טבעת הנישואים מלווה תפקיד חדש ומאתגר
מה יש בתמהיל הרעיה שגורם לי לדמיין את הבת-דודה הלטינית של בעלי קשורה לעץ? תמונות מחיי נישואים טריים
לאחר כחודש של נישואים הבנתי ללא כל טיפה של ספק שלאחר החתונה הבעל נעלם ובמקומו נשארת חבורה של דודים, אחים למחצה ובני דודים מראש הניקרה שבצפון ועד לדרום של אמריקה.
מה לעשות, אני עובדת במשרה מלאה, ולאחר תשע שעות מול צג המחשב ושש כוסות קפה מאוחר יותר, אני שמחה לחזור הביתה ולהיות קצת עם עצמי ללא מחויבויות או אנשים לרצות או לבדר.
הבעיה מתחילה בטבעת הזהובה שקיבלתי לפני כחודש מתחת לכיפת השמיים. מהרגע שהטבעת הופיעה על ידי היא מלווה במין תפקיד חדש שנקרא "הרעיה". אז מה נמצא בתמהיל הרעיה שגורם לי לדמיין את הבת-דודה הלטינית של בעלי קשורה לעץ?
הכל התחיל אתמול בשש וחצי לפנות ערב. בעלי ניגש אליי ועדכן אותי שאין לנו זמן. לא הבנתי איך נגמר לי הזמן, הרגע סיימתי לעבוד והיום שלי רק התחיל. הסתבר לי שבשמונה אנחנו צריכים לאסוף את בת דודה שלו למחצה שמתארחת בחולון ולהמשיך לנס ציונה לארוחת ערב אצל ההורים שלו. בכל זאת הצלחתי לשמור על פאסון ואמרתי לעצמי: יש לי לפחות שעה לשבת על הספה, למתוח רגליים, לקרוא "פנאי פלוס" ולזפזפ בין ערוץ בית פלוס לערוץ E.
"מה את עושה?" הקול ניפץ את הבועה החמימה שלי בדיוק כשהנחתי את רגליי על שולחן העץ בסלון. "חייבים לסדר את הבית, לאה מגיעה אחר כך".
חשתי את הווריד הקטן בצד הימני של המצח שלי מתחיל להאדים ולהתנפח. "לאה באה? עד מתי?" שאלתי.
"היא מגיעה אחרי הארוחה ואז אני אצא בשלוש לפנות בוקר כדי להקפיץ אותה לשדה התעופה".
קמתי והתחלתי להזיז, לקפל, לכבס ולנקות
ידעתי שבעלי היקר עובד למחרת ואמור לקום בשש בבוקר כדי להגיע למשרד בזמן, אז בדקתי איתו אם באמת כל עניין ההסעות מסתדר לו. בעלי עדכן אותי שאין לו כל צורך בשעות שינה מיותרות ושהרבה פעמים הוא ישן רבע שעה וזה הספיק לו יופי. אז כמו רעיה לתפארת קמתי והתחלתי להזיז, לקפל, לכבס ולנקות.
בחמישה לשמונה חיכינו ללאה בפינה חשוכה בחולון. את לאה ליוו שתי מזוודות אדומות ששוקלות כל אחת בנפרד כמשקל גופו של בעלי. שוב הרגשתי את נוכחותו של הווריד כשמצאתי את עצמי דוחפת את המזוודה מהפינה הימנית של הסובארו לפינה השמאלית ושוב לפינה הימנית... לאחר כ-20 דקות של נסיונות כמעט מוצלחים הצלחנו לחלוק את המרחב המצומצם שנשאר בסובארו עם שתי המזוודות ולאה אחת.
הגענו לארוחה המיוחלת, שם קיבלו את פנינו הוריו של בעלי פלוס עשרה קילו עוף. בסלון חיכתה לנו נעמה, האחיינית המקסימה של בעלי שבדיוק למדה לבטא את המילה "לא". חמי ישב מול מסך ה-LCD החדש שהציג את נפלאות קבוצתו האהובה בארסה וקילל את מסי שלבש ורוד בגוון אפרסק.
"המבט" הוא כלי שימושי ביותר בחיי הזוגיות
אחרי האוכל לאה החליטה להעשיר את זמננו במגוון סיפורים על טוטו, הקוקר-ספנייל הג'ינג'י שמחכה לה בבית באורגוואי. בדיוק כשהיא הגיעה לתאר את כישוריו האירוביים החלטתי להשתמש ב"מבט". "המבט" הוא כלי שימושי ביותר בחיי הזוגיות ולא ניתן לטעות בפענוחו. בעלי היקר אכן הודיע מיד למשפחתו שהגיע הזמן לזוז. חמותי, שנראתה מאוכזבת קשות מהביקור הקצר, הבטיחה שיש לה רק עוד משהו קטן להראות לנו. שעה וחצי מאוחר יותר מצאנו את עצמנו לקראת סיומו של האלבום המשפחתי השלישי.
אין ספק שתפקיד "הרעיה" החדש מלווה בחובות ואתגרים לא פשוטים. לפחות הבת-דודה חזרה למקומה הבטוח באורגוואי, ואני זכיתי ללילה אחד לישון שוב באלכסון.
לפנייה לכתב/ת 
