שתף קטע נבחר

"החלום הכי גדול שלי היה פשוט, להיות בריאה"

"כשהייתי בכיתה א' והמורה סיפרה לילדים שחליתי בסרטן, הם לא לקחו את זה כל כך קשה וגם אני לא, כי היינו קטנים, ולא באמת הבנו וידענו מה זה. עם הזמן התחלתי להתרגל לבדיקות הדם, לטיפולים הכימותרפיים וכן, גם לקרחת". חן אליהו (12) מספרת

שלום, קוראים לי חן אליהו ואני בת 12 וחצי מנהריה. כשהייתי בת 7 חליתי בסרטן, במחלה הנקראת לוקמיה (סרטן הדם). עברתי שנה וחצי של טיפולים קשים, ואפילו הייתי מספר פעמים בסכנת חיים ממשית.

 

במהלך זמן הטיפולים, האשפוזים והבדיקות ליווה אותי צוות רפואי מהמחלקה 'האונקולוגית ילדים' ביה"ח רמב"ם בחיפה, בנוסף ליוו אותי מספר עמותות לילדים חולי סרטן ובניהן עמותת ל"ב – להלחם ביחד. עמותת ל"ב זוהי עמותה של הורים שילדיהם חלו בסרטן.

 

מידי שנה יוצאת העמותה לשייט וטיסה לחו"ל. בקיץ האחרון יצאה העמותה לאורלנדו- ארה"ב לטיול בן עשרה ימים, במהלך הטיול הכרתי ילדים חדשים שכן, גם הם היו חולים בסרטן יכולנו לצחוק ביחד על דברים שאנשים מבחוץ לעולם לא יבינו, יכולנו לשתף אחד את השני בחוויות מהמחלה שאף בן אדם שלא היה חולה לא יוכל לספר.

 

מתוך הסרט "אורלנדו – יומן מסע" של רועי כץ

 

הטיול היה מדהים, כמעט ובכל יום היינו בפארק שונה, ולא הייתה דקה אחת ללא הנאה. טיול זה ועוד מספר טיולים רבים גורמים לנו לשכוח את כל הרע, וקצת לצאת מהשגרה של בית חולים ובדיקות .. בנוסף, דבר שמאוד בולט בטיולים של העמותה זה השילוב והחיבור בין הערבים והיהודים. אף אחד מהילדים לא הרגיש שונה, גם אם הוא ממוצא אחר, כי בסך הכל כולנו חווינו חוויות דומות מאוד במהלך המחלה. העמותה גם דואגת לימי כיף לאמהות ולאבות, לימי כיף משפחתיים וטיולים בצפון הארץ.

 

אני חושבת שיו"ר העמותה ומנהל הפרויקטים - ברנרד זיטוק ומוטי וגנר עושים עבודת קודש. בשביל ילדים בגילי ואפילו יותר גדולים, לחלות במחלה שכזאת גורם למשבר רציני, לדיכאון.. אבל בזמן הטיולים? אין דבר בעולם שאנחנו רוצים יותר מלהישאר בטיול, ולהמשיך להנות ולצחוק כל היום.

 


חברי המשלחת באורלנדו. צילום ברנרד זיטוק

כשהייתי בכיתה א' והמורה סיפרה לילדים שחליתי בסרטן, הם לא לקחו את זה כל כך קשה וגם אני לא, כי היינו קטנים.. ולא באמת הבנו וידענו מה זה. עם הזמן התחלתי להתרגל לבדיקות הדם, לטיפולים הכימותרפיים וכן, גם לקרחת. ראיתי ילדים רבים שכבר סיימו את השלב של הטיפולים, הבדיקות והקרחת ובאו לבית החולים רק בשביל מעקב, וכל כך רציתי להיות במקומם.

 

באותה תקופה החלום הכי גדול שלי היה פשוט, להיות בריאה! שלאנשים רגילים שלא חוו דבר

דומה, הבריאות .. נראית ברורה מאליו אבל היא כל כך לא! אני חושבת שאחד מן הדברים שהחזיקו אותי בחיים זו האמונה.

 

האמנתי שיבוא יום וגם לי יהיה שיער ארוך, שיבוא יום וגם אני לא יצטרך יותר לשתות תרופות ולעשות בדיקות כל היום .. והמשפחה שלי, כל הזמן תמכה ועודדה מהרגע הכי קל ועד ההכי קשה, תמיד הייתה פה בשבילי. כיום, אני כבר בת 12 וחצי, ילדה בריאה, עם שיער ארוך, שכבר לא שותה תרופות וכבר לא עושה טיפולים ובאה לביה"ח פעם בחצי שנה למעקב.

 

אני מנהלת חיים כמו ילדה נורמלית בלי שום בעיה בריאותית. אני מאחלת לכולם ובמיוחד לחולים שבנינו- בריאות, בריאות ובריאות! כי הבריאות לא ברורה מאליו. 

 

  • "אורלנדו - יומן מסע", סרטו של רועי כץ, שהתלווה לקבוצת ילדים חולי סרטן, בינהם הכותבת חן  אליהו, ישודר ביום שלישי, ה- 30.11 בשעה 22:30 בערוץ הראשון.
  • לפרטים נוספים על פעילות עמותת ל"ב לחצו כאן .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חן אליהו (מימין) - ארוכת שיער, בראיה ומחייכת
צילום: ברנרד זיטוק
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים