האוצר יוזם: פינוי יישובים ותיקים מאדמותיהם
על פי הסעיף שהוגש לאישור מהיר בוועדת הכספים, מנהל מקרקעי ישראל יוכל להכריז על יישובים ותיקים כפולשים ולנשלם מחלק מאדמותיהם באמצעות צו מנהלי בלבד. ח"כ חרמש: המניע לחקיקה הגורפת - מחלוקת על אדמות קיבוץ יגור
משרד האוצר ביקש היום (א') את אישור ועדת הכספים לסעיף בחוק ההסדרים שיאפשר למנהל מקרקעי ישראל להכריז על יישובים ותיקים כ"פולשים" שניתן לנשלם מחלק מאדמותיהם בצו מנהלי שלא באמצעות בית המשפט. רוב חברי הוועדה תקפו את החוק שהוגש לאישור בהליך מהיר.
- דונם פה דונם שם - מהחלום החלוצי למסחר ונדל"ן
האוצר מבקש לתקן את "חוק סילוק פולשים" שהתקבל בכנסת לפני כחמש שנים, לפיו יש למנהל סמכות לפנות בצו מנהלי רק חוכרים שמחזיקים בקרקע ובנכס לתקופה שלא עלתה על שבע שנים רצופות.
התיקון המוצע מבטל את מגבלת הזמן באופן שמשווה את מעמדו של מחזיק בקרקע ברשות במשך שנים רבות למעמדו של פולש רגיל. שרון גמבשו מאגף התקציבים באוצר טען כי תיקון החוק נועד להגדיל את מלאי הקרקעות לבנייה לפתרון מצוקת הדיור.
יו"ר השדולה החקלאית בכנסת ח"כ שי חרמש (קדימה) דחה בתוקף את הטענה. לדבריו, הוא בדק ומצא כי המניע לחקיקה הגורפת היא התנגדותו של קיבוץ יגור שהמנהל ינשל אותו מרבע מאדמותיו שבפועל נדרשות לפצות את היישובים הדרוזים בכרמל על אדמותיהם המיועדות להפקעה לטובת הקמת הצינור להולכת הגז הטבעי למפרץ חיפה.
מאות בקשות לא מטופלות
לדבריו, לפני כשבוע אף הודה בפניו בכיר במשרד ראש הממשלה כי הגורם להגשת החוק הגורף הוא המחלוקת עם קיבוץ יגור. "תן לי את האדמות של יגור, ואנחנו יורדים מהחוק", צוטט הבכיר לפי חרמש.חרמש אמר לוועדה כי העוולה וחוסר הצדק שבחוק מתעלמים מהעבר של הקיבוץ שקיבל את האדמה שנים לפני קום המדינה. "מה אתה בא לנו עם ציונות?" הטיח בו חבר הכנסת גאלב מג'אדלה (עבודה). "המדינה שנותנת אדמות יכולה לקחת אותן אם הצרכים משתנים".
ח"כ חרמש אמר כי מקור הרעה שבחוק היא מדיניות המנהל שמסרבת לאפשר ליישובי המגזר החקלאי להחזיק באדמותיהם החקלאיות בחכירה לדורות.
לדבריו, בקשות של מאות קיבוצים ומושבים לקבל מעמד זה מונחות במגירות המנהל ולא מטופלות, בעוד היישובים נמצאים כל הזמן במעמד חוכרים זמניים. מעמד זה מאפשר למנהל להכריז עליהם בכל עת לפי החוק המוצע כפולשים שניתן לפנותם בקלות.
חוות דעת של היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, מציינת כי מגבלת שבע השנים שהאוצר מבקש למחוק בהצעת החוק נקבעה ב-2005 על סמך הצהרת המנהל שחוק פינוי פולשים יופעל רק במקרים של חכירות זמניות ובעקבות פשרה עם התנועה הקיבוצית, לפיה במקרים של חוכרים ותיקים, דרישות הפינוי יתבררו בבית המשפט ולא ב"עשיית דין עצמי של המנהל".
עורך דין אפיק ציטטה מדברי היועץ המשפטי של המנהל, עורך דין יעקב וינט, לפיהם כוונת המנהל בחוק החדש להשתמש בו רק אם קיים שינוי יעוד של הקרקע לצרכי פיתוח ולא כאמצעי לחץ בהתדיינות עם חקלאים על תנאי חידוש החכירה.
"אי אפשר לנשל באבחת חרב"
אפיק ציינה גם כי אין מדינה אף בעולם בה קיים תקדים של רשות מנהלית אחת שמשמשת גם כבעלת הקרקע, כשופטת וכרשות המבצעת.
חרמש אמר לוועדה המקרה של קיבוץ יגור כמניע לחוק, סותר כוונות אלה ונראה לו שהמנהל מבקש לנשל את הקיבוץ מאדמותיו "כדי לספסר כמו עם קרקעות אחרות במרכז הארץ".
הוא אמר כי אפילו אם האדמות מיועדות לפתרון מצוקת חסרי הדיור כפי שטען האוצר, הטענה אינה מבוססת מאחר שאם בכלל יוקמו שם על האדמות שבלב מפרץ חיפה ובסמוך לעיר חיפה דירות מגורים, הן יימכרו במחירים שלא בהישג ידם של חסרי הדיור.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, סירב לאשר את החוק המוצע כלשונו. "אי אפשר לנשל באבחת חרב אנשים היושבים על אדמתם עשרות שנים", אמר וביקש מהאוצר והמנהל לשוב לדון בנוסח אחר של החוק המלווה בנתונים שיבהירו באיזו מידה נענה המנהל עד כה לבקשות יישובים ותיקים להעמיד לרשותם את האדמה לחכירה לדורות.
לפנייה לכתב/ת 
