חזרה לשגרה: אז מה אוכלים?

אחרי הבטלה מאונס, חזרו כוחותינו בבטחה לשגרה. וכמו תמיד - מנסים לחזור לכושר. לא יאומן כמה מהר הוא נעלם וכמה צריך להתחנן אליו על מנת שיחזור. אפילו קניתי בנמל שתי גופיות ספורט בצבעים חייזריים במיוחד. יום אחד, בעודי שרוי על כורסת אלף המצבים בבית, מנסה להתאושש מהספורט ובמקביל לתמרן בין סוגי המסאז' השונים דרך השלט, תוך כדי שאני מקלל בלבי את מהנדסי המטוסים שמתכננים שלטים לכורסת מסאז', פתאום צפה ועלתה בי תחושת רעב.

"אולי נצא לאכול?", התייעצתי עם הגברת שלעתים רחוקות מוכנה להצטרף לבטלה שלי. "אין בעיה, זה היום שלך", אמרה. "היום אתה מחליט מה בא לך לאכול". אינסטנקטיבית עניתי: "בא לי לחם, והרבה. בצקים, מאפים מלוחים, מאפים מתוקים, חמאה, ואת יודעת מה? אני מוכן לחטוא גם במעט שומן טראנס". מאחר ומן הידוע הוא שאני מוכן לוותר על הבכורה תמורת לחם טוב, מאפים, חמאה וקפה (במחשבה שנייה, גם תמורת נזיד עדשים טוב) הלכנו על זה. די במקרה פגענו. "בייקרס" (גולני 27, רמת חן 03-7391659) פטיסרי בולונז'רי, שכשמה כן היא. היא ממוקמת באמצע שכונת מגורים שקטה, מקום בו לא היית מצפה למצוא כזה בית מאפה, עם פאטיו נחמד, אופים שמקמחים, חובטים ומגלגלים במרץ רב, הכל לעיניכם, ריחות שיעשו אתכם רעבים ואתם יודעים מה? חניה בשפע!

אחרי סיבוב קל מול המדפים הרגשתי שראשי סחרחר עליי. מייד הלכתי על קפה טוב עם מאפה מלוח של גבינת עזים ועשבי תיבול. איך שסיימתי, הרגשתי צורך לאזן את הטעמים, אז המשכתי עם מאפה מתוק של קרם פטיסייר ושוקולד. חברים, זה נתן פייט רציני למקומות הטובים ביותר בצרפת. ואם אתם חושבים שאני מגזים, הייתם צריכים לראות אותי מסתובב חודש בצרפת כשכל הזמן יש פירורים של קרואסון או מאפה אחר על בגדיי. תאמינו לי שבדקתי.

נחתי מעט, קשקשתי על הא ועל דא עם הגברת, ופתאום נחו עיניי על בגט מהסוג הזה שהקצוות שלו שפיציים באופן מיוחד, הוא חרוך במקומות הנכונים והקליפה שלו נראית מה-זה עבה. תוך כדי שיחה התחלתי להריץ בראשי שיקולים של עלות מול תועלת, מה שנקרא אצלנו קילוגרמים מול טעם, או לחלופין כרס מול מוח. הכרס ניצחה. אחד בגט כזה, חותכים אותו לשלושה (זה לא מתכון מדויק, אבל נראה לי שהכי נוח לחתוך אותו לשלושה), פורסים באמצע ומורחים מעט חמאה (התחשבתי, יש מחסור). עוד קפה. אושר עילאי. אין ספק שזו ארוחת בוקר שחייבים לחזור עליה. העפתי מבט עורג על המדפים והגברת בקושי הצליחה למשוך אותי החוצה כי בדיוק יצא מגש של גרנולה שאופים שם במקום והריח היכה בחושיי.

למחרת אכלנו ב"שישקו" - חמארה בולגרית. חמארה היא מאורת שתייה, בית מרזח אם תרצו, שלפעמים אפשר לנשנש בה דברים קטנים. אנחנו הגענו בצהריים ואולי זו היתה הבעיה. עקב אילוצים שתינו גזוז פטל שהיה אחלה. דווקא קציצת הקבב הממולא בקשקבל סיפקה את הסחורה והחזירה אותי שנים אחורה. אבל הכבד הקצוץ היה אנמי והורגש בכבד עצמו שלא נוקה בקפידה. החלה הקטנה על קרש עם ממרחי הפלפלים הקלויים ולצידה חצילים בנוסח קיופולו היו הברקה נחמדה. אך פנכת הגיבץ' הבשרי שהוגשה בכלי בולגרי אותנטי - אכזבה. הבשר בתוכה לא היה לעיס ובאיכות ירודה. שוט של יין השרף הבולגרי שהגישה לנו לקינוח המלצרית הנחמדה, שטף את האכזבה. לדעתי צריך להגיע בערב ולשטוף את האוכל בהרבה כוסות של ראקי. מצד שני, אולי אני קצת מאוכזב שכן כל אוכל בולגרי שאני אוכל, אני מייד משווה לטעם של "מסעדת הבלקן" המיתולוגית בשד' ירושלים ביפו, לפני יותר מעשור, של המאסטרו, יחיאל, שהוא באופן אישי איש קצת כבד אבל איזו יד קלה הייתה לו בבישול אוכל בולגרי.

(צילום: ירון ברנר)

בשר וחצילים (לא בדיוק בולגרי, אבל טעים)

כדאי, ואפילו רצוי מאוד, לבשל יום קודם. הולך נפלא על אורז לבן או פסטה.

המרכיבים (ל-6 סועדים):

2 חצילים בינוניים, קלופים וחתוכים לקוביות (בוחרים את הקלים שקליפתם מבריקה)

3 שיני שום כתושות

3 בצלים קצוצים דק מאוד

1/3 כוס שמן זית

2 כפות רסק עגבניות

1 קופסת עגבניות מרוסקות

1 כפית סוכר

1/2 כוס מים

כ-1/2 כוס יין אדום יבש

1 כף רוטב סויה

1 כף חומץ עגבניות (יש דבר כזה ואם אין לכם - אפשר בלסמי. יוצא קצת שונה אבל עדיין טעים)

מלח ופלפל

לבשר:

1 ק"ג בשר בקר חתוך לקוביות קטנות (שריר, צלי כתף, צוואר וכדומה)

1/2 כוס מים

1 בצל קצוץ

2 עלי דפנה

מעט מלח ופלפל

3-4 גרגרי פלפל אנגלי

אופן ההכנה:

1. להכנת הבשר: בסיר קטן ובו מעט שמן מאדים את הבצל. מתבלים את הבשר במלח ופלפל ומטגנים מעט מכל הצדדים. מוסיפים את המים, מביאים לרתיחה, מוסיפים את עלי הדפנה והפלפל האנגלי ומבשלים כשעה וחצי, עד שהבשר מתרכך. אם חסרים נוזלים - מוסיפים מעט מים רותחים.
2. בינתיים בסיר רחב, אפשר גם בסוטז, מזהיבים בשמן זית את הבצל. מוסיפים את השום ומטגנים את החצילים בזהירות מכל הצדדים. מוסיפים את כל שאר החומרים, בוחשים לאט, מנמיכים את האש ומבשלים כ-10 דקות.
3. מוסיפים את הבשר המסונן ושומרים את נוזלי הבישול, אם נשארו. מביאים שוב לרתיחה, מבשלים יחדיו על אש קטנה כ-10-15 דקות עד שהרוטב מתרכז. אם חסרים גם פה נוזלים, אפשר להוסיף מעט מנוזלי הבשר, אם נשארו, או מעט מים רותחים. אגב, מי שיכול, כדאי בשלב הראשון לטגן יחד עם השום והבצל מעט פלפל חריף טרי קצוץ דק.
   

• לאתר של רפי אהרונוביץ'