המדינה מעדיפה אתכם במכונית, ולא באוטובוס
איך קרה שלמרות זיהום האוויר המוגבר, הצפיפות הבלתי אפשרית בכבישים וההצהרות החד-משמעיות, ישראל ממשיכה לעודד את השימוש ברכב פרטי, אך נמנעת מהענקת תמריצים לשימוש בתחבורה ציבורית. כתבה שלישית בסדרה
מדוע בוחרת הממשלה לסבסד שימוש ברכב פרטי, אך נמנעת מלהעניק הטבות לנוסעים בתחבורה הציבורית? בעשור האחרון העניקה המדינה מתנה נדיבה במיוחד לעובדים המקבלים רכב צמוד ממקום העבודה: מדי חודש שילמו מאות אלפי "נהגי ליסינג" בישראל, סכום נמוך בעשרות אחוזים מהעלות האמיתית של השימוש ברכב פרטי - עלות אותה משלם במלואה כל מי שרוכש רכב מכספו הפרטי.
כשל התחבורה הציבורית:
- פרק א' - רפורמה בגוש דן: מהבטחה גדולה למציאות מייאשת
- פרק ב' - ניהול תחבורה ציבורית: מדוע זה לא מצליח?
- פרק ב' - ניהול תחבורה ציבורית: מדוע זה לא מצליח?
ברשות המסים ובבנק ישראל מכירים היטב את הבעיה, ובעבר קבעו לא פעם כי כך נוצר סבסוד-בפועל של השימוש ברכב צמוד. למעשה, המדינה עודדה בפועל שימוש מוגבר - ובמקרים רבים מוגזם - במכוניות פרטיות, וכך תרמה להגברת זיהום האוויר והצפיפות בכבישים. זאת, בזמן שכל משרדי הממשלה תומכים דווקא בעידוד תחבורה ציבורית, ובמציאת פתרון לבעיות הזיהום והגודש.
נתיבי אילון, תמונה מוכרת עד כאב במרבית שעות היום (תצלום: ירון ברנר)
אולם, למרות שהמדינה אמורה הייתה לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, בפועל היא לא עשתה דבר. תוכניות מפורטות, החלטות ממשלה, והמלצות של בכירי הכלכלנים - כולם קראו להעניק הטבות-מס ותמריצים כלכליים למי שבוחרים באוטובוס וברכבת כחלופה לרכב הפרטי. המליצו, אך נראה כי לא מצאו אוזן קשבת.
ynet בודק מה עלה בגורלן של כמה מההמלצות העיקריות להעברת הציבור מהמכונית הפרטית לתחבורה הציבורית. הממצאים המצערים לפניכם:
סעו באוטובוס, קבלו הטבת-מס
קחו למשל דרך מוכרת לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית - הענקת הטבת-מס למי שבוחר להגיע למקום העבודה באוטובוס או רכבת. כך למשל הסביר את הרעיון המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר: "החזר הוצאות נסיעה מהווה כיום רכיב משכר הברוטו, ואינו פטור ממס. המעסיק והעובד אינם מחויבים להוכיח הוצאות נסיעה בפועל, ומשתמשי התחבורה הציבורית סופגים חלק מההוצאה. יש להכיר בהוצאות נסיעה כהוצאה מוכרת למס, כנגד הוכחת שימוש בתחבורה ציבורית בפועל - כך עובדים יקבלו החזר מלא על הוצאות הנסיעה שלהם בתחבורה הציבורית".לא רק במשרד התחבורה הכירו בחשיבות הענקת הטבת-מס. החלטת ממשלה מ-2007 קבעה כי "יוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי משרד התחבורה, אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות המסים, לבחינת תמריצי מס לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, הן אצל העובד והן אצל המעסיק". ואכן, בכירים בצוות שהוקם תמכו בהנהגת תמריצים שונים, כמו למשל פטור ממס לכרטיסי חופשי-חודשי, או מתן נקודת זיכוי במס הכנסה לנוסעים קבועים באוטובוסים ורכבות.
ומה קרה בפועל? לא קרה דבר. ההצעה פשוט התפוגגה. במשרד התחבורה מפנים אמצע מאשימה לכיוון משרד האוצר, בטענה כי התנגד להצעה לאור ההשלכות התקציביות "הכבדות" הנלוות אליה.
המגזר הציבורי ישמש דוגמה
והנה רעיון נוסף: שינוי מדיניות השכר במגזר הציבורי, כך שיבוטל לחלוטין ההסדר המיטיב עם מי שרוכש מכונית פרטית, למרות שאינו זקוק לה לצורכי עבודתו. ועדה בין-משרדית שפעלה ב-2007, וקבעה תוכנית לעידוד השימוש בכלי רכב "ידידותיים לסביבה", הסבירה כי "מדיניות השכר כיום מעודדת רכישת כלי רכב, מנימוקים שאינם בהכרח קשורים לתועלת מהשימוש ברכב".הפתרון, לדעת אותה ועדה, פשוט: "המרת תשלום הוצאות רכב, עבור אלה שאינם בעלי רכב צמוד, בתשלום שכר בשם אחר, שלא יחייב החזקת רכב". לדעה זו שותף בנק ישראל, שהמליץ בדו"ח שנתי מ-2008 כי "הטבת הוצאות הרכב תומר בתשלום שכר אשר לא יותנה בבעלות על רכב, ויהיה שווה בערכו לתשלום החזקת הרכב הניתן כיום".
אפילו במשרד התחבורה אימצו את הרעיון. במצגת רשמית של המשרד הובהר כי "בשיטה הקיימת, עובד מדינה זכאי למימון אחזקת רכב כנגד הוכחת בעלות ושימוש ברכב. בשיטה המוצעת - (יונהג) תשלום עלות 'נורמטיבית', מבלי לבדוק קיום רכב או שימוש בו. שיטה זו, בשילוב מתן כרטיס חופשי-חודשי, יעודדו שימוש בתחבורה ציבורית ויפחיתו את כמות הרכבים בבעלות עובדי הסקטור הציבורי".
ומה קרה בפועל? שוב, לא קרה דבר. במשרד התחבורה, כמו במקרה הקודם, מגלגלים את האחריות לכשלון אל משרד האוצר. לדבריהם, ההצעה נפסלה - כמה לא מפתיע - לאור ההשלכות התקציביות.
ותרו על החניה, קחו כסף
לצד הטבות לנוסעים בתחבורה ציבורית, הוצע בשנים האחרונות גם להקשות על מי שבוחר להגיע למקום העבודה עם מכונית פרטית. למשל, באמצעות הטלת מס על השימוש במקום החניה. כך למשל קבעה הוועדה הבין-משרדית מ-2007: "מערכת המס צריכה לשנות את גישתה, ולראות במתן חניה חינם לעובד כהטבה החייבת במס, וזאת כדי להוסיף את עלות החניה לשיקול העובד באם להגיע לעבודה ברכב פרטי".בנק ישראל תומך ברעיון: "אחת השיטות להפחתת השימוש ברכב הפרטי לצורך נסיעה לעבודה וממנה, היא הקטנת כדאיות השימוש לעובד בחניה שהמעסיק מספק לו. בשיטה זו, יוטל מס על ההטבה הגלומה בחניה". גם מרכז המחקר של הכנסת, שפרסם בשנה שעברה סקירה של מצב התחבורה הציבורית בישראל, המליץ על "הטלת מיסוי על שווי שימוש מקום חניה שמספק המעביד".
לצד המס המוצע, הומלץ על הנהגת תוכנית "פדיון חניה": הענקת סכום כסף ישירות למשכורתם של עובדים שיוותרו על מקום החניה שלהם. כך הסבירה הוועדה הבין-משרדית את התוכנית: "הרעיון העומד בבסיס הוא מתן אפשרות לעובדים לוותר על מקום החניה, בתמורה לסכום כסף המגולם במשכורת, שמהווה את פדיון החניה, בה אינה משתמשים עוד". בנק ישראל הביע תמיכה נלהבת בתוכנית, וכך גם מרכז המחקר של הכנסת. אפילו במשרד התחבורה התלהבו, והציעו כי "כל העובדים (במגזר הציבורי) הזכאים למקום חניה, יקבלו תוספת שכר בגובה עלות החניה".
ומה קרה בפועל? גם הפעם לא קרה דבר. במשרד התחבורה טוענים כי משרד האוצר החליט לסרב גם להצעה זו, מטעמי "השלכות תקציביות כבדות".
"התנגדות של חברי כנסת"
ממשרד האוצר, האחראי לטענת משרד התחבורה על כך שההמלצות לא יושמו, נמסר כי "המשרד תומך בעידוד השימוש בתחבורה ציבורית בכלל, ובקרב עובדי המגזר הציבורי בפרט. במסגרת זו, בוחן ומקדם משרד האוצר, בשיתוף עם משרד התחבורה, תוכניות שונות בנושא הכוללות, בין היתר, פדיון חניה, עלויות נסיעה מופחתות בתחבורה ציבורית לעובדי המגזר הציבורי ושיפור הנגישות בתחבורה ציבורית למשרדי הממשלה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "המשרד גיבש הצעות שונות, שנועדו לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית לעובדי המגזר הציבורי. הצעות אלה הועלו בפורומים ובוועדות מקצועיות שונות. לצערנו, ההצעות שהועלו על ידי משרד התחבורה נתקלו בהתנגדות נחרצת של חברי כנסת רבים, וגופים התומכים בשימוש ברכב הפרטי. חלק מההצעות אף נתקל בהתנגדות של משרד האוצר, בשל ההשלכות התקציביות הכבדות הצפויות להן. יצוין כי הכללת רכיבי אחזקת הרכב ופדיון החניה בבסיס השכר, הופכות רכיבים אלה ואחרים לרכיבים פנסיונים - ומכאן התנגדות האוצר למהלך".
על-מנת להבין את טענות משרד התחבורה בדבר התמיכה בשימוש ברכב פרטי, כדאי לזכור כמה נתונים: על-פי פרסומי המשרד, הכנסות המדינה מענף הרכב מסתכמות ביותר מ-20 מיליארד שקל מדי שנה - או יותר מ-10% מסך הכנסות המדינה ממסים ותשלומי-חובה. מנכ"ל המשרד לשעבר, גדעון סיטרמן, אף הודה בעבר כי "ללא הכנסות אלה, תקציב המדינה היה במצב כלל לא פשוט".
לפנייה לכתב/ת 
