ארה"ב לפני דו"ח וינוגרד: "משבר אמון בישראל"

כך ראתה ארצות-הברית את ישראל, ערב פרסום דו"ח ועדת וינוגרד : במסמך שגיבש שגריר ארה"ב לשעבר בישראל, ריצ'רד ג'ונס, למחלקת המדינה האמריקנית מינואר 2007, אותו חשף אמש (יום א') אתר ויקיליקס, מציג השגריר האמריקני ניתוח עומק למדיניות הישראלית, על רקע משבר ההנהגה באותם ימים. "דו"ח ועדת וינוגרד מרחף כמו חרב דמוקלס מעל ראשם של אולמרט, פרץ וחלוץ", הוא כתב. "המתחים הפנימים בין מנהיגי ישראל התעצמו, תיאום ודיאלוג כמעט ולא מתקיימים ביניהם".

סודות מאמריקה - סיקור מיוחד ב-ynet:

• לעמוד המיוחד ב-ynet עם כל הסודות - לחצו כאן
• החשיפה: קלינטון הורתה לרגל אחר מזכ"ל האו"ם
• מסמך מקהיר: נתניהו צ'ארמר, ולא מקיים הבטחות
• החזון הישראלי: הפיכה באיראן בעזרת הסטודנטים
• טורקיה על המוקד: ארדואן מוקף פנאטים, דבוטאולו מסוכן  
• על מהיג לוב, קדאפי: "טס תמיד עם בלונדינית חושנית"
  

בדיווח, ששלח ג'ונס למזכירות המדינה, הוא כתב כי בישראל מרחפת תחושת כישלון פוליטי, למרות הכלכלה החזקה ושיעור ההצלחה בסיכול פיגועי ההתאבדות, דווקא בימים בהם צמא הציבור הישראלי למנהיגות חזקה על רקע האיומים מאיראן, סוריה, חמאס וחיזבאללה. "שנת 2007 התחילה רע עבור הישראלים", כתב השגריר. "הלך הרוח בציבור עגום יותר ויותר, עם

 ההאשמות על שחיתויות שמופיעות בכותרות מדי יום. על פי סקר אחרון אחוזי התמיכה בראש הממשלה אולמרט היו רק 23 אחוזים ומכל קצוות הקשת הפוליטית מדברים בגלוי על משבר אמון, מצד הציבור בהנהגת המדינה".

ג'ונס ניתח את המציאות הפוליטית בישראל, בהתבסס על פרסומים בתקשורת הישראלית. "ציפי לבני מתוסכלת מסירובו המתמשך של אולמרט לעבוד איתה בתיאום קרוב, ואולי לאור הסקרים המצביעים כי מידת הפופולריות שלה כפולה משל אולמרט, היא העלתה אפשרות בראיון ל'הארץ' לאתגר את אולמרט בהתמודדות על ראשות הממשלה. האפשרות שתתפוס את מקומו תהפוך לרצינית יותר, לאחר פרסום מסקנותיו הראשוניות של דו"ח וינוגרד בחודש הבא".

לבני, כתב השגריר, ניהלה מגעים משל עצמה מול הפלסטינים. "יועצה המדיני של לבני אישר לנו כי היא מנהלת דיונים נפרדים משל עצמה עם הפלסטינים, אולם בעיקר כגישושים. "יועצה המדיני של לבני אישר לנו כי היא מנהלת דיונים נפרדים משל עצמה עם הפלסטינים, אולם בעיקר כגישושים". 

באותו מסמך נכתב על עמדתה של לבני לגבי המשא-ומתן המדיני. בפגישה עם הסנאטור קרי אמרה לבני כי היא ספקנית לגבי האפשרות שניתן יהיה להגיע להסדר קבע עם אבו-מאזן ולכן הדגש צריך להיות על רפורמה בפתח, כך שיוכל לנצח את חמאס בבחירות. היא גם דיברה אז על הצורך להמשיך ולבודד את חמאס.

על היחסים עם שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, כתב ג'ונס למחלקת המדינה: "על פי הדיווחים, השניים בקושי מדברים האחד עם השני. על פי הדיווחים בחדשות אולמרט החליט להזיזו מתפקידו כשר הביטחון ולהחליפו בראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. במשרד ראש הממשלה מיהרו להכחיש את הדיווחים, אך אין ספק שמישהו ממשרד ראש הממשלה עמד מאחורי ההדלפות. האירוע הזה הוא אינדיקציה נוספת למידת הטינה השוררת בצמרת ההנהגה הישראלית".

ג'ונס ציין אז כי מסקנות הביניים של דו"ח ועדת וינוגרד עשויות להכריע את עתידה של צמרת ההנהגה הישראלית: "פרסומו הקרוב של דו"ח ועדת וינוגרד על מלחמת לבנון, מרחף כמו חרב דמוקלס מעל ראש של אולמרט, שר הביטחון פרץ וראש המטה הכללי של צה"ל, חלוץ. פרץ וחלוץ הודיעו בפומבי כי יתפטרו מתפקידם אם הוועדה תמצא אותם אחראים לשגיאות החמורות בניהול המלחמה, בעוד שאולמרט נמנע מהתייחסות פומבית לנושא. אולמרט ממתין גם לתוצאות חקירות נפרדות הנוגעות לשחיתויות, כל אחת מהן עלולה להסב לו נזק חמור, אם לא להכריחו להתפטר".

"חרדה מאיראן, בהתחשב בהיסטוריה"

תוכנית הגרעין האיראנית, כתב השגריר האמריקני במזכר שנחשף, ממשיכה לגרום לחרדה בישראל בהתחשב בהיסטוריה שלהם. ישראלים מכל קצוות הקשת הפוליטית לוקחים ברצינות רבה את איומיו של נשיא איראן למחוק את ישראל מהמפה. מנהיג האופוזיציה, בנימין נתניהו, משווה בין איראן של היום לגרמניה הנאצית בשנת 1938". ג'ונס כתב במזכר כי אנליסטים ישראלים מעריכים כי גרעין איראני יערער את יכולת הישרדותה של ישראל בטווח הארוך. "בציבור ישנן קולות המדברים בגלוי על כך שאינם רוצים שילדיהם ונכדיהם יגדלו בישראל המאוימת על ידי איראן גרעינית".

באשר לטיפול בגרעין האיראני, כתב ג'ונס כי "למרות התרחיש הגרוע ביותר של המודיעין הישראלי, יש מגוון דעות לגבי דרך הפעולה שישראל צריכה לנקוט. במשרד החוץ וכמה מהמומחים לאיראן סבורים כי פעולה צבאית חייבת להיות המוצא האחרון והם בוחנים אפשרויות נוספות של לחץ, לרבות סנקציות אך לא רק, שיכולות לאלץ את איראן לוותר על תוכניתה הגרעינית הצבאית. צה"ל, לעומת זאת, נוטה לתמוך יותר מתמיד במכה צבאית, בין אם על ידי ישראל או בין אם על ידינו, כדרך היחידה לחסל או אפילו לעכב את התוכניות האיראנית".

ג'ונס ניתח גם את התנהלותה המדינית של ישראל, מול הצעתו של הנשיא הסורי בשאר אסד לפתוח במשא-ומתן. "אולמרט ולבני הסכימו כי המשא-ומתן עם סוריה הוא מלכודת של דמשק, המבקשת בכך להסיר מעליה את הלחץ הבינלאומי כדי להשיג יד חופשית יותר בלבנון. הם מתעקשים כי משא-ומתן לא יהיה אפשרי כל זמן שסוריה לא מפחיתה את תמיכתה בטרור או נוקטת צעדים ישירים כדי להביא לשחרורם של האסירים המוחזקים בידי חמאס וחיזבאללה".

"אולמרט ולבני זוכים לתמיכה בעמדתם מצד ראש המוסד מאיר דגן", נכתב במזכר. "חלק ניכר מהממסד הביטחוני, לעומת זאת, הגיע למסקנה כי בחינת כוונותיו של אסד היא אינטרס ישראל - אולי באמצעות ערוץ אלטרנטיבי, כדי לנסות ולגמול אותו מטהרן. לעמדה הזו שותף שר הביטחון פרץ, יו"ר מפלגת העבודה, הטוען כי ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה לסרב להצעה ולכל הפחות לבחון את הצעתו של אסד למו"מ. לעיתים קרובות משווים את עמדה זו להחלטת גולדה מאיר לדחות בבוז את הצעתו של סאדאת לנהל מו"מ, שהובילה ב-1973 למלחמת יום הכיפורים. על פי הדיווחים בעיתונות, מערכת הביטחון המליצה לאולמרט לפתוח ערוץ גישוש מול דמשק בעוד כחודשיים".

חוסר תיאום מוחלט בין מנהיגות צבאית ואזרחית 

את המזכר שלח שגריר ארה"ב ביום בו ביצע צה"ל פשיטה במרכז רמאללה, בה נהרגו ארבעה פלסטינים. "הפעולה ברמאללה, שאושרה על ידי מפקד הגדה של צה"ל מבלי ליידע את שר הביטחון, היתה תזכורת בוטה לחוסר התיאום בין המערכת הצבאית של ישראל למנהיגותה האזרחית". "כשמדובר באסטרטגיה", כתב ג'ונס, "נראה כי צבא הוא צבא, אזרחות היא אזרחות כשבין שני הגורמים הללו, לעולם לא תהיה נקודת מפגש".

על המו"מ מול הפלסטינים, כתב אז ג'ונס: "התחושה הטובה שנוצרה לאחר פגישתם של ראש הממשלה אולמרט עם אבו מאזן, בפגישת הפסגה ב-23 בדצמבר, התפוגגה במהירות על רקע פרסום דו"חות על התנחלות חדשה בבקעת הירדן, המשך התקפות רקטות קסאם על שדרות והקיבוצים השכנים,

 גרירת הרגל מצד שני הצדדים ביישום העברת כספי המסים, חוסר התקדמות בעניין שחרורו של החייל. גלעד שליט, והאווירה העכורה של הפסגה ב-4 בינואר בין אולמרט ומובארק, בעקבות הפשיטה הכושלת במרכז רמאללה"

בדו"ח ששלח השגריר האמריקני בישראל לוושינגטון, הוא ניתח גם את יחסה של ישראל לשינויים במדיניות האמריקנית. "גם אם החרדה הישראלית משינוי דרמטי אפשרי במדיניות ארה"ב כתוצאה מדו"ח הוועדה לבדיקת המצב בעיראק שככה בעקבות ההצהרות שלך ושל הנשיא, קיים חוסר נוחות עמוק הנובע מהחשש, לפיו המלצות בייקר-המילטוון משקפות את הלך הרוח במדיניות ארה"ב. הישראלים מכירים בעובדה כי תמיכת הציבור האמריקני במלחמה בעיראק נשחקה והם (הישראלים) ישלמו את המחיר במדיניותו של הנשיא".