת ‭2,500‬ בני אדם, בהשוואה ל‭800-‬ בלבד בשנת ‭.1990‬ אולם אם לוקחים בחשבון שחלק ניכר ממחלות הלב וכלי הדם נגרמות בגלל סוכרת, הרי שהמחלה אחראית למעשה לנתח גדול בהרבה מהתמותה.

הזינוק בתחלואה בסוכרת הוא נחלתן של כל ארצות העולם המערבי בשנים האחרונות. הסיבות העיקריות לכך הן עלייה בתוחלת החיים, תזונה לקויה, השמנה וחוסר פעילות גופנית.

הציבור מתעלם מהסכנה

מחלת הסוכרת מתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר בדם. גורמי הסיכון להתפתחותה הם חוסר פעילות גופנית, סיפור משפחתי של סוכרת בקרוב משפחה מדרגה ראשונה, משקל עודף, יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם וסוכרת הריונית בעבר.

סימני המחלה כוללים השתנה מרובה, הרגשת צימאון ויובש בפה, חולשה, עייפות ורעב. לעיתים מופיעה ירידה לא מוסברת במשקל, למרות שאין שינוי בתזונה.

"סוכרת נגרמת כתוצאה מזה שהתאים שמפרישים אינסולין בלבלב מתים או אינם מתפקדים כתוצאה מעודף סוכר‭,"‬ מסביר פרופ' רז. "ברוב המקרים עד שהמחלה מאובחנת, החולה כבר איבד ‭60%-50%‬ מהתאים האלה. זה כמו אוטובוס שנוסע עם מנוע של חיפושית. אם אתה לא מטפל בסוכר, התאים האלה ממשיכים למות, ובסופו של דבר המנוע ייתקע.

"בגלל שהציבור מתעלם מהסכנה, הרופאים בישראל מאבחנים את המחלה באיחור של ‭7-5‬ שנים בממוצע. במצב כזה, כרבע מהחולים החדשים כבר סובלים מסיבוך אחד לפחות של המחלה. אחרי עשר שנים שבהן אדם מסתובב עם רמות סוכר גבוהות, לא משנה כמה טוב תדאג לו בהמשך ואילו תרופות תיתן לו, המחיר על אותן שנים שבהן הסוכר שלו היה גבוה הוא בלתי נמנע.

"לעומת זאת, אם תאבחן את המחלה מוקדם, אין קל מהטיפול בה: שינוי באורח החיים ומתן תרופות פשוטות ובטוחות עם מיעוט תופעות לוואי. בשלב מאוחר יותר של המחלה, כשהנזקים כבר נעשו, התרופות פחות יעילות וגורמות יותר תופעות לוואי. הן גורמות להשמנה ומפילות את רמות הסוכר, לעיתים עד כדי סיכון חיים. חולה סוכרת בשלבים מתקדמים צריך לבדוק סוכר ‭5-4‬ פעמים ביום ולהזריק אינסולין‭."‬

הסיבה העיקרית לאיחור בטיפול עד לאחרונה הייתה חוסר הידע בנוגע לחשיבות העצומה שבגילוי ובטיפול המוקדם.

משרד הבריאות לא פעל

אז מי בעצם אחראי למחדל הסוכרת המתמשך בישראל? מדוע, למרות הנתונים הקשים, ממשיכים מאות אלפי חולים להסתובב בלי אבחנה ובלי טיפול, ואיפה ההיערכות הלאומית הנדרשת כדי לעצור את המגפה המתוקה?

הגורם הראשון שאליו מכוונים מומחי הסוכרת אצבע מאשימה הוא המועצה הלאומית לסוכרת ומשרד הבריאות. על מנת לעכב משמעותית את התפתחות הסוכרת ולהקטין את גורמי הסיכון למחלות כלי דם, יש לשמור על תזונה נכונה ומשקל גוף תקין ומומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה. מחקרים מראים כי הפחתה של ‭5%‬ לפחות ממשקל הגוף וביצוע פעילות גופנית של 30 דקות ביום או 150 דקות בשבוע מספיקים כדי לעכב את התפתחות המחלה. על פי נתוני משרד הבריאות, רק שליש מהישראלים מבצעים פעילות גופנית סדירה. למרות החשיבות האדירה של הנושא, עד היום לא הושק קמפיין לאומי לעידוד פעילות כזו.

בשנת 2005 הגישה המועצה הלאומית לסוכרת, בראשותו של פרופ' רז, למנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' אבי ישראלי, תוכנית לאומית ראשונה מסוגה לאיתור מוקדם של חולי סוכר ולטיפול במחלה. המועצה המליצה, בין השאר, לאתר מבעוד מועד אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח את המחלה - אנשים עם סיפור משפחתי של סוכרת, נשים שחלו בסוכרת הריון או כאלה הסובלים מגורמי סיכון רבים להתפתחותה, כגון שומנים גבוהים בדם, יתר לחץ דם והשמנה - ולשלוח אותם באופן יזום לבצע בדיקת דם פשוטה וזולה המאפשרת לזהות את המחלה. מי שבדמו יימצאו רמות גבוהות של סוכר - כך המליצה המועצה - יישלח לסדנה לשיפור אורח החיים, שבה ילמד כיצד למנוע את התקדמות המחלה. אבל משרד הבריאות לא הרים את הכפפה והתוכנית נותרה במגירה.

"המדינה לא נוקפת אצבע למען החולים העתידיים שלה‭,"‬ מאשים פרופ' מוטי רביד. "עוקבים אחרי החולים הרשומים, אבל לא עושים כלום בתחום המניעה‭."‬

"במערכת הבריאות חוששים מפני גל של עשרות אלפי אנשים עם סוכרת‭,"‬ אומר פרופ' רז. "אבל זה שאנחנו מכסים את העיניים לא יפתור את הבעיה. הבריחה הזו היא טעות, וכל האסטרטגיה של ההתמודדות עם המשבר הזה לא נכונה. צריך לזהות את החולים מוקדם ככל שניתן כדי למנוע את התפתחות הסוכרת וסיבוכיה‭."‬

בקופות החולים לא מאתרים

אבל לא רק משרד הבריאות טומן את הראש בחול. לדברי המומחים, גם קופות החולים אינן עושות די על מנת לאתר חולים המצויים בסיכון גבוה לפתח את המחלה ולמנוע את התפרצותה. דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות, שמשווה בין הקופות בתחומים שנקבעו מראש במטרה לשפר את איכות השירות לקהילה, מתייחס רק לחולי סוכרת המטופלים בתרופות ואינו מאפיין את אוכלוסיית החולים הקלים יותר ואת צורכיהם. מכאן שהקופות לא תמיד מזדרזות לאבחן חולים כאלה, לסייע לשנות את אורח החיים שלהם, וכפועל יוצא גם אינן עוקבות אחר מצבם.

גם החולים המוכרים והרשומים אינם מטופלים באופן מיטבי. כך, למשל, רק ‭50%‬ מהחולים בארץ מגיעים לאיזון טוב של רמות הסוכר בדמם. מנתוני משרד הבריאות עולה עוד כי הקופות גם אינן מצטיינות בטיפול בגורמי הסיכון המתלווים לסוכרת או בביצוע הבדיקות התקופתיות הנדרשות על מנת להעריך את התקדמות המחלה.

‭40%‬ מהחולים סובלים מרמות גבוהות מדי של ‭,LDL‬ הכולסטרול הרע. רק ‭60%‬ מהם מבצעים בדיקות עיניים, החיוניות למעקב אחר מצב הראייה שלהם ולמניעת החמרה.

אומר פרופ' איתמר רז: "בחמש השנים האחרונות קופות החולים עשו מהפך בהתייחסותן לחולי הסוכרת ולשיפור הטיפול בהם. אך הן לא השקיעו מספיק בזיהוי ובטיפול בחולים עם סוכרת סמויה או סוכרת חדשה. ישבתי עם נציגי קופות החולים ואמרתי להם: 'זה בנפשנו‭.'‬ יש היום אפשרות פשוטה לזהות במחשבים את אותם אנשים שאינם מוכרים כחולי סוכרת, אבל יש להם רמת סוכר גבוהה בצום. בלחיצת כפתור אפשר לאתר את מי שנמצא בסיכון גבוה ולמנוע שנים של סבל לחולה ועלויות כלכליות אדירות למערכת. איכשהו גם זה עדיין לא התממש‭."‬

להגנתן טוענות הקופות הגדולות כי נושא הטיפול בחולי הסוכרת נמדד לא רק במדדים הרשמיים של משרד הבריאות, אלא בעשרות מדדי איכות פנימיים, שנועדו לזהות ולטפל בחולים בסיכון. "בשנים האחרונות התקדמנו רבות, וחלק מההישגים שלנו הם חריגים אפילו בקנה מידה בינלאומי‭,"‬ אומר לנו בכיר באחת הקופות ומבטיח יישום תוכניות "דרמטיות‭,"‬ שיביאו למהפך בקרוב גם בטיפול בחולים במצב של קדם-סוכרת.

יותר ממיליון חולים

אם יימשך קצב התחלואה הנוכחית במחלה, צפוי מספר החולים בישראל להגיע בתוך 20 שנה ל‭850-‬ אלף - בהם כחצי מיליון חולים מטופלים וכ‭350-‬ אלף חולים נוספים, שלא יקבלו את הטיפול הנחוץ להם או לא יאובחנו בכלל כחולים.

מודל אחר, הלוקח בחשבון את קצב הגידול בתחלואה שחל בשנים האחרונות, קובע כי מספרם של חולי הסוכרת בארץ יגיע בתוך 20 שנה ל‭1.2-‬ מיליון, מתוך אוכלוסייה של כ‭10-‬ מיליון בני אדם. במונחים פרטיים של סבל וכאב וגם במונחים כלכליים, מדובר באסון לאומי.

בצל הנתונים הללו החל סוף-סוף משרד הבריאות לקדם לאחרונה כמה פרויקטים שנועדו להפחית בעקיפין את היקף התחלואה. בין השאר, למאות גני ילדים ובתי ספר תוכנס תוכנית חדשה לחינוך לאורח חיים בריא של המועצה הלאומית לסוכרת, במטרה לחנך את דור העתיד לתזונה נכונה. בעוד חודש יגישו סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו למשרד ראש הממשלה את תוכנית 'עתיד בריא ‭'2020‬ שכוללת, בין השאר, תוכניות פעולה לצמצום שיעורי העישון בישראל ולצמצום ממדי ההשמנה.

עוד נשקלים כעת: תוכניות התערבות לאורח חיים בריא לצבא הקבע, תוכניות לזיהוי חולים עם סוכרת סמויה וסוכרת חדשה בישראל וטיפול תרופתי באנשים שרמות הסוכרת בדמם גבוהות מהנורמה, אך עדיין אינם מוגדרים כחולי סוכרת ממש (במקרים שבהם דיאטה בלבד אינה מועילה‭.(‬

תגובות

תגובת שירותי בריאות כללית: "הטיפול בחולי הסוכרת ואיתור חולים פרהסוכרתיים הינו יעד מרכזי בכללית. שיעור חולי הסוכרת המאוזנים אצלנו הוא הגבוה בעולם ועומד על כ‭.60%-‬ זה כ‭14-‬ שנה

אנו מפעילים תוכנית למעקב יזום וטיפול בחולים עם התוצאות הטובות בעולם. למעלה מ‭90%-‬ מכלל המטופלים עוברים בדיקות תקופתיות ואיזון סוכרת ומחלות נלוות. התוכנית מהווה מודל של טיפול קהילתי למדינות בעולם לרבות לארגון הבריאות העולמי, ואף זכתה לפרס איכות מטעם האיגוד האירופי של רופאי המשפחה. הקופה בוחנת מודל להתחלת טיפול באינסולין בשלבים מוקדמים של המחלה. תוכנית נוספת עוסקת באיתור מוקדם של חולים קדם-סוכרתיים במטרה להציע להם הדרכה לשינוי באורח החיים ולטיפול תרופתי‭."‬

תגובת מכבי שירותי בריאות: "מכבי היא מהארגונים המובילים בעולם במלחמה בסוכרת, ותוצאות העבודה שאנו מבצעים בתחום זה מרשימות. אנו עוקבים אחר מספר רב של מדדים הקשורים בסוכרת, מבצעים בדיקות סקר למטופלים, מקיימים הדרכות לצוותים המטפלים ולמטופלים ועוד. לשמחתנו, המדדים האובייקטיביים מראים שיפור דרמטי במספר החולים המאוזנים, אך יש עוד עבודה רבה לפנינו. אתגר משמעותי הוא גיוס המטופלים להיבדק ולהקפיד על טיפול רציף, ולכן מבצעת מכבי פניות יזומות למטופלים כדי להזמינם לבדיקות ולטיפולים לפי הצורך‭."‬

תגובת משרד הבריאות: "נושא הסוכרת נמצא בליבת העשייה של מערכת הבריאות. מדינת ישראל נמצאת באחד המקומות המובילים בעולם באיתור ובטיפול בחולי סוכרת. מאגר הידע על החולים הוא חסר תקדים, וקיים מידע פרטני על כל מטופל ורמת הטיפול בו. לאורך השנים נצפה שיפור משמעותי גם בפרויקט המדדים באיתור ובטיפול במחלה. הטיפול התרופתי המוצע בתחום זה בישראל הוא מהמתקדמים ביותר.

"תוכנית הטיפול של משרד הבריאות בנושא של השמנה וסוכרת כלולה במסגרת תוכנית רבת היקף שתוגש לממשלה בקרוב. ההצעה לסקור את כלל האוכלוסייה נבחנת בקפידה‭."‬