לבר-לב יש ממי ללמוד
דוד המלך, שלמה בנו, יהודה ותמר ועוד דמויות תנ"כיות ניהלו חיים פרטיים שהיו מנפקים כותרות אדומות חדשות לבקרים. זה לא מנע מהם להיות מנהיגים נערצים
קשה להאמין שאני עושה את ההקדמה הכל-כך מיותרת הזו, אבל אולי זה נחוץ על מנת להמתיק את הגלולה, ולהסיר את הספק שלדעתי אינו קיים. אני לא בעד לרמוס את זכויות האישה, גם לא מעוניין שהיא תשהה במקום עבודתה ותחשוש ששוב הבוס יזרוק לה משהו מתחכם על נתוניה הטבעיים, או שלא. לכן טוב שיש חוק, וטוב שהטרדה מינית סופה בעונש. נכון שבעולמנו הגבר נמצא על תקן הצייד שמתחיל עם הבחורה, אבל אם הוא אינו יודע לעשות זאת מבלי להביך ו/ או להטריד - שלא יעשה זאת כלל.
שמעתי את נאומה הרהוט של אורלי, א' עד לא מכבר. אין ספק, מדובר באישה דעתנית, משכילה ועומדת על שלה. אני מודה, בסיטואציה העליזה שהתרחשה בדשא לא נכחתי, כך שאין אנו יודעים את האמת. אפילו הפוליגרף מתלבט.
בכל מקרה, כנראה שקשר עם אותה דוקטור מעבר לשעות העבודה היה גם היה. האם הייתי משדך לו את בתי? ממש לא, גם אם יש מצב שוויתרתי על אופציה להשיג קרוב משפחה שבסמכותו לבטל קנסות. האם הוא מתאים להתמנות למפכ"ל? אם לא היה מעשה פלילי - ייתכן מאוד שכן.
מאז ומתמיד נהגנו ביראת כבוד כלפי מנהיגים. עד כדי כך, שלא העזנו לעלות על דעתנו כי יכול להיות שיש להם גם חיים אישיים ותחביבים, ולא עלינו, גם העדפות שלא תמיד יתקבלו על משפחה שמרנית טיפוסית. וזה לא המצאה של הנשיא לשעבר.
במקום תקשורת - נביא
דוד המלך לא היה מספר בדייט את כל מה שאנו יודעים עליו. המלך הדגול ראה את בת שבע רוחצת על הגג והתאהב. מה עשה? הכניס אותה למיטה, וכשגילה שהיא בהריון - שלח את בעלה לקרב אבוד מראש ונשא אותה לאישה. לא כל-כך יפה. בימים ההם לא הייתה תקשורת, אז הוא חטף בראש מהנביא - אבל נשאר מלך נערץ.
גם בנו, שלמה המלך, לא היה בדיוק מונוגומיסט. המלך נשא לא פחות מ-300 נשים, ובמקביל החזיק 700 פילגשים - וזה לא כולל את הביקור של מלכת שבא, שלך תדע איך נגמר. ואגב, אותו מזכירים כ"חכם באדם".
ועוד הרבה לפני כן, היה את סיפור יהודה ותמר, שנקרא אך השבת בבית הכנסת. יהודה לא הסכים שבנו ייבם את כלתו האלמנה, והיא נאלצה לעשות מעשה קיצוני. תמר התחפשה לזונה ויהודה התפתה לה והכניס אותה להריון. מאוחר יותר אף רצה להוציאה להורג, ורק אז גילה שהוא האשם המרכזי בפרשה.
המקצועיות קובעת
המקרים הללו ואחרים מוכיחים שמה שהיה הוא שיהיה. אף אחד לא ישכנע אותי שאדם הנמצא בעמדת כוח, לא חשוף לפיתויים במסגרת יום-יומית. טבע האדם הנורמטיבי הוא לרצות לגלות ולהספיק כמה שיותר. זה נכון
לבעל חנות רהיטים מאשקלון ונכון גם לניצב במשטרה. ואם לא נעשתה עבירה על החוק תוך כדי אותו גילוי, אין לי ולו טענה אחת לאיש.
בואו נדמיין לרגע שאנחנו באמת משפיעים על המינוי העתידי, ורוצים מפכ"ל עתיר ניסיון שמשנת 77' תורם למדינה והוא עטור שבחים על פעילותו, האם נמהר לפסול אותו על הסף אם אין כתם פלילי בהתנהגותו?
כוח אדם מקצועי במשטרה הוא לא דבר של מה בכך. לעומת זאת, עולם הפשע רק משתדרג, ואם בשורה התחתונה, מינויו של בר-לב יגרום לי להגיע בבוקר לחנייה ולמצוא את רכבי שלם - מצידי שלא יסתפק רק בשתיים.