שינוי בלימודי אנגלית באקדמיה: "יוותרו מראש"

השינויים בלימודי האנגלית שמציעה המועצה להשכלה גבוהה ירחיקו מהאקדמיה סטודנטים המתגוררים בפריפריה. כך טוענים מנהלים במכללות האזוריות, על רקע תוכנית לחייב סטודנטים להגיע לרמת "פטור" באנגלית עד השנה השנייה ללימודיהם. 

במועצה להשכלה גבוהה נוכחו לדעת כי בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף לימודי האנגלית במוסדות האקדמיים בישראל. מנתונים שהגיעו באחרונה לידי המל"ג עולה כי ישנם מוסדות חינוכיים שאינם מחשיבים ידיעה בסיסית של השפה האנגלית כתנאי לקבלה ללימודים, מבצעים מבחני קבלה פנימיים במקום הפסיכומטרי וכן מעניקים תואר ראשון גם ללא השגת "פטור" מחובת האנגלית.

על מנת לתגבר את לימודי האנגלית, הוקמה ועדה בראשות פרופ' בתיה לאופר מהחוג לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, שקבעה מספר המלצות. בין היתר, קראה הוועדה לחייב את הסטודנטים להגיע לרמת "פטור" באנגלית בתוך שלושה סמסטרים בלבד (לא יאוחר מסוף סמסטר א' של שנה ב'), וכן הציעה לקבל סטודנטים בעלי ידע בסיסי באנגלית (רמה 5) אך ורק בתור תלמידים על תנאי שלא מן המניין. כך, אם ייכשלו בבחינות בתום לימודי השפה, יפלטו מהמוסד האקדמי.

"חייבים לשמור על רמה מקצועית"

המלצות אלה עוררו תרעומת עזה בקרב בכירים באקדמיה, שטוענים כי לסטודנטים מהפריפריה נדרשות לעתים שלוש שנים להשלמת החובות באנגלית. "אנחנו יורים לעצמנו ברגל ומרחיקים את האוכלוסיות החלשות מההשכלה הגבוהה", הזהירה בכירה באחת המכללות האזוריות. "מגיעים אלינו בני מיעוטים או עולים מאתיופיה עם רמת אנגלית של בית ספר יסודי, ולעתים במקרים חריגים אנחנו מאפשרים להם לסיים את התואר גם ללא בחינה באנגלית - העיקר שיקבלו תואר ראשון ויוכלו להשתלב בחברה הישראלית בצורה מכובדת".

גם פרופ' עליזה שנהר, יו"ר ועד ראשי המכללות ונשיאת מכללת עמק יזרעאל, גורסת כי לא ניתן לצפות שסטודנט ממגדל העמק יגיע לאקדמיה עם רמת אנגלית של תלמיד מתיכון בהרצליה. "מדובר בסטודנטים שנקודת הפתיחה שלהם באנגלית נמוכה, אך יש להם פוטנציאל ומוטיבציה להישגים, ותפקידן של המכללות הפריפריאליות הוא לבוא לקראתם ולהנגיש עבורם את ההשכלה הגבוהה. ברגע שאנחנו מחייבים אותם לסיים את לימודי האנגלית בפרק זמן קצר, אנחנו מרחיקים אותם מהאקדמיה וחוטאים לתפקידנו".

"הגבלת לוח הזמנים בלימודי האנגלית עלולה לגרום לנזק גדול לאותם סטודנטים בני מיעוטים, עולים חדשים או חרדים שיחליטו לוותר מראש על הלימודים באקדמיה", הסכים נשיא מכללת

תל-חי, פרופ' יונה חן. "תנאי הפתיחה שלהם יותר קשים אך על-פי תפסתנו הם יכולים לעמוד בדרישות, הם רק זקוקים לשם כך לזמן וסבלנות מצד המערכת".

ד"ר זיו חורב, מנכ"לית המכללה האקדמית אחווה, הוסיפה כי "במכללות לומדים עולים חדשים וסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים, שלחלקם ההתמודדות עם רכישת שפה זרה הינה קשה במיוחד. לכן חשוב כי לצד העלאת הרמה והקשחת הדרישות ייבנה מערך סיוע כלכלי לסטודנטים, שיאפשר להם ללמוד אנגלית במכינה וימנע את נשירתם מהאקדמיה".

מנגד, מדגישה יו"ר הוועדה, פרופ' לאופר, את הצורך בקביעת מדיניות אחידה באנגלית לכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. "סטודנט שלא יעבור את הבחינה באנגלית לא ייזרק מהלימודים, אלא יהיה תחת השעיה, עד שירכוש את רמת הידע המתאימה ויעבור את הבחינה", הבהירה. "ההנגשה של האקדמיה לפריפריה זה דבר חשוב, אך חייבים לשמור על רמה מקצועית, ויש רף מסוים של ידיעת האנגלית שמתחתיו לא ניתן להתקבל לאקדמיה".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "הנושא נמצא בדיונים ונתייחס לכך רק לאחר החלטה של מליאת המועצה להשכלה גבוהה".