דיפלומטים ישראלים: "ויקיליקס - 4 בסולם ריכטר"

לפוטין לא אכפת, מרקל אולי נעלבה, אבל עד כמה נפגעו האמריקנים? דיפלומטים ישראלים המכירים היטב את הזירה הבינלאומית, לא התרגשו יותר מדי מהפרסומים בכלי התקשורת בעקבות חשיפת המסמכים האמריקנים המסווגים ב"ויקיליקס". לדברי מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, זו אמנם מכה לדיפלומטיה האמריקנית, אבל עוצמת רעידת האדמה בעקבות הפרסומים היא לכל היותר 4.0 בסולם ריכטר: "רכזו את ההדלפות בתקשורת כל השנה, ותקבלו 'ויקיליקס' קבוע".

"והעובדה שארצות הברית לא יכולה לשמור על הסודות שלה תשפיע על גורמים שמספקים לה מידע ועל אנשים שעובדים עבורה. גם הדיפלומט יעיז מעתה פחות בדיווחים הביתה", העריך ליאל את היקף ההשלכות של הפרוטוקולים ממחלקת המדינה. לדבריו, גם המדינות שסודותיהן לא נחשפו, יפיקו לקחים מהמקרה. "ברור שהמערכת האמריקנית פרוצה. לכל מדינה חשובה ההיערכות הסודית שלה, ולארה"ב היא חשובה במיוחד, שכן היא אמורה לנהל את העולם".

במישור הישראלי, מסביר ליאל, נדמה כי הפגיעה המשמעותית ביותר נגרמה למוסד, "שעיקר כוחו בחשאיות פעילותו. חומר שמוזרם בהיקפים כאלה יכול לגרום נזק מסוים. אך יש כל כך הרבה אינפורמציה, דברים מוצאים מהקשר וצריך להיזהר", הדגיש. לטענתו, גם הפגיעה בארצות הברית משליכה על ישראל. "ארה"ב גם ככה במשבר עם הרבה מאוד כישלונות, בעיקר באזור שלנו, וישראל שמאוד בנויה על הסיוע והתמיכה של האמריקנים, נפגעת מכל היחלשות של ארה"ב".

אך לצד כל זאת, לא צופה ליאל זעזוע גדול בזירה הדיפלומטית. "ציפינו ל-9 בסולם בריכטר, וקיבלנו 4, ללא נפגעים בנפש. כמות המידע הנסתר שהתפרסמה היא לא גדולה ולא נפלתי מהכיסא, שכן הכל זה מגמות ידועות. השאר הוא 90 אחוז רכילות, וכבר ראינו הכל השנה בעיתונים. לעיתונאים זו אולי אקסטזה, אך זהו בעצם שיקוף של מה שקורה בצינורות הדיפלומטיים כל השנה, וגם מודלף לעיתונים טיפין טיפין במהלכה. אני לא רואה חומר שמוביל לניתוקים ומשברים".

חשבון נפש עולמי

גם שמעון שטיין, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה, המשיל את חשיפת

"ויקיליקס" לרעידת אדמה, "שמטבע הדברים משאירה אחריה בתים הרוסים. יש מקומות שלא ניתנים לשיקום, ויש מקומות אותם משקמים וממשיכים בחיים, תוך ציון וכיתוב שבשנה איקס היה אירוע עם איקס נפגעים".

העולם הדיפלומטי יפיק לקחים, מסביר שטיין. "מקורות המידע יהפכו נחלת מעטים ובכירים יותר. יתר זהירות תינקט כאשר דיפלומט ישוחח עם דיפלומט, ויעלה החשש והדאגה – האם הדברים הללו יפורסמו למחרת? מצב כזה, בו מערכת אמריקנית ממוחשבת מעניקה גישה לדרגים כל-כך נמוכים, תצטרך להיבדק על-ידם, וכן כל מדינות העולם יצטרכו להיערך, לבדוק את מערכותיהם ולשאול 'האם גם לי זה יכול לקרות?'"

מנגד, מבהיר שטיין כי להתנהלות הדיפלומטית אין תחליף: "בפרסומים הוציאו את הצימוקים והשקדים, שהם חלק בלתי נפרד מחיי הדיפלומט. אנשי החוץ ימשיכו לדלות על הפתחים, לאסוף מידע על המדינה, לנסות להגיע לגרעין. שרטוט פרופיל של מנהיג הכרחי לקבלת החלטות באשר למי שאתה נושא ונותן עמו. הגישה אולי תצומצם, אך חיי השגריר יוותרו אותם חיים".

באשר לנזקים, מעריך שטיין כי הצצה זו לשיח האמריקני הפנימי עלולה לעורר אי אמון מצד בעלות בריתה של וושינגטון. בגרמניה למשל, שם הוא שוהה בימים אלה, קיבלו בחומרה את הריגול במדינה ופיון האישיות הקודר משהו של הקנצלרית אנגלה מרקל. "זה נתפס פה כאירוע מאוד קשה, ולא נעים", סיפר, "ארה"ב תצטרך לעבוד שעות נוספות על מנת להשיב את האמון בה כאן. אך יש לזכור שאירוע מכונן אחד יכול להשכיח את החדשות של היום".

"הפרסומים דווקא משפרים את דימוי ארה"ב"

ברוסיה, לעומת זאת, מגיבים לפרסומים בשוויון נפש. "האזכור של פוטין במסמך, או כל עניין אחר בו, זה ממש לא משהו שיזיז לרוסים", מעיד צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל באוקראינה וברוסיה. "אז יחסים חמים בין פוטין לברלוסוקוני, וזה שמצוין שפוטין מנהל ביד רמה את רוסיה, מובא לא בהתנסחות הכי מוצלחת, אך זה רק מחזק את דימויו".

מגן גם ממעיט בחשיבות הפרסומים. "שום דבר לא קרה, בטח לא משהו שצריך להפתיע. באופן כללי זו הפרקטיקה המקובלת בעולם הדיפלומטי, וכל מי שעוסק בה לא נעלב. ידוע שהאצבע מאוד קלה על ההדק הכתיבה. גם כאשר נראה לכולם שמדובר בדברים חריגים וחומרי נפץ, כולם מכירים את חוקי המשחק. מה אחרים חושבים על האיראנים, הלא הם יודעים. זה שהטורקים כאלה והאמריקנים כאלה, זו סוד?"

לטענת מגן, אם כבר יהיה שינוי ביחס לאמריקנים - הוא לטובתם. "השגרירות שלה לא אמורה לדווח על המתרחש במדינה? מישהו יכול להיפגע אישית, אך זה לא אישי. אם כבר ארה"ב תשפר את דימויה: אם לאחרונה הצטייר הממשל כמי שלא שולט ביד רמה במערכת – זו ההוכחה שאחד בפה ואחד ביד, וארה"ב ממשיכה לנהל את העולם ולהתנהל כמעצמה מובילה, שמפקחת על הנעשה בכל אזור בו".