קלאסיקו בלי קלאסיקה: ריאל מינוס ראול

בפאב בגלזנקירשן יישב הערב כובש 11 שערים במדי הבלאנקוס מול ברצלונה, ירים עוד כוס בירה ויכריז "ואמוס ריאל". עודד שלו מתכונן למפגש הגדול בקאמפ נואו בלי אחד הגדולים בדורו

עודד שלופורסם: 29.11.10 , 13:24

האל קלאסיקו הזה הולך להיות מוזר. בסביבות השעה 21:30, חצי שעה לפי שריקת הפתיחה של מחוטו גונזאלס, יעלו השחקנים של ריאל מדריד לחימום שלפני המשחק. שחקן אחד יהיה חסר ב-11 המתחממים או בשחקני הספסל שמכדררים בצד. מספר 7 האלמותי של ריאל, ראול גונזאלס בלאנקו.

11 שערים כבש ראול במשחקי הקלאסיקו מול ברצלונה בליגה הספרדית. רק אלפרדו די סטפאנו וסזאר רודריגס אלבארס כבשו יותר ממנו במשחקים בין שתי הקבוצות. מהשחקנים הפעילים היום, היחיד שמתקרב לראול וככל הנראה גם יעבור אותו הוא ליונל מסי, עם שבעה שערים.

ראול באחד ממשחקי הקלאסיקו במדי ריאל (גטי אימג'ס)

אבל לא במספר השערים, ההופעות והניצחונות עסקינן. היריבות הגדולה ביותר בספורט העולמי היום מאופיינת בשנאה בין אוהדים ומועדונים, תיעוב כלפי "בוגדים" שחצו את הקווים ועברו לקבוצה היריבה, והערכה של כל אחד מהקהלים כלפי שחקנים בודדים של היריבה.

כך היה לפני חמש שנים ועשרה ימים. ב-19 בנובמבר 2005, אירחה ריאל את ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו. רונאלדיניו, בשיא הקריירה שלו, כבש צמד אדיר וגרם למחזה בלתי נשכח ביציעי אוהדי ריאל: כאיש אחד הם נעמדו ומחאו כפיים לכוכב הכי גדול של הקבוצה היריבה. אז ראול מעולם לא זכה למחווה דומה מצד יושבי קאמפ נואו (מה שמלמד הרבה יותר על קטנוניותם מאשר על יכולתו), למרות היותו מכונת שערים ודמות ספורטיבית למופת. למרות זאת, אפשר היה לחוש את הכבוד שהם מעניקים לו.

כבוד שנובע מהיותו של מספר 7 ספורטאי למופת ודמות לחיקוי בעידן שבו כוכבים מרוויחים סכומים של שש ספרות, בכל המטבעות, לשבוע. אחד כזה שירוץ 90 דקות, יטריד בלמים, ישבור בגאוניות מלכודות נבדל ותמיד יהיה קר רוח מול השער.

בחושיו החדים הבין ראול כבר במהלך העונה שעברה כי אין לו יותר מה לחפש במקום שאליו הגיע די במקרה, אחרי שחזוס חיל הוציא להורג את מחלקות הנוער של אתלטיקו מדריד.

בגדולתו, הבין ראול שעדיף לשחרר את המועדון מנוכחותו, שהיתה עלולה לגרום לאי נוחות כלפיו בעידן ז'וזה מוריניו. הוא עזב בלי לטנף ובלי לירוק לבאר שממנה שתה ואותה מילא במשך עשור וחצי, לתחנה

החדשה בשאלקה (ותודה להגרלת הצ'מפיונס שהביאה אותו לבלומפילד). בכך, הוא חידד שוב את המסר אותו צריכים להבין אוהדים ושחקנים בכל העולם, גם בישראל: אין שום שחקן ושום דמות שגדולים יותר מהמועדון שבו הם משחקים או מאמנים.

ומה עם ריאל? בינתיים עושה רושם שהיא מסתדרת מצוין בלי מספר 7. מוריניו החזיר לתחייה את קארים בנזמה (מהלך שלא היה אפשרי אם ראול היה נשאר) ובנה קבוצה התקפית וקטלנית, שמגיעה הערב למפגש בקאמפ נואו, לראשונה מזה שנים ארוכות, לא כאנדרדוג. כנראה שזו האבולוציה הטבעית והבריאה לכל מועדון כדורגל.

ומה עם ראול? אם תתיירו בין הפאבים השונים בגלזנקירשן, סביר להניח שתמצאו את אותו בחור צנוע עם חיוך ביישני, יושב וצופה במשחק עם צעיף של ריאל מדריד, וצועק: "ואמוס מדריד".