יומן מסע קולינרי: סופ"ש של גלובליזציה

יום ו', 19:00: משפחת אהרונוביץ', בהרכב חסר, מתייצבת ב'סושיסמבה'. המוסיקה עדיין בווליום רגוע, המקום עדיין לא מלא. תענוג. מלצר אדיב וחייכן בעל חוש הומור והמלצות לעניין, מתייצב. לראשונות: סלט קר של מלפפונים, אטריות, רוטב חמוץ מתוק עדין ומאוזן היטב. זה השלב לציין שכל מה שאכלתי התאפיין בטעמים ותיבולים עדינים, מדוייקים ולא שתלטניים. מיד הגיעה מנה שאת שמה איני זוכר בדיוק, אבל היא הסתיימה במילה 'סביצ'ה' - דג טריגר (שגם אותו לא הכרתי) שרוי בתחמיץ ומטוגן קלות, יחד עם חצילים ורוטב עדין. טעים. מיד אחר כך, שוב בהמלצתו של המלצר, בורי ענק על הגריל שהוגש עם ניוקי והיה עשוי למופת. ריזוטו שרימפס היה טוב אף הוא, מלא ניחוחות של ים, חמאה ופרמזן.

בין לבין - סאקה חם. אגב, כאשר אתם שותים סאקה חם, לא חייבים לבחור את הסוג הכי יקר שיש בתפריט, ההבדל לא כ"כ משמעותי. בירת אסאהי לצינון הסאקה, וצ'ייסרים של וודקה שהגיש לנו המלצר על חשבון הבית (מהלך שקנה את לבי ואני ממליץ עליו לכל מסעדני ישראל, שכן גם מעלים כך את מצב הרוח וגם מעלים את רמת הרעב בשולחן. לא שאני - שחיסלתי 2.5 צ'ייסרים מתוך הארבעה שקיבלנו - הייתי זקוק לזה).

בקיצור, הארוחה הייתה טובה, אבל הנפילה הגיעה בקינוחים. מרקיז שוקולד לא סיפק את הסחורה למרות שהגלידה הייתה טובה. מלבי קוקוס עם דובדבני אמרנה, גם הוא לא עשה לי את זה.

למחרת - עכו. שוק. 'חומוס עיסא'. משחתי, טעים, מוצף בשמן זית מעולה. אין פלאפל. לא נורא, קמים רגע, הולכים 2 חנויות ימינה, עומדים בתור (כאשר אתה רואה חנות פלאפל שבשעה 10:00 כבר 20 אנשים מחכים בפיתחה, שווה להמתין בשבילה). חוזרים עם 15 כדורי פלאפל בשקית ב-8 שקלים, שלדעתי זה פחות ממחיר מים מינרליים אצלנו במרכז, משדכים לחומוס את הפלאפל (לא את כולם, אני אכלתי רק 4). מעולה.

פלאפל, כבר ב-10 בבוקר (צילום: דנה קופל) 

בהמשך יש כנאפה, כזאת בלי צבע המאכל הכתום. מבקשים לא לשים עליה את הסירופ המתוק מדי ואז נהנים יותר. עורמים בצלחת מספר נתחים של קן ציפורים מיניאטורי, כמה קוביות של עוגת סולת ו-2-3 גלילים מבצק של קדאיף במילוי שקדים המזכיר מרציפן. כוס קפה, בקבוק סודה ואנחנו מוכנים לבאות.

כל זמן הארוחה חשבתי שאני חייב לחזור לשם פעם בבוקר. לבוא בכושר ולהרביץ בראנץ' כזה, שאוכל לטעום מכל הסלטים וגם מהחומוס, הפול והפלאפלים.

דג בליים, פלפל ושום

האמת, את הפטנט לליים והפלפל ראיתי אצל שלום בויאנז'ו - מושבניק שיודע לבשל ולפנק במגשי ארוחת בוקר צבעוניים וטעימים את דיירי הצימרים שלו ('פנינה בבצת'). הוא משתמש בתערובת שאנחנו נכין על מנת להגיש בה את סלט הפפאיה התאילנדי שהוא מכין. אני שמתי את זה על דג ויצא מצוין.

אגב, הכי טוב להניח במכתש ועלי ולכתוש, למרות שנראה לי שבפעם הבאה - אחרי שגמרתי לנקות את כל הכתמים מהמכנסיים - אשתמש במעבד מזון.

המרכיבים (ל-6 מנות):

2-3 ליים קלופים ומפולטים, חתוכים לקוביות קטנות

2-3 פלפלים אדומים חריפים בלי גרעינים וקצוצים דק

3-4 שיני שום קצוצות

מעט מלח ים

כ-1/2 כוס שמן זית

אופן ההכנה:

1. משמנים קלות תבנית (מתכת!) ומחממים אותה בתנור, כשהיא ריקה, לטמפ' של 200 מעלות (התבנית צריכה להיות לוהטת, שכן נניח בתוכה את פילה הדגים, הפעם עם העור כלפי מטה, בניגוד להרגלנו, מתוך תקווה שהעור ייהפך לפריך).
2. מניחים על כל דג כף שטוחה מתערובת הליים ומורחים אותה. אופים ב-200 מעלות כ-10-12 דקות, זה מה שלוקח לפילה דג להיות מוכן. אם הוא דק במיוחד או אם השתמשתם בסול, אז אפילו פחות. אגב, על דג אחד ניסיתי את אותו רעיון אבל עם טפנד זיתי קלמטה במקום הליים. ללא שום תיבול נוסף. יצא מעולה.
   

זה הליים (צילום: Index Open)

• לאתר של רפי אהרונוביץ'