עשרות פליטים פוטרו: "איך נחיה?"
עוד לפני כניסת ההנחיות החדשות של הממשלה למאבק בתופעת המסתננים נכנסו לתוקף, נוצרה מצוקה קשה בקרב הפליטים שכבר חיים בארץ. "מתייחסים אלינו יותר גרוע מלחיות", סיפר פליט מדרפור בשיחה עם ynet
שורת הצעדים שנקטה לאחרונה הממשלה כדי להתמודד עם בעיית המסתננים, יצרה חשש כבד והגבירה את מצוקתם של הפליטים שכבר בישראל. הסעיף החדש,
אשר קובע כי למבקשי מקלט אסור לעבוד בארץ עדיין לא נכנס לתוקף, אך בינתיים כברפוטרו מעבודותיהם עשרות פליטים. "אני לא יודע איך אחיה", אמר ל-ynet מוסא, פליט בן 20 מדרפור.
לאחרונה החליטה הממשלה להעלות הילוך בכל הקשור לטיפול בבעיית המסתננים. בנוסף לאיסור להעסיק מסתננים, החלה בניית הגדר בגבול מצרים והוחלט על הקמת מתקן כליאה בסגנון "מרכז פתוח" שאותו ארגוני הזכויות מיהרו לכנות "גטו".
מועצת רמת הנגב
"מתקן פתוח למסתננים? לא אצלנו"
יעל ברנובסקי ואילנה קוריאל
ראש המועצה שמוליק ריפמן הבהיר כי יתנגד להקמת מרכז פתוח למסתננים מאפריקה. "רבים סובלים משחפת, הם יעלו פה את רמת הפשיעה. או שיהיה מתקן סגור, או שיקימו באזור תל-אביב"
בנוסף, שר הפנים, אלי ישי, פנה למזכ"ל רשות ההגירה וביקש להכין את השטח לאכיפת מעסיקים, להכין את הפקחים וכן להכין את צעדי ההסברה לציבור מדוע אסור להעסיק מסתננים. בנוסף דרש ישי משר הביטחון, אהוד ברק, לזרז את הקמת המתקן הכליאה. "אני מבקש להחיש את הקמת המתקן בדרום".
על מצבם הקשה והמורכב של אלפי הפליטים בישראל ניתן ללמוד מחייו של מוסא, שהסתנן לישראל לפני כשנתיים לאחר שנמלט מדרפור משום שחשש לחייו. "פחדתי להיות שם, כי תמיד הייתה שם מלחמה", אמר.
במהלך השיחה סיפר מוסא על המציאות המזוויעה עמה נאלץ להתמודד במולדתו. "הרבה אנשים מתו מסביבי, הרבה ברחו. הילדים לא למדו ולא הלכו לבית הספר". לדבריו, "כשברחנו לסודן, שם היה לנו עוד יותר גרוע, כי לא אהבו את הדרפורים. ברחתי לישראל, כי רציתי להציל את החיים שלי וחשבתי שיעזרו לי".
"עם איזה כסף אני אקנה אוכל?"
את השיחה ניהל מוסא בעברית, שכבר הספיק ללמוד מאז שהגיע לארץ. הוא מתגורר בשכירות בדירה בדרום תל אביב יחד עם עוד כמה חברים ומשלם עבור חדרו 2,200 שקלים. עד לפני כמה ימים הועסק מוסא באחד מבתי המלון בתל אביב, היה מרוצה מאוד מעבודתו ואפילו תכנן להירשם ללימודים, אך כמו חבריו, גם הוא פוטר."פיטרו אותנו ואמרו שלתת לנו עבודה זה בניגוד לחוק", סיפר מוסא, "ניסיתי להסביר להם שזה יהפוך אותי להומלס ושלא יהיה לי איך לקנות אוכל, ושגם שמעתי בחדשות שעדיין לא מתחילים לתת קנסות. לא הקשיבו לי. אני לא יודע איך אחיה, עם איזה כסף אני אקנה אוכל. מצד אחד המדינה יודעת שאנחנו פליטים ועוזרת לנו להיכנס לכאן ומצד שני אומרת שאנחנו באים בשביל העבודה. אבל אם לא אעבוד, לא יהיה לי איך לאכול ואיפה לישון. עוד מעט אצטרך לעזוב את הדירה ולעבור לרחוב. אני ממש לא יודע מה לעשות".
גם ההחלטה על הקמת המתקן החדש בנגב הגבירה את תחושת המועקה של הפליטים. "אנחנו כל הזמן מדברים על זה ולא מבינים למה עושים לנו את זה", אמר מוסא.
הוא הוסיף: "אנחנו בני אדם, לא חיות. באנו לכאן כדי להציל את החיים שלנו ואין לנו שום זכות לדבר כאן. נעשה את כל מה שהממשלה תגיד, אני מאוד מקווה שלא יעשו לנו את זה בסוף. שמעתי שבהרבה מדינות בעולם עוזרים לפליטים ואני לא מבינה למה פה לא רוצים לעזור לנו, אנחנו מאוד חלשים. המחנה הזה מתאים יותר לחיות, לא לאנשים".
"מדינת ישראל תאבד עצמה לדעת"
בתוך כך, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, קורא לכנס ישיבה דחופה בוועדת הפנים שמטרתה "להפסיק את תופעת ההסתננות". הוא גם הקים צוות של ראשי ערים בראשותו של ראש עיריית אילת, יצחק הלוי, שתפקידו לקבוע ולהתוות מדיניות בשיתוף עם משרדי הממשלה על מנת להגביר את המודעות ולהביא לפתרון לבעיית המסתננים.
"באין פתרון חד ומיידי, מדינת ישראל תאבד עצמה לדעת", קבע בוחבוט.
במוקד לסיוע לעובדים זרים אמרו בתגובה לפעולותיה של הממשלה בכל בנוגע לטיפול בפליטים כי "הן עלולות לדרדר את הפליטים לאסון הומניטארי וחרפת רעב".
במוקד סיוע הביעו חשש שמתקן הכליאה בנגב יהיה לא פחות מאסון הומניטארי. "לאור התנאים הקשים בהם מוחזקים מבקשי מקלט בכלא קציעות, כאשר ילדים קטנים כלואים באוהלים בצפיפות עם אמהותיהם ללא תנאים ראויים, לא ברור כיצד מדינת ישראל תוכל להקים מתקן גדול בהרבה שלא יהפוך מיד לאסון הומניטארי ולחרפה".
לפנייה לכתב/ת 
מוסא. "ברחתי לישראל כדי להציל את חיי"
צילום: ירון ברנר
פליטים סודנים באשקלון
צילום: צפריר אביוב
מומלצים
